כן, זה יום המשפחה ולא יום האם. תשובה לעירית לינור וגם מתכון לפנקייק

בכל פעם שמישהו מחברי משתף ססטוס של עירית לינור, אני מזכיר לעצמי לנשום, לספור עד עשר, ובדרך כלל להימנע מלהגיב. כמות השטויות המיזוגניות-שמרניות שהאישה הזו מפיקה היא בלתי ניתנת לתיאור.  מי שהתחילה את הקריירה בתכנית ״המילה האחרונה״ בגל״צ על תקן ״השמאלנית״, הפכה להיות מבטאת של דעות שמרניות, במסווה של רצון לחזור לעולם הישן, לחזור לטוב של פעם. בפעם האחרונה שזה הגיע לבית המשפט, נדרשה גל״צ לשלם 38,000 ש״ח פיצויים  (כספי ציבור, לא נשכח) עבור התבטאות כזו שלה.

הפעם לינור פרסמה ססטוס נגד יום המשפחה. היא מבכה את העובדה שזה כבר לא מוגדר כיום האם, אלא, בשם התקינות הפוליטית, היום הפך להיות יום המשפחה:

 

בעולם של עירית לינור, האם היא זו שנושאת בעול הלידה וגידול הילדים ולכן צריך להודות לה על כך ביום מיוחד. התא המשפחתי שלה תמיד מורכב מאם ואב, ואין בו מקום למשפחות חדשות, עם אם אחת, אב אחד, שני אבות, שתי אמהות, הורים פרודים, הורים שגרים בשני בתים ועוד.יום, היום, ישמור השם, בשם התקינות הפוליטית, הוחלף יום האם ביום המשפחה, שכחו את האמא, שסבלה כל חייה כדי להקים משפחה ולגדל ילדים.

בעולם של לינור, אבות לא משתתפים בגידול הילדים, לא קמים לתת אקמול כשיש חום, לא מחליפים חיתולים, לא מכבסים, מקפלים או מגהצים, לא מרסקים ירקות בבלנדר ולא קונים בננות. זה התפקיד של האם ולכן יש להודות לה על כך ביום מיוחד.

כשדר נולדה גם אני קמתי בלילה לתת לה בקבוק של חלב שאוב, גם אני החלפתי חיתולים, למעשה בימים הראשונים הייתי היחיד שלא פחד לקלח אותה. גם אני נתתי תרופות כשהיתה חולה, והגעתי אחרי הצהרים לקחת אותה מהמשפחתון ואחר כך מהגן. נשארתי בבית עם דר בימי שישי כשאיריס נסעה לגלי צה״ל לערוך את ״קולה של אמא״, וגם נשארתי איתה בבית כשהיתה חולה. לקחתי אותה למרפאה ולטיפת חלב, לחיסונים ולבדיקות גדילה והרגשתי שותף מלא לגידול שלה. איריס ואני התחלקנו במטלות, ככל האפשר, כדי לאפשר לשנינו לצמוח ולבנות קריירות, וגם לשמור על השפיות לאחר לילות חסרי שינה.

איילת עוז ביטאה זאת יותר טוב ממני:

 

גם לי יש זכרונות מיום האם של ילדותי. גם אני עמדתי בחנות, מחזיק את מטבעות דמי הכיס שלי ומנסה לחשוב איזו מתנה אצליח לקנות בכסף שהיה לי עבור אמא, כי זה בהפתעה. גם אני חיכיתי לאמא עם פרח ביד ושרתי את ״אמא יקרה לי״. זה היה חלק מהעולם של פעם, זה שייך לעבר ולא מתאים כיום.

יום המשפחה הוא יום בעייתי גם ככה למשפחות האחרות, המורכבות, אלה ששונות מהדגם הרגיל. הוא יום בעייתי, כי מערכת החינוך עדיין לא השכילה לצקת בו תכנים אחידים, שיתאימו למשפחות המורכבות, והשאירה את הדבר לשיקול דעתה של הגננת/המורה, לאינטילגנציה הרגשית שלה, וליכולת שלה להבין שיש ילדים, שעבורם יום המשפחה הוא תזכורת תמידית לכך שהמשפחה שלהם לא שלמה, חסרה.

מזל שהילדים שלנו מספיק אינטיליגנטיים לעקוף את הבעיה, ברוב המקרים. אצל דר, המשפחה המורחבת היא חלק מהמשפחה הגרעינית, כך היא פותרת את הבעיה ומרגישה פחות שונה משאר הילדים.

