על סרטן והיפוכונדריה – סיפור שהתחיל בסרטן בגב ונגמר בפריצת דיסק

היפוכונדריה – היא הפרעה הכוללת תסמינים גופניים בלי כל ממצא פתולוגי. הסובלים מהיפוכונדריה מאופינים בפחד מוגזם ואובססיבי מפני ליקויים שונים בבריאותם, מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות ללא בסיס אורגני. הפחד עלול להתגבר כתוצאה ממצבי חרדה (מתוך הויקיפדיה).

"בואי תרגיש מה יש לי כאן", איריס אומרת ומבקשת ממני למשש איזה חלק בגוף.

מסתבר שעם הסרטן מקבלים מחלה נוספת, ההיפוכונדריה. חולה הסרטן עסוק כל היום בבדיקה יומית של הגוף, עושה לעצמו צ'ק אפ יומי, בודק כל עקצוץ, רגישות או אדמומיות. כל עקצוץ מיד הופך להיות חרדה לגבי גרורה נוספת שהתגלתה בגוף. האמת שאין מה להאשים אותם. המחלה הארורה הזו מתפתחת מתוך הגוף החוצה, וכמו חלודה במכונית איטלקיה ישנה, היא עלולה להופיע בכל מקום ובכל עת. אני מתווכח עם איריס שזה לא אפשרי, אבל היא תמיד אומרת לי "בסוף אני אגיד – אמרתי לכם".

במסגרת המצב החדש, הכולל טיפול בחמצן כדי להתמודד עם הגרורות בריאות, איריס החלה להרגיש כאבים בגב. בדיקת הסי.טי. האחרונה שנערכה באפריל לא הראתה ממצאים כלשהם של סרטן בגב או בשלד, אבל מה זה סי.טי. מול תחושת ההיפוכונדר. אז הלכנו לעשות MRI לגב. בשעת לילה מאוחרת, כשכל העולם חגג באצטדיון רמת גן עם מדונה, אנחנו התגנבנו לנו למסדרונות באיכילוב בואכה הצוללת שבה ממוקמת מחלקת ה-MRI. כמה נחמד לראות בית חולים בלילה. מסדרונות ריקים ללא חולים, שקט, יש חניה בחניית הנכים בכניסה לבית החולים, ממש תענוג. צריך להפוך את האשפוז יום לאשפוז לילה, אמרתי לאיריס. החולים יבואו בלילה, יחברו אותם לאינפוזיות של הכימותרפיה, והם ישנו עד הבוקר במחלקה. פחות לחץ ועומס.

נכנסנו ל-MRI, אפילו חיברו את איריס לחמצן על חשבון איכילוב. רופא ידידותי הוזעק מבפנים למצוא לאיריס וריד, יען כי האח לא הצליח למצוא וריד אחד לרפואה. בסוף מצא וריד באחת הפינות של כף היד ואיריס נכנסה לבדיקה. רעש מחריד אוזניים למשך חצי שעה והיינו בדרך חזרה.

שלשום דיווח לאיריס הנוירו-אונקולוג – "זה בסדר, אין לך סרטן בגב, זה סתם פריצת דיסק. אני אמרתי לאיריס: "לצערך לא מצאו לך סרטן בגב, זה רק פריצת דיסק. עכשיו אני יכול להגיד – אמרתי לך". זה מוזר מאוד, רוב האנשים היו די מודאגים מכך שיש להם פריצת דיסק בגב, אבל לא חולי הסרטן. תנו להם חצבת/אדמת/שעלת/פריצת דיסק, רק לא עוד הודעה על גרורה במקום חדש.

אז זהו, שאין לאיריס סרטן בגב. "רק" בשד, בבלוטות הלימפה בבית השחי, בריאות ועוד ממצא חשוד בכבד. אנחת רווחה ירדה עלינו, אפשר להמשיך לקחת מורפיום ולחכות שהכאבים יחלשו.

חוץ מזה, מאז פרסום הפוסט האחרון, הבית שלנו התמלא בחברות וחברים, שלא עוזבים את איריס. אנשים מתקשרים, בודקים מתי אפשר לבוא ולהיות עם איריס. העיקר שלא תהיה לבד, שלא תשקע בדכאון, שלא תוותר. ההתגייסות של החברים מעוררת הערצה. חברות מגיעות להכין אוכל, להכין סלט פירות וקפה עם גלידה, לקפל כביסה (מה ישאר בסוף לעוזרת?), חבר טיפל לנו בתיקון האייפון של איריס שהרמקול שלו נדפק, רק לעזור ולהקל על המצב. תיכף נצטרך קצין תקשורת או דובר במשרה מלאה שרק יתאם את הביקורים של כולם. רק תפסיקו עם העוגות והשוקולדים (לאונידס ?!). איריס בקושי אוכלת ואני רק משמין מזה. תביאו איזה קוסקוס עם מפרום, יותר עדיף.

 המצב של איריס השתפר קצת בשבוע האחרון, אולי בגלל החמצן, אולי בגלל החברים ואולי בגלל שהיא פשוט מתרגלת למצב. לומדים מה כואב, איזו תנוחה יותר מקלה, איך לסדר את הכריות ועוד. בשישי ובשבת אחרי הצהרים הוצאתי את איריס עם הכורסה של הסלון למרפסת, שתשב על הדק בחוץ ותהנה מהאויר הצח. מסתבר שזה עוזר, גם רפואית וגם נפשית. היא עדיין אוכלת כמו ציפור, אבל לפחות עברה משייקים נוזליים של פירות לאוכל אמיתי כמו עוף, בולונז ופסטרמה.

