שאלות קשות

2014-07-13 17.13.53

חודש יולי הגיע ואיתו צפים הזכרונות מאיריס, גם שלי וגם של דר.

– אבא, ממי אמא נדבקה?, דר שאלה אותי לפני כמה ימים.
– היא לא נדבקה מאף אחד. סרטן זו מחלה שבה תאים של הגוף תוקפים את הגוף עצמו. הם גדלים ללא שליטה בגוף ופוגעים בגוף. לכן זו מחלה כל כך קשה לטיפול.
– מה גורם לתאים האלה לגדול?
– הרופאים לא יודעים עדיין מה בדיוק גורם לתאים לגדול, זו מחלה שמופיעה אצל חלק מהאנשים.
– ויש היום תרופות לסרטן?
– יש טיפול שנקרא כימותרפיה, שבו מכניסים רעל לגוף כדי להרוג את התאים האלה, הגידולים, אבל זה לא עוזר לכל מי שחולה. רוב האנשים מחלימים, חלק קטן לא מצליחים להחלים.
– ולאמא זה לא עזר?
– לא. הרופאים ניסו כל מיני תרופות וטיפולים, אבל התרופות לא עזרו לאמא והיא מתה.
– ולמה נושר השיער?
– הכימותרפיה פוגעת לפעמים בשערות וגורמת לנשירה, זה בדרך כלל גדל אחר כך.
– אני זוכרת כשאמא הסתפרה והיה לה ראש מגולח והיא נתנה לי את כל הסיכות שלה וכל הגומיות.
– כן, פעמיים נשרו לה השערות.
– אני מתגעגעת לאמא.
גם אני מתגעגע. אמא מאוד חסרה לי, אני נזכר בה מדי פעם במהלך היום. זה מאוד עצוב שאשה צעירה בת 40 מתה מסרטן.
– אמא מאוד חסרה לי.
– גם לי. אולי תתפרי מחר בקייטנה כרית בצורת לב ותרקמי עליה את המילה "אמא" ותוכלי לחבק אותה במיטה?
– כן. אני אכין כרית כזאת.

 

למחרת, לפני השינה, החל סבב שאלות נוסף:

– אבא, גם בבית ספר אני אהיה הילדה היחידה שאין לה אמא?
– אני לא בטוח. יכול להיות שיש עוד ילדים וילדות שאין להם אמא או אבא בבית הספר.
– בגן הייתי הילדה היחידה בלי אמא.
– נכון, אבל תדעי – לכל ילד יש משהו. יש ילדים בלי אמא, יש ילדים להורים גרושים, שחיים בשני בתים, יש ילדים עם שתי אמהות או שני אבות, יש ילד שקשה לו בספורט ויש ילד שקשה לו בכתיבה. זה לא חייב להיות חסרון, שתמיד תרגישי שונה.
– שתי אמהות אני מבינה. איך שני אבות מולידים ילד?
– הם מולידים ילדים באמצעות אשה אחרת, שקוראים לה פונדקאית, שיולדת עבורם את התינוק.
– אה.
– הכי חשוב שתזכרי תמיד שאת ילדה נהדרת, מצטיינת בג'ודו, ברכיבה על אופניים, היית הראשונה בגן שנגמלה מחיתולים והתחלת לקרוא ולכתוב אותיות לפני כולם, העובדה שאין לך אמא לא צריכה להיות חסרון, משהו שמפריע לך.
– כן, יש לי הרבה חברות והן אוהבות אותי, אבל לפעמים אני מצטערת שלהן יש אמא ולי אין.
– נכון. זה מצער. זה עצוב מאוד שאמא נפטרה, ואני מבין שאת רואה את האמהות האחרות ולפעמים רוצה שגם לך תהיה אמא.
– אמא אהבה אותי?
– אמא מאוד אהבה אותך. היא הרגישה שהיא רוצה לחיות כל יום רק בשביל לראות ולשמוע אותך.
– היום היא שומעת אותי?
– אני חושב שאם את מרגישה שאת רוצה לדבר לאמא או להגיד לה דברים, את יכולה. אני מאמין שבמקום שהיא נמצאת היא שומעת אותך.
– היא שומעת אותי כשאני בבית הקברות או גם כשאני בבית?
– אני מאמין שהיא שומעת אותך בכל מקום. אם תרצי ללכת לבית הקברות ולדבר איתה, זה בסדר. אם לא, גם בסדר.
– אני רוצה ללכת לבית הקברות ולשים על הקבר שתי פיות שלי. שישמרו על אמא.
– את יכולה להשאיר שם שתי פיות.
– אולי לא להשאיר שם את הפיות. רק לשים אותן כשאני שם, ואחר כך לקחת אותן איתי. שלא יקרה משהו לפיות, שמישהו לא יקח אותן משם.
– זה גם בסדר.

