בעניין ״התכנית האומנותית״. מתוך ההודעות של הגן

(פוסט בעקבות הטורים הנהדרים של מיקה אלמוג בהארץ – משנכנס אדר מרבין בווטסאפ ועבדים היינו לווטסאפ בגן פשוש)

הטכנולוגיה הגיעה למערכת החינוך. ברגע שמילאתם את פרטי הילד וההורים בטופס הקבלה לגן, הוכנסתם בכח לעולם חדש – עולם הווטאסאפ והמיילים של הגן ובית הספר. זה יקום מקביל, שמי שאין לו ילדים בגיל המתאים לא מכיר – ההודעות והמיילים שמטרטרים את השכל כל היום, עם הצעות לשיפור, התנגחויות מנומסות וויכוחים אינסופיים על הכיבוד במסיבת יום ההולדת. לא ניתן להימלט, לא ניתן למחוק ולא ניתן להשתיק את ההודעות. כולם רוצים להעיר, לתת ״הצעה לשיפור״, להראות לכולם שהם מעורבים, ואתם תקועים עם סמרטפון מטרטר עם עשרות הודעות בשעה וויכוחים אין סופיים על מצרכים למרק עוף עם קניידלך בפסח או מרכיבי משלוח המנות בפורים.

כדי לשלוט במדיה הזו, עליכם להכיר את הנפשות הפועלות. הן נראות קריקטורות, אבל אם תחשבו על זה, הן קיימות בכל גן, תאמינו לי:

1. שמרית אמא של יהלי – שמרית לא עובדת, יש לה שלושה ילדים – יהלי, אלין ונהוראי. יהלי הוא הקטן ביותר ונכנס השנה לגן החובה. שמרית רצתה שיהלי ימשיך במסגרת האנתרופוסופית שהיה בה עד השנה, אבל המסגרת נסגרה בעקבות מריבות של ההורים שם, אז היא נאלצה להכניס אותו למסגרת גן חובה. שמרית עסוקה בעיקר בקיטורים על ההזנה בגן, על העובדה שאין מספיק סיבים תזונתיים בלחמניות, ועל הממתקים בימי ההולדת. בכל פעם היא מציעה לקנות קניה מרוכזת של סיבים תזונתיים בחנות הטבע הקרובה לביתה. עדיף לא להזכיר את המילים ״קמח לבן״ לידה.

2. נופית אמא של אופל – נופית היא סוקר-מום ידועה בישוב. מתניידת בג׳יפ לקסוס היבדרידי, כי היא בעד איכות הסביבה. בכל תכתובת שקשורה למסיבה בגן היא דורשת שהאירוע יהיה ״בר קיימא״ בדגש על קיימות וסביבתיות. בל״ג בעומר היא הציעה להקרין תמונה של מדורה על מסך כדי לא לזהם, ובמקום תפוחי אדמה במדורה היא הציעה קציצות קינואה, כי ״הילדים במילא לא ירגישו בהבדל וחוץ מזה הילדים שלי טורפים קציצות קינואה כל יום״.

3. פזית אמא של אגם – פזית היא יועצת חינוכית בבית הספר האזורי, וכמי שבאה מתחום החינוך, היא דורשת להכניס תכנים חינוכיים לכל מפגש בגן ויש לה ״הצעות לשיפור״ לגבי חגיגות החגים בגן. למפגש הגיבוש החברתי בגינה הציבורית היא הכינה תכנית אומנותית-חינוכית מושקעת, אך לאכזבתה הילדים התמקדו בעיקר במגלשות ובנדנדות. אחר כך היא חפרה לכולם על כך ״שאין מספיק לקח חינוכי והשגת מטרות לימודיות במפגשים אחרי הצהרים״ והציעה לצייד כל ילד ב״ערכה חינוכית״ ש״תהפוך מפגשים כאלה בעתיד למפגשי למידה משמעותית״. עדיף לא להגיב על הודעות שלה.

4. שרון אמא של רגיש – רגיש עבר לישוב רק לאחרונה, אבל כשמו כן הוא, רגיש הוא ואלרגי כמעט לכל דבר. לפני כל מפגש היא מזכירה לכולם לא להכניס אוכל שמכיל גלוטן, חלב פרה, בוטנים, אגוזים או סתם אבק, כי רגיש עלול להגיע לחדר מיון, והוא גם רגיש לזריקות של האנטי-היסטמינים, ובאביב בפרט, אז בכלל רצוי שאף אחד לא יבוא לגן כי רגיש רגיש, ככה הוא.