היום, ביום המשפחה, כשכל הילדים כתבו ברכות לאמא ולאבא, דר כתבה ברכה לאבא, סבא וסבתא.

unnamed1

היום, בטקס יום המשפחה, דמעתי כהרגלי, כשראיתי את דר מופיעה. גם מהתרגשות מהכשרון שהפגינה וגם מהעובדה ששוב איריס לא זוכה לראות אותה. כשדר שרה ״אלוהים שמור על אמא״ בכלל בכיתי. השבוע בבית, כשעשתה חזרות על השירים, היא שרה ואמרה לי ״אלוהים לא שמר על אמא״. מה עונים על דבר כזה?

השבוע נזכרתי עם דר בתמונה הזו של איריס, שצולמה בחגיגת יום המשפחה בגן בשנת 2012, כמה חודשים לפני שמתה. זו היתה הפעם האחרונה שאיריס ביקרה בגן, הפעם האחרונה שהיא הצטרפה לחגיגה עם דר בגן, לפני שרותקה לבית ולמחולל חמצן.

DSC_4220

בכל מקרה, נהניתי לראות את דר זוכרת את כל המילים וכל התנועות לכל הריקודים:

 

 

התנדבתי להכין פנקייקס לארוחה בבית הספר לאחר הטקס. כיוונתי שעון והתעוררתי בשש בבוקר ביום שישי להכין את הפנקייקס. תיקון, המשפחה כוונה שעון והכינה פנקייקס.

11016962_10153103375922838_4180996730528001521_n

ולמי שרצה את המתכון לפנקייקס אליפות (באמת, כל החברים של דר הודיעו שהם באים אלינו לאכול פנקייקס כאלה), הנה המתכון לפנקייקס של שבת בבוקר (תשאלו בשכונה שלי, כל הילדים באים לאכול):

מערבבים עם מטרפה בקערה בינונית:
1 כוס קמח לבן רגיל
כפית אבקת אפיה (אם משתמשים בקמח תופח, לוותר על אבקת אפיה)
1 שקית סוכר וניל
3 כפות סוכר (אפשר להפחית לפי הטעם)
1 כוס חלב
1 ביצה
2 – 3 כפות שמן

מרססים מחבת קלות בספריי שמן, מחממים על להבה בינונית ויוצקים את הבלילה. אני משתמש בדיספנסר לפנקייק ומאפינס כמו שאפשר לראות בתמונה למעלה. זה הופך את המלאכה לנקיה ומדויקת יותר, אבל אפשר להשתמש במצקת קטנה וליצוק על המחבת מתוך הקערה. חשוב לא לתת למחבת להתחמם יותר מדי. אני אחרי 2 – 3 דקות מחליש לאש נמוכה ונותן לפנקייק להתבשל לאט.

מתי הופכים? כשיש הרבה בועות על הפנקייק. הופכים עם מרית סיליקון. אני משתמש במחבת פנקייק עם דוגמאות חיוכים או מחבת פנקייק עם עיגולים. אפשר גם להשתמש במחבת רגיל וליצור פנקייקים גדולים יותר. במחבת רגיל (ללא שקעים), בדרך כלל קל יותר להפוך את הפנקייקס. קחו בחשבון שהמחבת הראשון לפעמים יתחרבש, כי הוא חם מדי. אחר כך זה משתפר.

מה אפשר להוסיף לפנקייק? אני מוסיף לבלילה שערות חלבה ומערבב בפנים. אפשר במחבת להוסיף שוקולד צ׳יפס או חמוציות. אפשר להוסיף קוואקר לבלילה, להחליף חלב בגביע לבן, יש כל מיני וריאציות, אבל הילדים מעדיפים את התערובת הבסיסית. אני מגיש עם רוטב מייפל, דבש או גבינה לבנה. אפשר להיות מושחתים לגמרי ולטבול ברוטב גנאש שוקולד (שמנת מתוקה ושוקולד מריר מחוממים במיקרו ומעורבבים).

10534467_10152589072312838_1789011543092840734_n 10580085_10152604136217838_6791156528131155948_n10151774_10152728546567838_2055003686722193952_n

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אבהות, מתכונים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

19 תגובות על כן, זה יום המשפחה ולא יום האם. תשובה לעירית לינור וגם מתכון לפנקייק

  1. elyasafyaakov הגיב:

    יש לי רק מילה אחת על מה שכתבת כאן: ריגשת!

