השאירו את הילדים מחוץ למאבק הגירושים

פורסם במקור ב-onlife

הארץ סוערת בשאלת ביטול חזקת הגיל הרך, אותו סעיף ישן וארכאי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שקובע שבאין הסכמה בין ההורים, בית המשפט יקבע את משמורת הילדים, ובלבד שילדים עד גיל 6 ישארו בחזקת האם, אלא במקרים מיוחדים.

הייתי אמור להיות בעד ביטול החזקה – אני מגדיר את עצמי כאב מעורב ושותף לגידול בתי, תומך בשוויון לנשים ובפמיניזם, והרי החזקה מקבעת את תפקיד האם כמטפלת עיקרית בילדים. האם לא זה מה שהפמיניסטיות מנסות במשך שנים לבטל? האם לא הגיע הזמן להכיר בתפקיד האב כמטפל בילדים במסגרת המשפחה?

בעולם מושלם לא היה מקום לחזקת הגיל הרך. קביעת המשמורת בין ההורים היתה צריכה להיות משמורת משותפת כברירת מחדל, או כל הסדר אחר שמוסכם על בני הזוג. אבל אנחנו לא חיים בעולם מושלם. בישראל, נושא נישואים וגירושים נקבע בחוק לפי הדין הדתי, שהוא לא שוויוני ומפלה כלפי נשים. לגבר יש יכולת לעגן אשה לנישואים, למנוע ממנה גט, ובכך לסחוט ממנה הסדר גירושים רצוי לו.

עוד צריך להגיד שחזקת הגיל הרך מופעלת רק כשאין הסכמה בין בני הזוג לגבי המשמורת. כשבני הזוג מחליטים להיפרד ועדיין לשמור על מערכת יחסים מכבדת בינהם, הולכים למגשר ועורכים הסכם, בית המשפט נדרש בדרך כלל רק לאשר את ההסכמות בין ההורים. זה המצב האידיאלי גם עבור ההורים ובעיקר עבור הילדים – זוג הורים שמנסה להתעלות מעל הקטנוניות של חלוקת הרכוש ולנסות להסכים ביחד על הצורה שבה תחולק המשמורת לאחר הפרידה.

נכון, פעמים רבות הליך גירושים הוא הליך רע, יקר ופוצע עבור שני הצדדים – זהו מאבק כוחני שבו שני צדדים מתקוטטים על כל סעיף בהסכם ובית המשפט נדרש להכריע. כולם מפסידים כאן. במצב הזה, שבו כל אחד מהצדדים מנסה לתפוס כמה שיותר כדי לפגוע באחר ולהשיג עליו יתרון, עדיף שאת הילדים נשאיר מחוץ למחלוקת. זה מסלק את נושא המשמורת מהשולחן ומשאיר לבני הזוג להתקוטט על השאר.

כאב מעורב היה כואב לי מאוד אם היו אומרים לי לעזוב את הבית ולראות את בתי יומיים בשבוע אחרי הצהרים וכל סוף שבוע שני, וזה במקרה הטוב. הלב שלי היה נקרע מגעגועים. אני מבין את הכאב של האבות הנלחמים לביטול החזקה, מבין את הרצון שלהם לראות את הילדים, מבין איזה תהליך קורע הם צריכים לעבור. אבל צריך להבין שצדדים שמנהלים מאבק גירושים כואב בבית משפט לא יכולים לנהל הסדרים של משמורת משותפת, המצריכים תקשורת, הבנה וויתורים. כשבני הזוג לא מדברים זה עם זה והתקשורת נעשית דרך עורכי הדין או בהודעות חד צדדיות, אין מקום לקבוע משמורת משותפת. כשכל צד מנסה להשיג יתרון על הצד השני על ידי פגיעה בו, משמורת משותפת תהיה הדבר הגרוע ביותר עבור הילדים. במקרה הזה דרושה קביעה ברורה מראש של משמורת הילדים, בצד הסדרי ראיה.

