אלמן – מה יש לו בחייו?

(פרפרזה על שירו של דוד אבידן, ״אדם זקן״)

אלמן – מה יש לו בחייו?
הוא קם בבוקר, כאילו כלום,
ארוחת בוקר וארוחת עשר
ארוזה בקופסה,
ותמונה של אשה על הקיר.

אלמן – מה יש לו בחייו?
הוא קם בבוקר, וחושב שעבר עוד חודש,
ומכין קפה ומלווה לבית הספר,
הכל נורמלי ורגיל.
חוץ מהשלט ״לבית הקברות״ בדרך.

אלמן – מה יש לו בחייו?
בדיחות שחורות על קברים ושיש,
וחברים שמשווים מצבות.
וחור במקום שהיה בו הזכרון, האהבה,
שצורב ולפעמים גם כואב.

אלמן – מה יש לו בחייו?
חרדה למות, חרדה להשמין,
חרדה מלעזוב את העולם הזה.
חרדה מכל שיעול, מכל כאב,
מכל שריר דואב.

אלמן – מה יש לו בחייו?
לומד דברים חדשים,
לאפות עוגות ועוגיות,
לקלוע צמות,
לגרש חלומות רעים.

אלמן – מה יש לו בחייו?
חי את חייו, כאילו כלום,
מיום ליום התפקוד משתפר,
לעשות הכל כמו כולם.
שאיש לא ירגיש, שמשהו לא בסדר.
רק במסיבת הסיום ישב בצד, ימחה דמעה,
על זו שלא זכתה לראותה.

 

איש לא מסוגל להבין באמת מה עובר על אלמן או אלמנה, שאיבדו בן/בת זוג. זה לא נראה על פני השטח, אנחנו מסווים את זה די טוב במהלך היום, לפעמים זה מציץ החוצה בטעות. האובדן, הגעגועים לאשה שהיתה ולא נמצאת כאן יותר.

לכאורה, התפקוד שלי בסדר גמור. אני מגדל את דר, שגדלה להיות ילדה מוכשרת ומצטיינת לתפארת, מנהל בית, חיי זוגיות, החיים בסדר. אבל בשלוש השנים האחרונות, מאז מותה של איריס, יש משהו שמציק כל הזמן בפנים, הזכרון הזה שלא מרפה.

ענת אומרת שלחיות עם אלמן זה לחיות בשלישיה, תמיד תהיה האשה האחרת נוכחת בחיים שלו, אותה אשה שאסור לו לשכוח, אסור לו להרפות מהזכרון. אותה אשה שתמיד תיזכר כמושלמת, למרות הפגמים. לעולם לא יהיה לו closure עם האשה הזו. זה בסדר, כל עוד יודעים למה נכנסים.

אלמן נמצא תמיד בקונפליקט פנימי. האם העובדה שאני מתגבר על הקשיים, והצלחתי לעבור יום, שבוע, חודש, בלי לבכות, אומרת ששכחתי? האם זה אומר שהמקום של איריס נעלם מהחיים שלי? האם הרפיתי מהזכרון? אז זהו, שלא. ניתן להגיע לרמת תפקוד טובה ביום יום מבלי להרפות מהזכרון, שמתעקש להפתיע לפעמים ולקפוץ לתודעה. לפעמים זה סיפור, לפעמים זה ריח, לפעמים זו הרגשה או סיטואציה מסוימת, לפעמים זו צפיה ב״נדודי שינה בסיאטל״ או ב״העולם מצחיק״, שגורמים לזכרון ולדמעות להופיע. כאילו שהזכרון אומר: ״הלו, אני כאן, לא הלכתי לשום מקום, אל תשכח אותי״.

אם מבינים את זה, שהזכרון תמיד יהיה נוכח בחייו של אלמן, אפשר להתקדם וגם כמעט להירפא מהאבל. מבינים שלמרות שהכל ביום יום הוא רגיל, תמיד יהיה זכרון נוכח. כמו תיק גב שהאלמן נושא איתו לכל מקום, ובו הזכרונות של האשה שאיבד.

מחר דר תחגוג את סיום כתה א׳ בבית הספר. אני כרגיל אשב גאה ואמחה דמעות.

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אובדן, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על אלמן – מה יש לו בחייו?

  1. maozpeled הגיב:

    דרור אתה הופך אותי מבפנים 😦

    אהבתי

  2. ditzak2013 הגיב:

    בוקס בבטן… כל פעם מחדש.
    אוהבת אותך 😘

    אהבתי

  3. gatamar הגיב:

    חיבוק ענקי. בעצם שניים, אחד על העבר, ואחד בשביל העתיד.
    תודה.

    אהבתי

  4. ethy ab הגיב:

    אישית היה לי קשה לקרוא כי השנים אינן מעלימות ואינן מכהות את הכאב והוצף ועולה מידי פעם בנסיבות כאלו ואחרות. מצד שני למרות הכל יש לך חיים חדשים שתומכים ומקלים בשעות הכי קשות.
    מאחלת לך רק טוב עם חיבוק גדול ובעיקר בריאות לכולכם
    טוב שאתה מוציא החוצה בדרך יפה. תגבה את הכתוב. האינטרנט זמני בלבד.
    סוף שבוע נפלא וחופשה נהדרת לעלמה הצעירה.

    אהבתי

  5. motior הגיב:

    מצד אחד קשה להבין את הסיטואציה למי שלא חווה. מצד שני מה שכתבת נראה כל כך מובן.
    ברכות לך ולדר לסיום כיתה א.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s