לכל אישה יש שם משפחה

 

טקס החתונה שלנו. טקס פרטי ושוויוני של "משפחה חדשה"

טקס החתונה שלנו. טקס פרטי ושוויוני של "משפחה חדשה"

נולדתי כדרור כהנוביץ'. תמיד שנאתי את השם הזה, הגלותי, הארוך. ההורים הסבירו לי שלשם יש משמעות רבה, פירושות ברוסית "בן הכהן", ויש שושלת ארוכה שנמשכת אחורה לעיירה הומל ברוסיה (כיום בלארוס). אני ראיתי בו שם מסובך, שתמיד צריך לאיית אותו לאנשים, שתמיד כותבים אותו בשבע שגיאות. תמיד רציתי לשנות אותו לשם קצר יותר. כשגדלתי, השלמתי עם השם הזה, כמו עם דברים אחרים בחיים שלי. היה ברור לי שאני אשאר כהנוביץ'.

כשאיריס ואני ערכנו את טקס החתונה הפרטי שלנו, איריס נשארה איריס גולדמן. לא היה חשוב לי שם המשפחה, ולא חשתי צורך שמישהו מאיתנו ישנה את שם המשפחה. כמו שערכנו טקס שוויוני, כך גם היה חשוב לי השוויון ביננו. איש מאיתנו לא היה אמור לוותר על זהותו במסגרת החתונה. איריס היתה מוכרת בתקשורת כאיריס גולדמן, וכך זה נשאר.

איריס רצתה להוסיף את השם 'כהנוביץ' לשם שלה לפני שדר נולדה. כמה ימים לפני הלידה היא הלכה למשרד הפנים ושינתה את שם המשפחה, הפכה להיות 'גולדמן-כהנוביץ'. היא רצתה שהתינוקת שתיוולד תישא את שם המשפחה 'כהנוביץ', ולכן הוסיפה את השם. זה לא עזר, ועל העריסה בבית החולים נרשם 'גולדמן – בת 1'. לי זה לא הפריע וגם לא שינה לי. בכלל, כשהיינו בחו"ל תמיד קראו לי 'מיסטר גולדמן' כי איריס היתה עושה את ההזמנות בבתי המלון על שמה' ו'גולדמן' הוא שם קל יותר לביטוי מ'כהנוביץ'.

כשהגענו לרשום את דר במשרד הפנים במסגרת הצהרת האבהות שלי, שאלתי את איריס איזה שם משפחה היא רוצה לתת לדר. היא בחרה ב'כהנוביץ' וכך רשמנו בטפסים. צריך להסביר, שבישראל, כשנולד ילד לאם לא נשואה, האב צריך להצהיר במשרד הפנים על אבהותו. בנוסף, במסגרת ההצהרה, שני בני הזוג מתבקשים לבחור את שם המשפחה לילד, אם שם משותף או אחד משמות ההורים. זו עוד פריבילגיה של אנשים לא נשואים – כשילד נולד לאשה נשואה, הבעל נרשם אוטומטית כאב (אפילו אם הוא לא, מחשש ממזרות), והילד מקבל אוטומטית את שם המשפחה של האב, אלא אם בני הזוג פונים למשרד הפנים ומבקשים לרשום שם אחר. בכל מקרה, הילד חייב לקבל את אחד משמות המשפחה של ההורים (מומלץ לעיין בחוק השמות, סעיף 3).

העובדה שאשה לוקחת את שם המשפחה של בעלה היא שריד לתפיסה הפטריארכלית, שלפיה אשה עוברת מבית אביה לבית בעלה. שינוי שם המשפחה הוא סימן לבעלות – את עכשיו כבר לא שייכת לאביך, אלא לבעלך. השושלת של השמות עוברת מאב לבן, ולא מאם לבת. לכן, בתפיסה המסורתית, מי שהוליד רק בנות "נדפק", כי אין מי שימשיך את שמו, אלא אם כן אחת הבנות תשאר רווקה, כי "אף אחד לא ירצה להתחתן איתה" (לפי ליהיא לפיד).

נשים רבות שומרות כיום על שם המשפחה המקורי שלהן, אבל מחליפות אותו או מוסיפות את שם בן הזוג לשם המשפחה לאחר לידת הילדים. מומלץ לקרוא את הדברים שכתבה על כך ד"ר מיכל רום בעבודת הדוקטורט שלה – כאן וכאן.

אני סבור שראוי שזוגות יאמצו שם משותף, או 'שם ממוקף'. אין לי בעיה להיקרא 'דרור כהנוביץ'-גולדמן' או 'גולדמן-כהנוביץ'. לאחרונה יש יוזמה אחרת, חדשה יחסית, של אימוץ שם משפחה משותף חדש לשני בני הזוג לאחר החתונה. זה גם מונע סירבול של השמות וגם שוויוני יותר מגדרית – מדוע אשה צריכה להעדיף את שם אביה על שם בן זוגה? עדיף שם חדש משותף ושוויוני. צפי סער כותבת על זן נדיר – גבר שויתר על שם המשפחה שלו ואימץ את שם המשפחה של זוגתו.