אז למה לתת את המשמורת העיקרית לאם ולא לאב?

נשים בישראל סובלות מאפליה בשכר ובתנאי ההעסקה, וברוב הבתים הנשים הן אלה שנושאות בעול גידול הילדים. לעיתים זה מבחירה, מתוך רצון להיות עם התינוק החדש שנולד, אך פעמים רבות הדבר נעשה שלא מבחירה, כשהעלויות של פעוטון/משפחתון פרטי גוברות על הרצון לצאת לעבודה בשכר נמוך שיכסה בקושי את העלויות. ברוב הבתים עדיין זו תהיה האשה שתוותר על קריירה ותהפוך לעקרת בית או תסכים לעבוד במשרה חלקית. עכשיו היחסים בין בני הזוג התערערו והצדדים פתחו במאבק גירושים, והאב ׳נזכר׳ לבקש משמורת משותפת במקביל לדרישה להפחית את מזונות הילדים. איזו משמורת משותפת ניתן לנהל במקרה זה, כשגם במהלך הנישואים המשמורת למעשה לא היתה משותפת והאם היא זו שטיפלה בילדים? הצדדים לא מגיעים לגירושים מעמדה שווה, אז על איזה שוויון אנחנו מדברים?

אני מאמין שהשינוי שצריך לעשות בחזקת הגיל הרך הוא שהסדרי המשמורת לאחר הגירושים צריכים להיות שיקוף של המצב שהיה לפני הפרידה בין בני הזוג. אם האב הוא זה שנשאר בבית עם הילדים, הסדרי המשמורת צריכים לשקף את העובדה הזו. אם האב סיים את יום העבודה שלו מוקדם יותר שלוש פעמים בשבוע כדי להיות עם הילדים אחרי הצהרים, זה המצב שצריך להיות גם אחרי הגירושים.

אני חוזר ואומר, הלוואי שכל בני הזוג היו מתעלים מעל למחלוקות בינהם, עורכים בינהם הסכם מכבד ושוויוני. אז במקרים רבים זה לא המצב. במקרים האלה בית המשפט צריך להיות המבוגר האחראי ולעשות שימוש בחזקת הגיל הרך כדי להגן על הילדים. עד שלא נשנה את דיני הנישואים והגירושים בישראל, ונטפל בצורה רצינית באפליה כלפי נשים בשוק העבודה, אין מקום לביטול החזקה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מגדר, משפחה, נשים וגברים, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על השאירו את הילדים מחוץ למאבק הגירושים

  1. motior הגיב:

    אני הבנתי (אולי בטעות) שביטול החזקה אומר שכל מקרה ייבחן לגופו ולכן אם בפועל האם הייתה המטפלת העיקרית בילדים היא עדיין תקבל את המשמורת

    אהבתי

  2. Ahaz Israeli הגיב:

    ואם האב היה אחראי על פיזור הילדים במסגרות והאם אחראית על איסופם איך כזה הסדר יכול להתנהל כשאר ההורים חיים בשני בתים? מבלי לציין את העובדה שהסדר כזה במהלך הנישואים, יכול להגרם כתוצאה מויתור של האב על שהות עם הילדים אחר הצהריים במטרה לשמור על שלום בית ולמנוע חיכוכים.

    הסכם משמורת, אינו אמור לשקף את המצב לפני הגירושים מהסיבה הפשוטה שהמצב השתנה. לטוב ולרע, אלא אם כן כמובן שני הצדדים מסכימים ורוצים בכך.

    אני גם יוצא חוצץ כנגד הזיקה שאתה ורבים נוספים מייצרים בין עוולה אחת לעוולה אחרת. אני בעד ביטול חוק חזקת הגיל הרך, בעד משמורת משותפת כברירת מחדל, בעד הוצאת תהליך הגירושים מידיהם של בתי הדין הרבניים. וכפועל יוצא בעד ביטול האפשרות של הגבר לעגן אישה.
    עדיין אין הדבר אומר שיש זיקה בין הדברים.