5. דנה אמא של אמיץ – אמיץ הוא ספורטאי מצטיין, נמצא בחוגי ג׳ודו, כדורגל וריצה, אלוף אסיה בריצה לאחור לילדים עד 16 ק״ג. דנה מבקשת שבכל מפגש של הגן יהיה דגש ספורטיבי, רצוי תחרותי. בתחרות משיכת החבל האחרונה היא התלוננה שלא חילקו מדליות וגביעים לקבוצה המנצחת כי לדעתה ״אין בשביל מה לקום בבוקר, ובכלל המשיכה הזו לא התאימה לתכנית האימונים של אמיץ באותו שבוע״. היא תמיד תצרף קישורים לכל מיני מאמרים מאתרי ריצה ותנסה לארגן קבוצת ריצה לאמהות, מה שיוביל לשורת תירוצים (תמיד במייל עם ״השב לכולם״) על כך שכולן השבוע עסוקות בהכנת משלוחי מנות או משהו כזה.

6. קרן אמא של חופש – קרן פעילה מאוד בארגונים חברתיים – סיוע לפליטים, לנוער בסיכון, לנוער משולב, לנוער שוחר ספריות, ותמיד מתלוננת על כך שאחרי המפגשים של הגן נזרק אוכל רב שיכול להגיע ״במאמץ קטן ואם קצת נקדיש לענין מחשבה״ לסיוע לפליטים, לנוער בסיכון ולספריות. בכל חג היא מארגת התרמה – בגדים לפליטים, תחפושות לנזקקים, קמחא דפסחא לעצלנים, צעצועים לעניים וספרים לספריות. היא נוהגת בטנדר חבוט, כשמאחור יש תמיד כמה ארגזי קרטון ריקים. היא תמיד מנסה לבדוק אם יש מישהו שמוכן להעביר ארגז או שניים לבית הנוער או לגינת לוינסקי.

7. ערבה אמא של איתיאל – ערבה ומרדכי נמצאים בתהליכי התחזקות וחזרה בתשובה. איתיאל הוא בנם החמישי, והם מתעקשים לשלוח אותו לגן עיריה ולא לגן חב״ד, כדי לתרום ״לקירוב לבבות״ וכדי להראות לכולם ש״הדתיים האלה אין להם קרניים״. בפורים האחרון ערבה התלוננה על כך שהוגש אוכל בתענית אסתר, והיא בכלל מתלוננת שאין לה ווטסאפ בסלולרי הכשר שלה. היא שולחת לאמהות בגן הזמנות לערבי התחזקות עם הרבנית קוק. בפסח ערבה ארגנה את מכירת החמץ של הגן לג׳ורג, מבקש המקלט האריתראי שמנקה את הגן. הבעיה היא שג׳ורג׳ נמלט עם חבילות הלחמניות והפיתות ולא חזר אחרי פסח. לאחרונה הוא נראה מסתובב בגינת לוינסקי.

8. שרון אמא של אמבר וג׳סיקה – שרון ודני חזרו מרילוקיישין (״רילו״) בעמק הסיליקון לפני שנה. יש להם תאומות בשם אמבר וג׳סיקה, שהם מקפידים לדבר איתן רק אנגלית (״שישמרו על השפה״). שרון מתלוננת על כך שהילדות נאלצות ללמוד בעברית בגן, (״מה קרה? הגננת יכולה לדבר בשתי שפות״). שרון גם דרשה להציב עץ חג מולד בחנוכה בגן ״כי ככה הילדות רגילות״ והיא דורשת מהגננת להוציא את ההודעות במייל בשתי שפות כי אחרי כל כך הרבה שנים (שלוש) כבר היא שוכחת את העברית.

9. מירי אמא של חושן – מירי היא אשת קבע, אלוף משנה בקריה. רק לאחרונה קיבלה סמארטפון מצה״ל והתחברה לווטסאפ, ומדי פעם גוערת באמהות על כך שהן מדברות על חגיגות עתידיות בגן (״האויב מאזין״). מירי התנדבה לערוך את שבוע ההכנה לצה״ל בגן, במסגרתו הילדים עברו טירונות מזורזת 02 ולמדו כיצד להכניע את האויב באמצעות רובה גומיות. במדורת ל״ג בעומר היא התעקשה להציב עמדות שמירה מסביב למתחם, וערכה לאבות תרגיל אבטחת מחנה עם ירי כדורים חיים.

10. סתיו אמא של אב – סתיו עברה לישוב לאחר שחיה מספר שנים בקומונת הורים בפרדס חנה. היא טבעונית, עוסקת בהילינג ובסוד השמות, ושולחת כל הזמן הצעות לאמהות להשתתף בפסטיבלי טבע כמו ״אמא אדמה״, ״אמא אינדיאנית״, ״אמא מרוקאית״ ו״אמא יש רק אחת״. בראש השנה היא דרשה מההורים להשתתף בטקס ניקוי הקארמה בגן, במסגרתו היא הבעירה ענפי רוזמרין בפינות החדר וגרמה לגלאי העשן לצפצף ולספרינקלרים להתיז. עד היום מנסים להוריד את כתמי הרטיבות מהקירות.

עם בלאגן כזה, פלא שגם היטלר מתעצבן?