    Liked by 1 person

  2. animo12 הגיב:

    שוב ריגשת. והסרטון עם דר פשוט ממיס לבב.

    אהבתי

  3. שיר הגיב:

    אני הייתי בוחרת כמו בחו"ל, יום האם ויום האב ואז אף אחד לא מקופח.

    אהבתי

  4. יעל הגיב:

    כ"כ הצלחת לדייק במה שאני, שגדלה בלי אמא מגיל 5, מנסה שנים להסביר. עד היום , למרות שכבר יש לי ילדים משלי, אני לא מסוגלת לשמוע את השיר "אמא יקרה לי" בלי לחזור אחורה לילדה ההיא שביום האם היתה יושבת בצד

    אהבתי

  5. עינת הגיב:

    אני גם מסכימה וגם לא.
    במשפחה שלי אני נשאתי ועדיין נושאת את הנטל בגידול היומיומי. בעלי נושא נטל אחר, נטל הפרנסה והוא לא מבוטל כלל וכלל!
    אז למה לבטל בעצם? למה לא לחגוג גם יום האם גם יום האב גם יום המשפחה וגם יום הילד??
    סתם מחשבה.

    אהבתי

  6. ליאור הגיב:

    התמונות האחרונות שיש לי הן מיום המשפחה בגן של הקטנה. שבוע קודם. בשנה שאחרי שתי הגננות התחשבו בנו ויום המשפחה היה בסימן סבים וסבתות (גם השנה באחד הגנים זה סבים וסבתות, בשני זה אבות בלבד). לעומת זאת, חברה שלי מספרת על גננת שהעמידה לוח על הקיר של "כמה נפשות יש במשפחה שלי?" והתחילה בשלוש למרות שהיא אמורה להיות פחות מטומטמת מזה.
    כן, זה תמיד יהיה טעון, והמשפחות ה"אחרות" תמיד יתקשו למצוא את עצמן בקטגוריות ה"רגילות" והמערכת ה"רגילה" תמיד תתקשה להכיל את כל מגוון האחרות (בשורוק) שיש שם בחוץ. אני לא חושב שלהוסיף עוד ימים וחגיגות באמת עוזר (אם יש יום האם ויום האב, זה עוד הרבה יותר גרוע למשפחות שאין בהן גם אמא וגם אבא, ואם יש בנוסף להם גם יום המשפחה זה כבר מביא לזילות ורידוד של התכנים ושל האנרגיה המושקעת בנושא).

    ועם כל זה- עירית לינור עדיין מעלה נקודה רלוונטית. ברוב גדול של המשפחות בישראל הנטל הוא עדיין לא סימטרי. נכון, הרוב הזה הולך וקטן עם השנים, ויש "כיסים" שבהם הוא כבר לא רוב, אבל בהסתכלות הרחבה- נשים נושאות בנטל גידול הילדים והטיפול בבית יותר מגברים, למרות שיותר ויותר מהן גם עובדות מחוץ לבית (ועוד מקבלות על זה 85~90 אגורות על כל שקל שהגבר שיושב לידן ועושה את אותה עבודה מקבל). וגם בזה אנחנו צריכים להכיר, למרות, ואולי דווקא בגלל, שאצלנו (ה"אחרים") זה לא המצב. מתוך המקום הזה, של דגמים אחרים ומצבי חיים אחרים, אפשר ליצור אצל הילדים (מכל סוגי המשפחות) הבנה שיש מגוון של משפחות עם מגוון של אתגרים ובעיות, וגננת או מורה מעולים באמת לא יטאטאו שום דבר מזה מתחת לשולחן. אז כן, המסרים המרודדים הם בעייתיים כמו שעירית לינור אומרת, בדיוק כמו שהתגובה המרודדת שלה היא בעייתית. אני חיים בעולם שבו, יותר מאי פעם בהיסטוריה המודרנית, מושג המשפחה הוא מורכב ומשתנה. בואו ננצל את היום הזה כדי להתמודד עם המורכבות כמו בוגרים, בלי פלקטים ופלקטים שכנגד.