2014-06-03 10.29.14

2014-06-03 10.28.39

פוסט זה פורסם בקטגוריה אובדן, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

14 תגובות על שאלות קשות

  1. רוני הגיב:

    אני מתה מהילדה הזאת. אני יודעת כמה איריס אהבה אותה. הלוואי ויכולתי להעביר לה את זה.

    אהבתי

  2. ילדה חכמה ורגישה. רק טוב לשניכם.

    אהבתי

  3. גית הגיב:

    מדמיע וקורע.
    זכיתם בילדה מדהימה.

    אהבתי

  4. שירי הגיב:

    דמעות 😦

    אהבתי

  5. ditzak2013 הגיב:

    דרור אהוב, כל כך כואב וקשה לי לקרוא את הדברים האלה. איריס רצתה, יותר מהכל להיות עם דר, וללוות אותה כמה שיותר. אני זוכרת שדיברנו על כיתה א…. והיו אפילו ימים שחשבנו שזה אפשרי….. איריס היתה כל כך גאה בדר (״דר של״ כמו שהיא אהבה להגיד, כך זה מופיע גם באלבום התמונות של דר בפייסבוק של איריס), ואני בטוחה שהיא ממשיכה להיות גאה בה, ובך. איזה אבא נפלא אתה.
    אני שמחה שאתה משאיר אותנו חלק מהחיים שלך ושל דר.

    אהבתי

  6. גליה הגיב:

    כואב לי לקרוא, משמח אותי לראות שדר זכתה לאבא אוהב שיודעת לתת לה הרבה יותר ממה שחלק מהילדים שזוכים ללווי של שני הורים מקבלים.

    אהבתי

  7. guruyaya הגיב:

    מתוך הוול שלי בפייסבוק
    כיתום מגיל שנתיים, לקרוא את הפוסט הזה היא אחת החוויות המהפנטות ביותר שעברו עלי לאחרונה. כאילו מישהו חכם בצורה יוצרת דופן מסביר לך איך אתה מרגיש, בצורה הרגישה ביותר האפשרית, על משהו שלא היו לך בזמנו מילים להסביר לעצמך. הלב יוצא אל דר, וחוזר אל הילד שאני עצמי הייתי.

    Liked by 1 person

  8. קרן הגיב:

    דרור היקר, דר כל כך יפה וחכמה מפוסט לפוסט . היא זכתה לאבא מדהים כמוך וכל כך עצוב שאיריס לא כאן לצידה (חיבוק ענק)

    אהבתי

  9. מתי כהן הגיב:

    פוסט מרגש מרגש מאוד. הכנסת אותי לחייכם , היתי שם יחד איתכם בשיחה שלכם, הקשבתי לכם וחשבתי לעצמי כמה אמא שלכם מאושרת לדעת איזה אבא נפלא אתה, היא בטוח רגועה כשמביטה מלמעלה ורואה אותך אבא מצויין במשרה מלאה.אני בטוחה שבת שלכם תגדל כילדה מאושרת למרות האובדן הקשה.מאחלת לך ולילדה המקסיה שלכם בריאות ואושר.

    Liked by 1 person

  10. גילי הגיב:

    אם איריס אהבה אותה? היא רצתה להמשיך כדי להיות איתה, דר צריכה לדעת שהיא היתה כח מניע לחיים לעוד ועוד ושהאהבה של אמא שלה אליה נשמרת בתוך כל תאי הגוף שלה עצמה. עוד דבר שחשוב בעיני, יש לה אמא, לא לצידה אבל היא אינה חסרת שורש בעולם. אמא שהיתה גאה בה , אמא שהרעיפה רגשות ומגע ושמחה בה. זה חשוב חשוב. שורש בעולם. ילדה מהממת שכמותה. אבא מסור ורגיש שכמוך. הלימוד לחיות עם מה שלא נגיש כחלק מהמארג הוא מורכב וארוך, אך כשזה מתיישב החיים נפתחים והנשימה, אם גם מלווה בכאב נעת לעת, נהיית זמינה , עמוקה ומחייה.

    אהבתי

  11. איילה הגיב:

    איזו ילדה מקסימה ואיזה אבא רגיש. תודה על המילים שלך

    אהבתי

  12. motior הגיב:

    באמת שאלות קשות.
    כל הכבוד לך על התשובות המצוינות

    אהבתי

  13. BD הגיב:

    אח הדמעות הדמעות…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s