מציאת כרטיס זכרון ישן של מצלמה ישנה משול היום למציאת חבילת תמונות ישנות במגירה. כאלה ששמנו במגירה ושכחנו, ופתאום פותחים ומוצאים אוצר שלם. השבוע רוקנתי את כרטיס הזכרון של המצלמה הקטנה שלנו, מצלמת קנון פוקט, שאיריס קנתה בטיול ללונדון לפני כמה שנים, ודר משתמשת בה מדי פעם כדי לצלם, ומצאתי בה תמונות שדר צילמה את איריס לאורך שנת 2012.
עניין אותי מאוד לראות את התמונות האלה, גם לראות את ההתפתחות ביכולת הצילום של דר, ובעיקר לראות איך איריס נראתה מבעד לעיניה, מאמא מתפקדת, לאמא גוססת, שמחוברת למחולל חמצן בבית.
ישנן שלוש סדרות של תמונות – הראשונה מינואר 2012, השניה ממרץ-אפריל 2012 והאחרונה מיולי 2012, כשבועיים לפני מותה של איריס. כל התמונות צולמו בבית, רובן במטבח ובפינת המשפחה שליד המטבח. העובדה שרוב התמונות צולמו באותה פינה בבית מקנה להן ערך תיעודי נוסף – כמו שמצלמים ילד באותה נקודה כדי לעקוב אחרי ההתבגרות שלו. זה סוג של סרטון סטופ מושן לשנה האחרונה בחייה של איריס, כפי שצולם על ידי בתה בת הארבע.
הנה תמונות שצולמו בינואר 2012:
אלה התמונות שצולמו במרץ-אפריל 2012:
אלה התמונות שצולמו ב-10 ביולי 2012, כשבועיים לפני מותה של איריס:
אב במשרה מלאה 
בתקופה האחרונה, אבל ממש לאחרונה אני בעיקר נזכרת באיריס הבריאה. על שלל רעמה הבלונד, החיוך הענקי… וכל מה שאיריס היתה. וזרקת אותי לתקופה האחרונה פתאום, לקרחת האחרונה, אני עוד זוכרת אותה באותה פינה מושכת קצוות שיער ומתעצבנת ומדברת על זה שצריך לעשות קרחת…
אהבתיאהבתי
מדהים ומרגש. סוג של מתנה… לא?
אהבתיאהבתי
אתה יודע מה מצחיק? כשמסתכלים על תמונה ו"שומעים" את פס הקול שלה?
אז בכל התמונות האלה, אני ממש "שומעת" את איריסקה אומרת לדר: "נו, דר? את מצלמת כבר או מה????",
וגם, שכחתי כבר כמה היא נראתה בריאה בינואר. מטורף.
אהבתיאהבתי
מקסים, מרגש ומעניין! מה שאותי תפס זה איכות הצילום בסוף, איך שדמותה של איריס הפכה ליותר ויותר מטושטשת בעיניה של הצלמת הרכה, כאילו מעדיפה לא לזכור איך אמה הרגישה ונראתה בימיה האחרונים:-(
אהבתיאהבתי
ווא. פשוט וואו איזה אוצר גלום. מדהים לראות את נקודת המבט של דר. התמונה של איריס בקלוז אפ ממש מרגשת. ממלאת את כל החלל באיריס, עם תלתליה האפורים. תודה.
אהבתיאהבתי
מצמרר
אהבתיאהבתי
וואו, מרגש
אהבתיאהבתי
מרגש ומצמרר!
חיבוק ענק!
אהבתיאהבתי