    אהבתי

  3. Arik הגיב:

    הוצאה של הילדים מחוץ למאבק הגירושים היא מטרה מגוחכת – גורל הילדים הוא הדבר החשוב ביותר שנקבע במהלך תהליך הגירושים. בית המשפט הוא מקום שבו נקבעים דברים לאור היעדר יכולת לעשות זאת ללא בית משפט. הגבלה של ההכרעות המשפטיות היא למעשה הגבלה על ניהול (הולם) של הקונפליקט בין ההורים. ויותר מכך, הקצאה של הילדים כקלף מיקוח לאם, לכאורה לאור קלפי מיקוח אחרים שיש לאב, היא הדרך הגרועה ביותר "להשאיר את הילדים מחוץ למאבק הגירושים". בצורה זו הם נוכחים במאבק הזה באפון סמוי ממילא, אלא שלא כאנשים שטובתם אמורה להכתיב את הסדר הגירושים, אלא כטובין להתמקח בעזרתו.

    אהבתי

  4. שלומי הגיב:

    משתתף בצערם של ילדיך

    אהבתי

  5. יוסי הגיב:

    אתה אב רע ואדם אטום. אטום לסבלם של עשרות אלפי ילדים. אתה אדם שרואה את עצמו, ממוקד בעצמו בלבד. מסכנים ילדיך.

    אהבתי

  6. בשם כולם הגיב:

    אני כמה שאלות תם… מה הקשר בין המצב הכלכלי לבין גידול הילדים להורים שרוצים לגדל את הילדים? האם אתה קושר את גידול הילדים מבחינת זמני שהות ילדה בעלות כלכלית? האם למעשה את לא חושף את מערמיהן של הנשים שלמעשה נלחמות על החזקה בשל הכסף הכרוך בכך?
    שאלה נוספת שעולה לי, כשאתה נמצא בקבוצה מסוימת, וכל אחד מקבל את המטלות וישנה חלוקת תפקידים וכל אחד מבצע את תפקידו כדי להגיע להכי טוב ולפתע הקבוצה נפרדת, האם גם אז אתה תעשה רק את חלקך? האם כללי המשחק וללוקת המטלות לא משתנה בהתאם לסיטואציה? ובו אשאל בצורה צינית קצת , אם בחלוקת המטלות של בני הזוג שהיו יחד כמשפחה, הניקיון והבישול היו על האמא ( לשיטתך כמובן אני לא מסכים עם זה) האם כחלק מאי שינוי כללי המשחק האמא גם תנקה ותבשל לאבא בביתו האחר? הרי לשיטתך כללי המשחק לא משתנים לא?
    ואחזור גם לטענתך הכלכלית שגם היא מופרחת מהיסוד… נשים אכן מרוויחות פחות ביחס לגברים, אבל שאלת פעם את עצמך האם זה לא ביחס ישר לעובדה שהן עובדות פחות שעות? מחקר שפורסם בגלובס בשנה שעברה מספר שהשכר פר שעה במקצועות החופשיים בין גברים לנשים שכירים עמד על 3% בלבד!!!! תבדוק אותי!
    האם אתה מודע לעובדה שהיום שלושה מחמשת הבנקים הגדולים ממונכלים ע״י נשים? שמנכ״ל פייסבוק ישראל , המפקחת על הביטוח , המפקחת על הבנקים ונגידת בנק ישראל הן נשים? כולן ללא יוצא מהכלל אמרו שללא הבעל הן לא היו מגיעות לזה. ומה אתה אומר בשם ״ ״הפמיניסטיות״ שלך? בואו נקבע את המצב הזה! בואו נשאיר אותן בבית או עובדות חצי יום כי היא אישה! זה פמיניסטי בעינייך? זה הכי שוביניסטי שאני מכיר.
    ברגע שהחברה והחוק במדינת ישראל תאפשר לשני ההורים להיות הורים באשר הם , אין בכלל ספק שנשים יעבדו יותר שעות, ירוויחו יותר כסף כתוצאה מזה ומן הסתם גם יתקדמו בסולם הבכירים במשק עוד יותר מאשר הן נמצאות היום. תקרת הזכוכית לנשים קרייריסטיות נשברה מזמן! ארגוני הנשים הן אלה שרוצות למנוע את ההתקדמות הזו כי אז הן יהיו שוות לקליפת השום… אי אפשר כל הזמן לטעון למוחלשות הנשים בעוד הן אלה שמונעות זאת מעצמן. הסחר נפרץ, האפשרויות קיימות, אבל אף מעסיק לא יסכים לקדם אדם ( בלי קשר להיותה אישה) שיוצא כל יום ב14:30-15:00 ולוקח חופשים כשהילדים חולים… ואילו זה היה מתחלק בין שני ההורים כרסוציאליזציה של החברה ועל פי חוק, כולם היו מתקדמים…
    אז לסיום אומר, ״הבנתך״ לליבם של האבות היא בערך ההבנה של הימין הקיצוני שצריך לעשות שלום והיא משולה במס שפתיים נלוז הבנוי מבורות וחוסר הבנה מוחלט.
    במקומך הייתי מתנצל בשם כל אותם אבות שאתה ״מבין״ לליבם וובשם כל הנשים שאתה ״ כואב״ את פערי השכר שלהן בחברה ונותן להם לצעוד, להתקדם ולהצליח כל אחד בדרכו כשהילדים הם החשובים ביותר שזקוקים לאבא ואמא! באותה המידה. שזקוקים למודל לחיקוי גברי ונשי כדי לבנות את אישיותם!
    ואל תיתן לי טיעונים פופוליסטיים שלא קשורים אחד בשני.
    נ.ב לי יש משמורת משותפת! אחרי 3 שנים בבית המשפט ובניגוד לרצונה של גרושתי… למה? כי ההבנה שמתחילה לחלחל שהילדים צריכים את שני ההורים שלהם באופן שווה חשובה הרבה יותר מכל מלחמה אחרת לטובת הגברים או הנשים…
    ואני חייב לסיים שהיהירות בכתיבתך בהיותך מבין לליבם וכואב את כאבן כנמצא במגדל השן מגעילה ודוחה בעיני…

    אהבתי

  7. איציק הגיב:

    אם הייתי יכול להשאיר את הקיא שהוצאתי בעקבות הכתבה המטומטמת הזו הייתי עושה זאת…
    אין לי מה לומר חוץ מדבר אחד שמסכום את הכל… אתה הדיוט!

    אהבתי

  8. ethy ab הגיב:

    כל אופציה שתבחר, הילדים יהיו בחסך. כי המלחמה בין ההורים על "רכושנות על הילדים" הכי פוגעת. ואיך פוגעים בצד השני ולא משנה אם או אב?
    בעיקר מלחמות "נקמה" מי שסובל בשני המקרים זה הילדים. והם צריכים להיות מחוץ למשוואה. הכי נכון הוא ללמד את שני הצדדים שמשנאה יש רק שנאה והמפסידים הם הילדים.
    לכן חשובה קודם לכל טובת הילדים ועם הזוג שנפרד מתנהג בדרך שלילית רק כדי לנקום. שבית המשפט יחליט ולא אף אחד אחר.
    מנקמה יש רק נפגעים ורובם הם הילדים שסוחבים אחר כך טראומות לכל החיים.
    הגיע זמן ללמד בבית ספר מה זה להיות הורה.

    אהבתי

  9. פינגבאק: אז מי מגדל את הילדים? אמא או אבא? | אב במשרה מלאה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s