יום הולדת שמח, איריס

1498662021_58cd3943a6_o

ימי ההולדת של איריס ושלי חלים שניהם בחודש יולי. בכל שנה, כשאיריס היתה מתחילה לדבר איתי על מתנות, הייתי אומר לה (ברגישות הגברית הידועה), ״בואי נתקזז, את לא תקני לי מתנה ואני לא אקנה לך״. ממש עזר לי. בהתחשב בהצעת הנישואים העלובה ביותר בהיסטוריה, אני חושב שיכולתי להגיע יותר גרוע ברומנטיקה. בכל מקרה, בכל יום הולדת התעקשת לסחוב אותי למסעדה יקרה מדי ולחגוג. מזל שחגגנו.

1371500590_991a9d7a11_o 1370591211_406d3b6bb3_o 1371488924_ca427f823b_o 1370581689_0fb9f7bf0e_o 1370581095_1f61d91317_o 1370645611_c00ebc1132_o 1498559041_e2d36b7106_o 1499401672_663c163310_o

היום, בדיעבד, אם הייתי יודע שלא יהיו לנו יותר מדי ימי הולדת לחגוג ביחד, הייתי משקיע יותר. מה זה יותר? היינו כל פעם נוסעים לחו״ל, למרות שאנחנו לא אוהבים לנסוע בקיץ. היינו נשארים בקנדה עוד חודש, ומספיקים לראות את צבעי השלכת ביערות כמו שרצית.

1383183578_96dd0618e8_o

היינו נשארים עוד יום במפרץ פאנדי, ורואים את הגאות והשפל עוד פעם ועוד פעם, מטיילים בגשם השוטף, עם מטריות ומעילים, ועושים עוד כמה טריילז ביחד, למרות שכבר התחננת ואמרת לי ״אני לא יכולה כבר עם כל היערות והטבע הזה, אני חייבת עיר ואיזה קניון״. מי היה מאמין שאת, שמעולם לא עזבת את רחובות הקניות בכל עיר, תצאי אל היערות והטבע ותעשי מסלולי הליכה בגשם?

1389145804_e6afccb91e_o 1388247299_a677a3c611_o 1388242701_840a805c2a_o 1389136368_7b91fa1c0f_o 1388237193_85b4973f60_o 1382297109_d5b82e89ed_o 1383186608_8214de3fc3_o

חיינו את החיים בהנחה שיש לנו עוד הרבה שנים לחיות ביחד, בהנחה שעוד נספיק להיות במקומות האלה עוד פעם, והשארנו משהו לביקורים עתידיים. היום אני מבין שאין ביקור נוסף, מה שהספקנו ביחד בעולם הזה, הספקנו, ואין הזדמנות לתקן.

לו הייתי יודע אז מה עתיד לקרות, היינו טסים עוד 30 פעמים ללונדון, חורשים עוד קצת את הקובנט גרדן, אוכלים עוד פעם במסעדת פנג׳ב ב-Neal Street, עושים עוד שופינג יקר באוקספורד ומרוקנים שוב את המלאי בפריימארק.

1370496841_527446e20e_o 1371394798_b8db4898cc_o 1370491167_ad2b2e8bed_o

 

האמת, שחיית את החיים האלה עד תומם, ניצלת כמה שיותר נקודות ומיילים בכרטיס הנוסע המתמיד של בריטיש איירווייז, התפנקת במחלקת עסקים, קנית תמיד את הביוקר ותמיד הלכת על השדרוג הקטן. ״איריס גולדמאסטרקארד״, קראתי לך ולעיתים גם ״איריס של הביוקר״ או ״איריס פרימיום״. ידעת תמיד איך למצוא את השדרוג הקטן (והיקר), שיהפוך את הנסיעה ברכבת לקצת יותר נוחה בשבילך, את הנהג ההוא עם המרצדס שיחכה תמיד בשדה התעופה, כי לנסוע סתם באיזה מיניוואן למלון זה לאנשים רגילים. תמיד התעקשת לעבור פעם אחרונה בסלפרידג׳ס, לקנות עוד מתנה אחרונה למישהו, או להספיק לקנות את התיק ההוא, שראית ביום הראשון וידעת שאגיד שהוא יקר מדי, ועכשיו, רגע לפני הטיסה, כבר אהיה עייף מדי מלעצור אותך.

2445429647_d4d945c86c_o 2448724727_4004b43d10_o 2445430433_67d88b9f7d_o 2446256334_1f498f9e20_o 2446248000_4b14aec9a2_o 2446246424_a8ccfd7294_o 2446242588_ee130fe2cd_o

חיית את החיים האלה ונהנית מכל רגע, כך אני מקווה, למרות שנראה שלא ידעת שובע. אפילו שבועיים לפני שמתת, לאחר שסיימת את אחד האשפוזים, ביקשת ממני להוליך אותך בכסא גלגלים עם בלון חמצן במרכז וויצמן, ודאגת לקנות עוד זוג נעלי סירה של קרוקס, שיהיה נוח להניח את הרגליים בכסא הגלגלים. ״עכשיו את יכולה לקנות מה שאת רוצה״, אמרתי לך, ״אני לא מתווכח הפעם״.

לפחות את יום ההולדת האחרון שלך, יום הולדת 40, חגגת מוקפת בחברים אהובים, עם השירים הכי יפים שאהבת.

 

יום הולדת 43 שמח, אהובה שלי.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אובדן, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על יום הולדת שמח, איריס

  1. כנרת הגיב:

    התרגשתי. נשמע שזכיתם לתקופה נפלאה ביחד.
    מאחלת לך רק טוב.

    אהבתי

  2. ditzak2013 הגיב:

    😢😢😢 מתגעגעת כל כך
    דרור, אין כמוך. אוהבת אותך מאד! על מה שאתה היום, על מה שהיית בשבילה….

    אהבתי

  3. motior הגיב:

    מרגש ועצוב

    אהבתי

  4. טל פאר הכהן הגיב:

    מרגש. יהי זכרה ברוך.

    אהבתי

  5. יעל הגיב:

    אוף. כמה יפה כתבת. וכמה מרגש.

    אהבתי

  6. ethy ab הגיב:

    כל מילה חודרת בנשמה. שמחה שהיה לכם הכי נפלא שיכול להיות ביחד בזמן השאול שלא ידעתם עליו.
    מרגש לקרוא והעין דומעת.
    יהי זכרה ברוך.

    אהבתי

  7. ליאור הגיב:

    "אבא, ביומולדת של אמא אנחנו נלך שוב לקבר ונכין לה עוגה. אבל בלי מתנות"

    אני לא יודע לאחל "יום הולדת שמח" ביום הזה. גם לא "מזל טוב". אבל זה יום שאנחנו זוכרים, ומציינים, בדרך הכי מכובדת ופקוחת-עיניים שאני יודע. שאלתי את עצמי (ושאלנו את עצמנו) לא מעט פעמים, האם היינו נוהגים אחרת אם היינו יודעים, ומה עדיף. התשובה שאני תמיד חוזר אליה, היא שהתמימות הזו, היכולת לא לדעת מה עומד לקרות וכמה קצרים ימינו על האדמה הזו, היא זו שמאפשרת לנו את השקט לחיות את החיים בלי לפחד כל הזמן ממה שאורב מעבר לפינה.
    חיים עם תאריך תפוגה הם לחוצים ועצובים מכדי שאפשר יהיה לחיות אותם באושר.

    אהבתי

  8. חוטהשני הגיב:

    מרגש כל כך.
    יהי זכרה ברוך

    אהבתי

  9. volcman הגיב:

    יהי זכרה ברוך…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s