ביום חמישי האחרון איריס עברה את הטיפול הכימותרפי הראשון עם האירובולין, תרופת הפלא (?) שיובאה מארה"ב. בינתיים אין תופעות לוואי ולא ברור אם יש שינוי במצב הגרורות. התרופה מגיעה באינפוזיה קטנטנה שלוקח לה בערך 5 דקות לטפטף לוריד. אני הייתי קצת מאוכזב – 3 אמפולות ששוות 9,000 ש"ח ולוקח לזה רק 5 דקות? שיביאו אינפוזיה גדולה של ליטר, אחרת על מה שילמנו 😉 . נקווה שזה יעזור.

ולסיום – ההיפוכונדר המפורסם ביותר בישראל – יורם מקרובים קרובים:

פוסט זה פורסם בקטגוריה סרטן, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על על סרטן והיפוכונדריה – סיפור שהתחיל בסרטן בגב ונגמר בפריצת דיסק

  1. חן הגיב:

    הכל בחיים זה פורפורציה… היה תענוג לקפוץ מאושר ולראות את הפנים של איריס אחרי השיחה של "רק פריצת דיסק"…
    אני כולי תקווה שהבשורה הטובה הזו תביא איתה אח"כ עוד רצף ארוך של בשורות נפלאות.

    אהבתי

  2. מיכל א. הגיב:

    גם אני הייתי ליד איריס בעת קבלת הבשורה "פריצת דיסק חמורה". והשתתפתי בקפיצות השמחה,
    לא הייתי מדמיינת בחיים שיספרו לי שלמישהו יש פריצת דיסק, ואני אקפוץ באושר… מסתבר שהכל יחסי …
    7 זה מספר מזל, הלואי והבשורה המשמחת הזו היא התחלה של דרך חדשה. הדרך חזרה.
    (דרור, לא לשכוח היום להשקות את הלבנדר ששתלתי מתחת לפיסרדי ושכחתי להשקות.. סליחה…)

    אהבתי

  3. ליאת פנחסוב הגיב:

    אתה כותב נהדר!
    מקווה שבעתיד יהיו רק "פריצות דיסק" שהאמריקאית תביא כבר מזור

    חיבוקים ממישהי שמכירה אתכם רק וירטואלית אבל אתם אצלה בלב

    אהבתי

  4. מורן הגיב:

    שמחתי אתמול כשקראתי את הסטטוס של איריס, פצחתי בריקודים בבית,
    שמחתי הבוקר שקראתי במקום אחר ואז שיתפתי את ניר , ו
    אני שמחה עכשיו כשני קוראת אותך. טיפה יותר אופטימי מהפוסט הקודם.
    מפה אפשר רק למעלה.
    מקווה שמפה הדרך רק תוסיף ותשתפר.

    נשיקות חיבוקים
    מקווה להיפגש סופ"ש

    אהבתי

  5. מלכה הגיב:

    המפרום עלי -:)

    אהבתי

  6. volcman הגיב:

    אינשאללה שאלו יהיו הצרות של איריס.
    🙂

    אהבתי

  7. אני הגיב:

    קוראת בדמעות ובהחזקת אצבעות את הבלוג שלך. האירובולין חייב לעבוד.

    אהבתי

  8. איילת אלבס הגיב:

    מצטרפת לתקוות ולברכות אמן אמן אמן.

    אהבתי

  9. motior הגיב:

    ממשיך להחזיק לכם אצבעות

    אהבתי

  10. פינגבאק: קישור נכון לפוסט האחרון | אב במשרה מלאה

  11. יעל הגיב:

    מאחלת לאיריס שהחמש דקות בתשעת אלפים ש״ח יעביר את הסרטן וכל מה שישאר זה הכאב מפריצת הדיסק.
    בריאות!

    אהבתי

  12. נועה הגיב:

    דרור, אתה עוד תצטער על המפרום הזה
    נראה לי שאתה הולך לאכול את זה עכשיו חודש שלם
    ואני שוברת את הראש מה להביא….עד יום שישי מקווה שתתקבל החלטה ושאיריס תרגיש טוב אחרי הטיפול

    אהבתי

  13. ditzakatzir הגיב:

    גם אני הייתי ליד איריס כשקיבלה את שיחת הטלפון המדוברת. לרגע, היתה דממה בחדר, כולנו הסתכלנו בדריכות על איריס, מנסים להבין מתוך הבעות הפנים שלה מה נאמר לה… פתאום ראיתי אותה מגניבה עשירית חיוך בזוית הפה…. ושואלת ״אז מה עושים עם זה״ , ושוב, דממה…. ואז איריס אמרה – ״טוב, יש לי רק פריצת דיסק חמורה…. בין חוליה….״ – שם כבר לא הקשבתי, רק אמרתי לה, ״טוב, תדברי עם דרור…. מגיע לו לדעת שזה ״רק פריצת דיסק״. וכמו שאמרתי לאיריס אתמול, אחרי ״רק פריצת דיסק״ צריך לסדר ״רק שעלת״ ….
    אוהבים אותכם, ומקוים שהבשורה הזו היא רק תחילתה של שרשרת בשורות טובות שתגינה אחריה!
    (אגב, אין לי מושג איך עושים מפרום… אז כדאי שתחשוב גם על אלטרנטיבות).

    אהבתי

  14. דנה הגיב:

    אם יש לכם מפרומים מיותרים, נא לשלוח אותם אלינו. פה אין דברים כאלה 🙂
    מאד מבסוטה מה"רק פריצת דיסק" שלכם.

    אהבתי

  15. פינגבאק: כאב פנטום |

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s