ביקור באיכילוב

 

ביום שישי בלילה הגעתי עם ענת לבית החולים ״איכילוב״ לבקר חברה שאושפזה במיון בגלל בעיה רפואית. לפני שהגעתי לבית החולים התלבטתי איך אני אגיב כשאכנס בשעריו של בית החולים, וזאת לראשונה מאז יולי 2012. הפעם האחרונה שראיתי את בית החולים מבפנים היה ביום ההולדת שלי ב-2012, יום לפני שאיריס נפטרה.

זה לא שנמנעתי מלהכנס לאיכילוב, פשוט לא היתה לי סיבה להגיע לשם מאז. זה לא שלא ביקרתי בבתי חולים מאז, כשאבא שלי היה מאושפז בימיו האחרונים ב״מאיר״ הגעתי לבקר אותו, לאחר הרבה היסוסים. היו כמה פעמים שעברתי ברחוב וייצמן בתל אביב, אפילו עם דר, הסתכלתי על בית החולים מבחוץ, הראיתי לדר את בית החולים והזכרתי לה שנסענו ביחד לבית החולים לבקר את איריס, שהיתה מאושפזת במחלקה האונקולוגית, בקומה התשיעית.

אז הגעתי. חניתי בוויצמן, מול השער של בית החולים. יצאנו מהאוטו והתקדמתי אל השער. להפתעתי לא הרגשתי רתיעה או משהו כזה. הרגשתי כאילו אני מכיר את המקום כאת כף ידי, נכנסתי עם ענת דרך השער ופניתי ימינה בירידה אל כניסת האמבולנסים של המיון. נכנסתי למקום כאילו שאני נכנס לבית שגרתי בו בעבר, באופן די מוזר. חלפנו על פני דלפק הקבלה והגענו לכניסה למיון. השומר בכניסה עצר אותנו ושאל אם באנו לבקר מישהו. בתחילה אמר שאפשר להכניס רק מלווה אחד, אבל לאחר מכן התיר לנו לעמוד ברחבת הכניסה לחדרי המיון.

הרגשתי פתאום שאני זוכר כל אשפוז של איריס שם, כל נסיעה מהירה למיון עם בלוני החמצן, את היאוש, את חוסר האונים, את התחושה שאין טעם לחיים, את הסבל של איריס, מחוברת לחמצן ונאבקת לנשום. הייתי מכניס אותה פנימה במהירות, על כסא הגלגלים עם בלון החמצן ומיד מחפש את חיבור החמצן הקרוב ביותר. יש משהו בכיסא גלגלים וחמצן שמיד פותח דלתות במיון. האחיות היו שולחות אותי לדלפק הקבלה, לעשות ״צ׳ק אין״, שם הייתי מסביר ״חולה אונקולוגית״ ומקבל מדבקות.

עמדנו שם, ברחבת הכניסה לחדרי המיון, החלפנו בדיחות שחורות על בחירת שיש למצבות ועל בלוני חמצן, על סרטן, הלוויות וטקסי אזכרה. זה עשה לי טוב. הומור שחור תמיד עוזר לי להתמודד עם החרדה. אחרי שעה וחצי בערך יצאנו משם, בשעה 0:30 בלילה. נזכרתי ביציאה מבית החולים, ההרגשה הזו שפתאום אפשר לנשום אויר, שהמועקה קצת משתחררת, עם האויר הקריר של הלילה בחוץ.

אז נכנסתי לאכילוב ויצאתי ושרדתי לספר. כנראה שהמקום הזה לא מפחיד אותי יותר.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אובדן, הרהורים, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על ביקור באיכילוב

  1. volcman הגיב:

    שתגיע לשם רק בזכות סיבות שמחות.
    🙂

    אהבתי

  2. אפרת הגיב:

    לפני איזה 20 שנה יצא לי לבקר בסורוקה אחרי שלא הייתי שם מאז שהיינו ילדים ואבא היה מאושפז שם. הרגשתי שהגעתי למקום מוכר, אפילו שהיינו מבקרים את אבא רק בסופי שבוע. הזכרונות התעוררו.

    ועוד דבר, זכרונות לפני פסח של מי שאיננו, חזק וקשה.

    גם אני מתגעגעת לאיריס ולאבא.

    אהבתי

  3. yaelaa הגיב:

    איש, אתה מרגש. תמיד היית.

    אהבתי

  4. ליאור הגיב:

    בערך חודש אחרי, הגעתי עם ההורים של מיכל למחלקה. תירוצים לא חסרו (לתרום פאה, להחזיר תרופות), אבל הסיבה האמיתית היתה לסגור מעגל. כתבנו לרופאה ולאחיות "שלנו" כמה מילים (אישיות, כמובן), הדפסנו יפה עם למינציה וקשרנו בסרט. הרבה דמעות, מכל הצדדים, אבל זה היה הדבר הנכון לעשות. מאז הספקתי להגיע לבית החולים כמה וכמה פעמים (בעיקר בגלל הילדים, החל מבדיקות שגרתיות ועד אפנדיציט) ואני חושב שהמועקה לא שם. נכון, יש כמה "פינות" שתמיד יצבטו לי בלב, אבל המקום באופן כללי הפסיק להפחיד אותי אחרי שאמרנו יפה תודה ושלום.
    מה שכן, לשמחתי (ולמזלנו) הילדים אף פעם לא ביקרו בבית החולים בהקשר של "אמא מאושפזת" (רק שני לילות מחוץ לבית לאורך כל התקופה, ובהפרש של יותר משנה וחצי ביניהם), אז להם אין את הקישור הזה בראש. מה שמאד מפחית את הדאגה, למרות שאת התמונות שיש לי בראש, ושהייתי שמח שלא היו שם, אף אחד לא יכול למחוק.

    אהבתי

    • דרור כהנוביץ' הגיב:

      היו לי הרבה תכנונים לנסוע לאיכילוב, להגיד תודה לדינה, האחות המתאמת ולד״ר ספרא, מנהלת מרפאת המעקב של איריס, וזה לא קרה, לא יודע למה. התמונות תמיד יהיו בראש, החרדה אצלי כבר לא קיימת.

      אהבתי

  5. פינגבאק: עם הטסיות שלי | אב במשרה מלאה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s