שם המשפחה והזהות מעסיקים את דר בזמן האחרון, ואתמול היתה לנו שיחה על זה:

(קוראים סיפור על ארכיאולוגים בעיתון ״דובון״)

דר: סבתא של אלונה היא ארכיאולוגית, נכון?
אני: כן, סבתא אנה היא ארכיאולוגית, היא פרופסורית לארכיאולוגיה. קוראים לה אנה בלפר-כהן.
דר: למה בלפר-כהן? כי קראו לה בלפר והיא התחתנה עם כהן?
אני: כן, כנראה. כמו שרני היתה רני כהן ועכשיו היא רני כהן-לזר. היא התחתנה עם דרור לזר.
דר: אז אתה דרור כהנוביץ׳-גולדמן?
אני: לא, אני רק דרור כהנוביץ׳. אמא קראה לעצמה איריס גולדמן-כהנוביץ׳.
דר: למה אתה לא הוספת את השם ׳גולדמן?׳
אני: כי לא חשבתי על זה באותה תקופה. מבחינתי אמא יכלה להשאר איריס גולדמן, זה לא היה חשוב לי. היא הוסיפה את השם ׳כהנוביץ׳ לפני שאת נולדת. אני דווקא בעד ששני בני הזוג ישנו את שם המשפחה, או יצרו שם משפחה חדש.
דר: אולי פעם אני אוסיף את השם ׳גולדמן׳ לשם המשפחה שלי.
אני: אין לי בעיה עם זה.
דר: זה לא בסדר שרק שם המשפחה של האבא נשאר ושם המשפחה של האמא נמחק.
אני: את צודקת. אולי הגיע הזמן לשנות את זה.

אהבתי מאוד את העובדה, שהתובנה הזו, שאשה לא צריכה לוותר על שם המשפחה שלה, שהוא חלק הזהות שלה, הגיעה ממנה ולא ממני. דר עסוקה מאוד בזהות שלה, בשייכות המשפחתית שלה, ומבינה ששם המשפחה הוא חלק מהזהות העצמית.

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אבהות, ביקורת חברתית, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

23 תגובות על לכל אישה יש שם משפחה

  1. Katy Rotman הגיב:

    יאללה, לא ידעתי שאתה מאותו הכפר כמוני 🙂 (נולדתי בהומל )

    Liked by 1 person

  2. לימור הגיב:

    מקסים מאוד! אהבתי מאוד. לגבי "לאחרונה יש יוזמה חדשה יחסית" זה יחסי. מכירה לא מעט זוגות ששני בני הזוג שינו את שם המשפחה למשותף או ממוקף כבר לפני 10-15 שנים. הלוואי ויהיו יותר. בהצלחה!

    אהבתי

  3. תמי ס הגיב:

    גם שם המשפחה שלי ממוקף. וכשנולדו ילדיי תהיתי מה לעשות.
    חששתי מכך שאני "מסבכת" אותם, כי אם הם יקבלו ממני שני שמות ואח"כ יהיו בזוגיות עם מישהי/מישהו עם שני שמות, מה יהיה על ילדיהם? יהיו בעלי ארבעה שמות?

    אהבתי

  4. קרן הגיב:

    וגם, אולי, רוצה לשאת את השם של אימה, כמעין זכרון רשמי לשייכות.

    Liked by 1 person

  5. volcman הגיב:

    אישתי ואני מאותם זוגות שאיחדו את שני שמות המשפחה בדיוק מהנימוקים שציינת. ובכן, אני יכול לומר לך, שזה לא נוח ומסורבל, ותמיד משמיטים את שם המשפחה השני, וזה אם בכלל מבינים מה שם המשפחה…
    לפעמים רצה לי בראש המחשבה לשנות את שם המשפחה רק מהסיבה הזו.
    😉
    :-/

    אהבתי

  6. אנחנו מיקפנו רק לילדה. אני ואישתי שמרנו כל אחד על שמו (בהתחלה דיברנו על למקף שנינו, בסוף התעצלנו ללכת למשרד הפנים). הילדה ממוקפת. כשתגדל, תדע להתמודד עם זה.

    אהבתי

  7. ליאור הגיב:

    לילדים נתנו את שני השמות (בלי מקף), למרות שאנחנו לא שינינו את שמות המשפחה שלנו (טקס פרטי, רפורמי, ולא הספקנו לטוס לקפריסין או משהו כזה). באחת הפעמים הבודדות שדיברנו על המוות במפורש, מיכלי אמרה שהיא רוצה שעל המצבה היא תקרא בשני שמות המשפחה. כשהלכתי למשרד הפנים לקבל את תעודת הפטירה, היה לי ברור שאני משנה גם את שם המשפחה שלי, כמו של הילדים. נכון, ברוב המקומות עדיין מכירים אותי רק בשם ה"מקורי", אבל כשמדי פעם מישהו קורא לי בשם "שלה" משהו בי מחייך חיוך עצוב, עוד פיסה קטנה ממנה שהצלחתי להשאיר איתי.

