איריס, היום היית צריכה לחגוג 44. אם היית עדיין חיה, בטח היינו מזמינים סוף שבוע בפנחס וגסטון, המקום הקבוע שלנו, מזמינים מקום במסעדה מאוד יקרה, וחוגגים ביחד עוד יום הולדת. כך חגגנו את יום הנישואים שלנו, ב-5 במאי בכל שנה, ולפעמים גם את יום ההולדת.
את לימדת אותי לחגוג, למרות שעדיין אני לא מצטיין בבחירות מתנות. שני ימי ההולדת שלנו חלים ביולי, בהפרש של שבועיים, וכל שנה הייתי אומר לך ״במקום שאת תקני לי מתנה ושאני אקנה לך מתנה, בואי נתקזז״. את היית עושה פרצוף ורצה לקנות לי משהו יקר מדי, אבל משהו שבטח מאוד אוהב. בשבילך את היית בוחרת איזה תכשיט יקר מ״שטרן״, עוד אחד לאוסף. איריס של הביוקר, או איריס גולדמסטרקארד, כך קראתי לך.
את יום ההולדת האחרון שלך, בגיל ארבעים, חגגנו כמו שצריך. עם חברים, עם דני רובס אצלנו בסלון, עם יום כיף שארגנו לך החברות. היה ברור לי שאין לך הרבה זמן עוד בעולם הזה, ולכן רצינו שהמסיבה הזו תהיה משהו שלא תשכחי לעולם. לא חושב שמישהו שהיה שם יכול לשכוח. אני הזלתי דמעות מהתרגשות לראות אותך מוקפת בחברים, נהנית ושמחה בפעם האחרונה כמעט. שבועיים אחר כך התכנסנו בבית הקברות סביב קברך. ״ניסים קורים, הכל עוד אפשרי״, כתבתי אז, למרות שלא ממש האמנתי בניסים, אבל בכל זאת קיוויתי שאולי יקרה משהו ואת תחזרי אלי, צוחקת וצינית כמו שהיית תמיד, בריאה ונושמת.
החיים שלנו עברו טלטלה קשה לאחר מותך בחודש יולי בשנת 2012. נאלצתי להמשיך בלעדייך, לגדל את דר לבד, להתרגל לעשות דברים לבד. זה קשה לפעמים ומעייף, אבל אני מקבל עזרה. למדתי לבקש עזרה לפעמים, כשאני קורס מעייפות. למרות זאת, אני חושב שאם היית מגיעה היום לראות אותנו היית גאה בדר ובי. דר סיימה כתה ב׳ בהצטיינות, היא מצטיינת בעיקר בכל מה שקשור לתחום המילולי וכושר הביטוי שלה נדיר. היא מצטיינת בפעילות חברתית בבית הספר, כמו שאת היית. היא מוקפת בחברות ובחברים, ילדה מאושרת ורגילה, למרות האובדן. הבית שבנינו ביחד עדיין עומד על תילו והתקרה לא נפלה. אנחנו מארחים כאן חברים ומשפחה, כמו שלימדת אותי, וכולם נהנים לבוא לכאן בחגים ובסופי שבוע.
אנחנו עדיין טסים לחו״ל מדי פעם עם כל המשפחה, אבל פחות מחלקת עסקים בבריטיש איירווייז ללונדון, יותר לואו-קוסט לברלין, ליוון או לבודפשט. פחות תכשיטים מ״שטרן״, יותר מ״טופ-טן״. נהנים להיזכר בך בחו״ל, בסיפורים על קניות בלונדון ועל מזוודות שכמעט לא עלו למטוס מרוב כובד.
אז היום היית צריכה להיות בת 44. הלוואי ויכולת לחגוג איתנו היום את יום הולדתך. בימים כאלה הלב מתמלא בגעגועים ובזכרונות. היתה לנו תקופה טובה ביחד. קצרה מדי, אבל טובה. יום הולדת שמח.
עצוב ומרגש
אהבתיאהבתי
מרגש עד דמעות.
אהבתיאהבתי
כבר ארבע שנים…
(יופי של תמונות)
אהבתיאהבתי
כתבת מקסים.עצוב..נוגע.מאחלת לך ולדר עוד המון חוויות טובות ומשמחות יחד 🙂
אהבתיאהבתי
"סיימה בהצטיינות כיתה ב'" ??!!
כבר קיבלה זימונים לקורס טיס ולשייטת ?
אהבתיאהבתי
אתה כותב ממש מהלב, מרגש לקרוא אותך. געגועים אני מאמינה שלכל מי שנגע באיריס תמיד ישאר הגעגוע.
אהבתיאהבתי