    Liked by 1 person

  7. ליאור הגיב:

    אה, כן: ותודה על המתכון! לא בדיוק זהה לשלי, שווה לנסות…

    Liked by 1 person

  8. יעל הגיב:

    אין ספק שעצם זה שיש משפחות מסוגים שונים מצדיק את יום המשפחה, אני גם ממש בעד אבות שפעילים יותר בגידול ילדיהם אבל בתכל'ס סטטיסטית נשים נקרעות מול ילדים ועבודה כאשר רוב העומס של גידול ילדים נופל עליהן ומגיע להן שיוכירו ויעריכו.
    כשנגיע למקום בו אבות חולקים באופן הוגן בגידול ילדיהם (ואני לא מתכוונת למקרים ספציפיים אלא ברמה כוללת סטטיסטית) תהיה חברה טובה, שפויה והוגנת יותר.

    אהבתי

  9. הרגת אותי עכשיו. קראתי בעניין רב בגלל הנושא שקרוב לליבי. ילדים. אבל לא ידעתי מה אגלה דרכו. איריס ואני היכרנו מרחוק דרל עבודות משיקות מידיי פתע הגיב:

    הרגת אותי עכשיו.
    חשבתי שאני אקרא פוסט בנושא יום המשפחה. כי זה נושא שקרוב לליבי. ילדים.
    ולא ידעתי מה אגלה על איריס.
    עבדנו בעבודו משיקות בתקשורת.
    עד שלפני 12 שנ אני עברתי מעולם המבוגרים לעולם הילדים.
    מאד התרגשתי לקרוא את מה שכתבת
    ..
    אצה כותב מקסים

    גננות מתרגשות תמיד מאבות מעורבים כמוך.
    דר זכתה באבא שווה ביותר.
    תן לעצמך חיבוק. מגיע לך.

    לא מכירה אותך אבל היכרתי את איריס ואני עדיין בשוק.
    זה לא עוזר שגם אני איבדתי אנשים קרובים מאד ככה פתאום באמצע החיים.
    כל אדם שנעלם. שנילקח. גם אם יש כאילו הכנה ופרידה בדרך.. זה עדיין פצאום אני יודעת.
    ויווקvivek

    Liked by 1 person

  10. yara113 הגיב:

    הכי חשוב שהילדים מגניבים, וכל השאק,מחפשים למצוא חיבור כמו עירית שכנראה אין לה, האף למעלה ופרט לה כלום לא חשוב.
    הילדנ רוקדת ושרה נהדר. יש לה קצב ברגלים והיא שמחה וזה מראה שגם אבא יכול בגדול לגדל ילדים. ובטבע יש לכך הרבה דוגמאות.
    ולפנקיק נסה להוסיף אבוקדו, בריא וטעים.
    שבוע חמים. והרבה הנאה.

    Liked by 1 person

  11. מירה הגיב:

    ויש גם אנשים שהם לא משפחות, לא מעט, שלא התחתנו ואין להם ילדים, ולנוכח כל החגיגות האלה יש צביטה קטנה בלב, יש עוד יותר "אחרים" ממשפחות אחרות.

    Liked by 1 person

  12. מוטי הגיב:

    יפה כתבת. ישר כח.

    Liked by 1 person

  13. motior הגיב:

    הרבה אמהות מבכות את הפיכתו של יום האם ליום המשפחה… פתאום הן לא כל כך רוצות שוויון.
    אני באופן אישי חושב שהיום הזה מיותר כך או כך

    אהבתי

  14. ארז הגיב:

    תודה

    אהבתי

  15. BD הגיב:

    אני לא מסכימה אתך.
    כבוד כל חבר משפחה במקומו מונח. אבל אין שום סיבה לקחת מאמהות את היום המיוחד שלהם. אפשר כמו בארהב לעשות גם יום האב וניתן להוסיף גם יום משפחה.
    במדינה כמו שלנו, בניגוד לחול – שאפילו את יום האשה הבנל לא חוגגים, מה קרה אם יתנו הכרה באימהות שעדין ברב המשפחות מובילות את נושא החינוך וקבלת ההחלטות הנוגעות בילדים.
    כן, המשפחה שלך קצת שונה בגלל המצב המצער שאתה נמצא בו. לא כי זה משליח על הכלל.

    ובלי קשר, התברכת בילדה יפהפיה מבפנים ומבחוץ.

    אהבתי

  16. פינגבאק: מתכון לצ׳ולנט – חמין | אב במשרה מלאה

  17. פינגבאק: על משפחה ועבודה | אב במשרה מלאה

  18. פינגבאק: פנקייקס תרד | אב במשרה מלאה

  19. פינגבאק: משפחה כן בוחרים | אב במשרה מלאה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s