Category Archives: אבהות

בימים האחרונים דר מתעוררת פעמים רבות בלילה. זה מאוד חריג, כי בדרך כלל היא ישנה לילות שלמים, 11 שעות רצופות מבלי להתעורר. שלשום היא החלה להתלונן על חלומות רעים וסיוטים והתעוררה בערך כל שעה בלילה. "אבא, אני לא מצליחה להירדם", … להמשיך לקרוא ←

היום נשארתי עם דר בבית. כנראה החליטה להמשיך את חופשת הפורים ואתמול סיימה את היום בהקאות ובחום. היא היתה די אומללה בלילה אז לקחתי אותה למיטה שלי, היא ישנה לצידי וחיבקה אותי. מדי פעם התעוררה, ביקשה לשתות מים, פעם אחת … להמשיך לקרוא ←

דר חזרה אתמול מהגן עם ציור מודפס שצבעה לקראת יום המשפחה – מצויירים שם אמא (עם חצאית), אבא, ילד וילדה וכתוב מעל הכל מצויר לב ולמטה כתוב: "משפחה". יום המשפחה – חג שהוא סיוט לכל משפחה שאינה משפחה "רגילה". מהי … להמשיך לקרוא ←

"אבא, אני רוצה שתפסיק להגיד לגננות דברים שאני אומרת. זה מאוד מביך אותי". יום אחד זה יקרה. דר תתחיל לקרוא בבלוג ובפייסבוק את הדברים שאני כותב עליה. אני רואה את זה קורה, כמו הוריקן שמתפתח בלב האוקיינוס ועומד לפגוע ביבשה … להמשיך לקרוא ←

  כשהייתי ילד אהבתי מאוד את חג החנוכה. כל הסיפורים על המכבים, הנרות, מסיבות חנוכה, אור וחושך, סופגניות. כשהפכתי למבוגר הייתי די אדיש לחנוכה. הרי מי שאין לו ילדים לא ממש באמת חוגג את חנוכה. מקסימום איזו הדלקת נר. לאחר … להמשיך לקרוא ←

לאחרונה יש לי דילמה לגבי התכנים של הבלוג. מטבע הדברים, הבלוג עסק בחודשים האחרונים באיריס, באבל ובאובדן. זה מה שהעסיק אותי, ועדיין מעסיק אותי למעשה, ומה שגורם לי בעיקר לכתוב. בזמן האחרון אני מנסה לאט לאט לעשות שינוי, לכתוב על … להמשיך לקרוא ←

דר חגגה את גיל ארבע לפני כמה שבועות ושוב, בלי הכנה, התחיל גיל המרד הבא – גיל 4. כתבתי כאן בעבר על סופת "הוריקן דר", שפקדה אותנו בגיל שנתיים והשאירה אחריה עיי חורבות. את זה כבר עברנו. עכשיו לאחרונה יש … להמשיך לקרוא ←

כן, החג הזה מתקרב – ראש השנה, רימונים, משפחתיות יתר, מריבות על הארוחה, איפה עושים את החג? אמא שלך תעלב, יותר מדי אוכל, תפוח בדבש וכאלה. בעבר לא אהבתי את החג הזה, אבל השנה אני מרגיש שיש מקום להתחדשות. יש משהו … להמשיך לקרוא ←

אתמול נסענו דר ואני להורים של איריס. ניסיתי לחשב כמה זמן לא הייתי אצלם בבית. הפעם האחרונה היתה משהו בתחילת מאי, לפני שאיריס התחברה לחמצן, לפני בערך שלושה חודשים. לפני כן היינו מבלים אצל ההורים של איריס בשבתות, בערך כל … להמשיך לקרוא ←

  בשעה עשרה לשמונה בערב,כמו בכל ערב, סיימתי לספר לדר את הסיפור לפני השינה (תאכלו את הלב, היא הולכת לישון כל יום בשמונה 😉 ). עוד מעט תהיה צפירה, אמרתי לה. טוב, אז תעירו אותי לפני הצפירה שלא אפחד, היא … להמשיך לקרוא ←