איריס שלי,

שנתיים עברו. שנתיים בלעדייך. שנתיים של התאוששות מההלם שבו היינו שרויים לאחר מותך.

חיים את החיים ואהבת את החיים, היית נכונה למצות אותם עד תומם. זה אנחנו שלא הבנו למה את מתעקשת לבזבז כסף על הדברים היקרים והטובים.

רציתי לספר לך מה עובר עלינו, על דר ועלי בשנה האחרונה. דר סיימה את גן החובה, והיא כבר קוראת וכותבת. הגננת סיכמה את השנה של דר בגן ואמרה – הילדה מתאימה לכתה ג׳, לא לא׳.

אנחנו בעיצומן של ההכנות לכתה א׳. תשמחי לדעת שדר בחרה תיק בית ספר בעיצוב של פול פרנק, מבלי שבכלל כיוונתי אותה לזה. היית גאה בבחירה שלה.

חוץ מזה, דר עושה חיל בג׳ודו. בתחילת השנה היא נכנסה לחוג ג׳ודו, היא הבת היחידה בקבוצה שלה, ונהנית מכל רגע לכסח את הבנים. השנה היא השתתפה בשלוש תחרויות וזכתה במדליות.

עשינו קצת קניות לחצר, יש גריל חדש, טרמפולינה חדשה שענת קנתה לדר במתנה ובריכה שהילדים נהנים לשחות בה. אנו נהנים לארח את השכונה, החברים מהגן וגם חברים רחוקים בבריכה. דר קוראת לחצר שלנו ״הצהרונית״ והיא טוענת שהיא ואני צריכים לפתוח צהרון ולהפעיל ילדים.

דר נכנסה בחודש האחרון לקייטנה, ועושה עבודות אומנות נהדרות – תפירה, מנדלות, קרמיקה, אריגה. בכל יום מגיעה עם עבודת אומנות חדשה והמדפים בבית כבר עומדים להתפרק מרוב עבודות.

דר ואני נהנים לארח בבית ובחצר, היא ואני ספגנו ממך את אהבת האירוח, לפתוח את ביתנו בפני חברים, משפחה ומכרים. ענת מפליאה בבישולים, גם אם היא מגזימה בכמויות, והבית מלא ילדים וחברים, כמו שאהבת, בהתאם להוראות שהשארת בצוואה שלך.

השנה החלטנו לערוך את האזכרה בסימן הזכרונות שלנו ממך, או מתי אנחנו נזכרים בך לאורך השנה. רציתי לחלוק איתך את הזכרונות שלי.

מתי אני נזכר בך ובדברים שאמרת?ֿ

1.   בכל פעם שאני עומד מול שני מוצרים בסופר או בחנות ומתלבט אם לקנות את הזול או היקר. אני בוחר בזול בדרך כלל ומדמיין אותך מתווכחת איתי.

2. בכל פעם שאני נרדם מול הטלויזיה בערב. אני נזכר בך, שלא היית מסוגלת לשרוד תכנית מעבר ל-10 דקות בערב, וכבר הייתי שומע את הנחירות שלך מהכורסא.

3. בכל טקס בגן, כשאני רואה את דר רוקדת ושרה בכשרון רב, זוכרת את כל המילים וכל התפקידים, גם אלה של הילדים האחרים. אני מביט בה בגאווה ובעצב על כך שאת לא זוכה לראות את זה.

4. בכל פעם שאני אופה עוגה, וחייב להשתמש בכוס מידה האוניברסלית ממתכת, ובכפיות המידה המדויקות, כי רק כך הכמויות מדויקות. לפני שפגשתי אותך, לא ידעתי בכלל שיש דברים כאלה.

5. בכל פעם שדר אומרת לי מילים כמו ״ברמות״ או ״בטירוף״ או ״היה ככה, לא משהו״, עם התנועה הזו ביד, והתנועה הזו בפנים, שלא ברור לי איך היא למדה לחקות אותך.

6. בכל פעם שדר מראה לי שהיא כבר מסתדרת לבד – להתלבש, להתקלח, לסדר תיק ואומרת ״אמא היתה גאה בי שאני עצמאית, אם היא היתה רואה אותי״.

7. אני חושב עלייך לעיתים בלילות, לפני השינה, כשהראש על הכרית והמחשבות נודדות.