    אהבתי

  8. yoavcomel הגיב:

    מאוד אהבתי לקרוא. מיד אחרי החתונה הוספתי את שם המשפחה של אשתי. היו לכך כמה סיבות:
    1. היה לי ברור שהיא לא צריכה לוותר על זהותה.
    2.כפי שתיארת, אין למשפחה שלה המשך לאבא. נולדו רק בנות והיה חשוב ששם המשפחה יישמר. מה שמוביל נקודה הבאה:
    3.ראינו את חוק השמות וראינו שזה שרק אשתי תוסיף את שם המשפחה שלי לא יעזור לילדים הם יהיו רק כהן בכל מקרה. לכן הוספנו אתשם המשפחה של השני על מנת שהילדים ישאו אותו כשיוולדו. היום יש לי שני בנים "כהן-מלמד".

    נשמע קלישאתי אבל אין יותר מאוזן ממני מאז הוספת השם( לפני 11 שנה).

    Liked by 1 person

  9. BD הגיב:

    אפשר גם לאחד שמות בדרך אחרת. בת דודתי לקחה את האותיות הראשונות משם המשפחה שלה ואת האחרונות משמו של בעלה ויצרו שם ישראלי יפה חדש

    Liked by 1 person

  10. Dalit Dash הגיב:

    הורי כשהתחתנו לפני מיליון שנים (מעל 50) אכן יצרו לעצמם שם משפחה חדש ועברי עם היסטוריה אישית של שניהם מעברם המשותף. זה חלק מהפולקלור המשפחתי
    אני חושבת שזה רעיון נהדר.

    ודר מקסימה וחכמה. אבל זה לא חדש 🙂

    אהבתי

  11. נעמה הגיב:

    כל מה שאתה אומר לגבי חוסר השיוויוניות הוא נכון, ומכאן הסנטימנט של יצירת שם חדש באופן שיוויוני הוא מאוד מובן. ובכל זאת, אני מרגישה שזה קצת לזרוק את התינוק עם המים. השם כהנוביץ' קושר אותך עם השושלת המשפחתית הארוכה, וגם בזה יש משהו נוגע ללב. כל אותם אנשים, דורות אחורה, כל כך הרבה חיים שקשורים זה בזה, והשם משפחה מתגלגל בינהם מדור לדור.
    ברור שיש משהו אינהרנטי לא פיירי באופן שהשם מתגלגל, אבל זו לפחות דרך לשמר אותו. אפשר היה באותה מידה להפוך את השיטה, וגם םהיא היתה לו פיירית (קצת כמו הרשומה שלך על העוגיות…)
    שם משפחה חדש ויצירתי לא ייתן את זה. להמציא כל דור מחדש שם אחר? אני מודה שיש משהו ברעיון שמרגיש לי עצוב.

    אני שיניתי את השם רק לאחר כשבע שנות נישואין, וגם אז התעצלתי להחליף אותו ברוב המקומות אז נשארתי קצת פה וקצת שם.

    אהבתי

  12. motior הגיב:

    בכל מקרה יש פה בעיה. השמות הממוקפים טובים לבני הזווג אבל מן הסתם לא יעבור הלאה – כי אחרת שמות המשפחה יהיו ארוכים מאוד (מה יקרה כשכהן-רבינוביץ יתחתן עם גולדמן-מזרחי?)
    שם חדש משותף הוא רעיון יפה אבל קצת מבטל את הקשר המשפחתי.
    ההורים שלי למעשה יישמו את רעיון השם המשותף כשיותר מעשר שנים אחרי הנישואים החליפו את השם הגלותי של משפחת אבי לשם עברי חסר שורשים.
    אני דווקא הצעתי לאשתי שנוסיף את שם המשפחה שלה לשמנו אבל היא אמרה שהיא לא רואה סיבה שאישה תשמור על שם המשפחה של אביה ולא תחליף אותו בזה של בעלה… הרי על שם אחד ההורים תמיד יוותרו

    אהבתי

  13. יואב הגיב:

    עוד אפשרות (לא רעיון שלי http://www.haayal.co.il/thread?rep=47605) היא שכל זוג יחבר את שם המשפחה של האם מצד האשה והאב מצד הגבר, וככה אפשר להמשיך גם לדורות (כשמהדור השני צריך לקחת רק חצי שם) הבאים בלי להגיע לשמות מגוחכים באורכם, בלי להפלות בין המינים ועם משפחה גרעינים בעלת שם יחיד.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s