מתבגרת

66087_10151295017747838_1011618042_n

"אבא, אני רוצה שתפסיק להגיד לגננות דברים שאני אומרת. זה מאוד מביך אותי".

יום אחד זה יקרה. דר תתחיל לקרוא בבלוג ובפייסבוק את הדברים שאני כותב עליה. אני רואה את זה קורה, כמו הוריקן שמתפתח בלב האוקיינוס ועומד לפגוע ביבשה ולהחריב את הכל. היא תגלה שהחיים שלה מאז הלידה גלויים ופתוחים ברשת. ואז, כמו בסרט "המופע של טרומן", שבו הגיבור מגלה שהוא חי כל חייו באולפן טלויזיה ומצולם מכל הזויות, גם היא תפליג לעבר האוקינוס ותנסה לברוח.

כשפתחתי את הבלוג ב-2009, דר היתה בת חצי שנה בערך. לא שאלתי אותה אם לכתוב עליה, אם זה בסדר לגלות לעולם את החוכמות שלה ולחשוף את החיים שלה בפני כולם. פשוט התחלתי לכתוב על החיים שלי, ועל דר כחלק משמעותי בחיים שלי, וחלקתי עם החברים והעולם את הרגעים המצחיקים והעצובים בחיים שלה.

מצד שני, היא נולדה לתוך המציאות הזו, ודי התרגלה. כשאני מצלם אותה היא שואלת "אתה שולח את זה לפייסבוק?". הדור הנוכחי, שנולד לתוך הרשתות החברתיות, גדל כשהוא מבין שזה בסדר שהחיים חשופים בפני העולם. דר יודעת שמיד אחרי שמצלמים תמונה אז מעלים אותה למחשב ומשם לרשת ומשם לכולם וכולם רואים וכולם יודעים.

אבל יום אחד זה יקרה, היא תגלה שכולם יודעים עליה כמעט הכל, ואז הר הגעש יתפרץ.

כתבתי כאן בעבר על מרד גיל 4, ואני שמח לבשר שרוב הטנטרומים של גיל 4 די הוכחדו. במקום טנטרומים קיבלתי מתבגרת בת 14 (או בת 8, תחליטו אתם), שמגיבה בגלגול עיניים ובתנשמות כבדה לכל בקשה, מושכת את התשובות שלה כמו "בסססססססססססססדר" או "טוווווווווווווווווב" כשהיא כבר עונה. הענין עם מתבגרים ומתבגרות, שזה תמיד אתה יוצא טועה, לא משנה מה תעשה.

להתווכח עם מתבגר זה כמו להתווכח עם חסיד תיאוריית קונספירציה שמסרב לתת לעובדות לבלבל אותו:

דר: אבא, כמה נרות מדליקים היום?
אני: שלושה נרות ושמש, היום נר שלישי.
דר: לא אבא, אתמול הדלקנו שלושה נרות.
אני: לא דר, את מתבלבלת בגלל השמש, אתמול היה נר שני והיום שלישי.
דר: לא אבא, אתה מתבלבל.
אני: דר, אני אראה לך תמונות מאתמול ואראה לך שאתמול הדלקנו שני נרות.
דר: אוף אבא, אתה והאינסטגרם שלך.
אמא שלי תמיד דואגת שלא אתעייף. אני תמיד אומר שגם כשאהיה בן 80 היא תתקשר אלי לבית האבות ותבדוק שלא התעייפתי. לאחרונה אני מקבל מדר תזכורות לכך שהיא כבר התבגרה ושהגיע הזמן לשחרר (בגיל 4?):
דר: אני הולכת לראות אם החברות הגיעו.
אני: תיזהרי על האצבעות של הרגל כשאת פותחת את הדלת, שלא תפגע בך.
דר: אבא, בגיל שנתיים קיבלתי מכה מהדלת באצבע של הרגל, תזכיר לי את זה כל הזמן?

פעם אנחנו היינו בוחרים להם את הבגדים. כל שנותר היה לייצב את הזעטוט בזמן שמנסים להלביש אותו. היום זה משא ומתן שלא היה מבייש את צוותי התערבות של הימ"מ.
דר: אני רוצה ללבוש היום שמלה וגרביונים לגן.
אני: אבל דר, היום תצאו לחצר ותשחקי בחול והגרביונים והשמלה יתמלאו בוץ.
דר: אבל כל החברות שלי באות עם גרביונים.
אני: (מוציא חולצה עם כלב מהארון) אולי תלבשי את החולצה הזו עם מכנסיים?
דר: אבא, אתה לא רואה שזו פיג'מה?
אני: לא, איפה כתוב שזו פיג'ימה.
דר: אוי אבא, אתה מבולבל, זו פיג'מה שקנינו בלונדון, בחנות next.
אני: טוב, אז נחפש חולצה אחרת, (מוציא חולצה אחרת מהארון) אולי זאת?
דר: אבא, זו טוניקה. אני לא הולכת עם טוניקות היום.
אני: טוב, אז מה את רוצה ללבוש?
דר: את השמלה הזאת ואת הגרביונים האלה. למה אתה כל כך קשה.
אני: נו טוב, את יודעת יותר טוב ממני.
ככה זה כשדר מנצחת

ככה זה כשדר מנצחת

ככה זה כשאני מנצח

ככה זה כשאני מנצח

ואחרי כל זה, אני מקבל ממנה ביקורת אופנה: "אבא, הולכים להדלקת נרות, אני לבושה חגיגי ואתה סתם במכנסיים וחולצת טריקו? תתלבש יותר יפה, אבל לא את השחור-לבן של העבודה שלך. זה רק לעבודה. ותנעל את נעלי הקמפר שלך, ככה שנינו נהיה עם קמפר". מזל שיש לי סטייליסטית בבית.
אז הנה, סיפרתי חוכמות של דר, והיא בטח תתנקם בי על זה עוד כמה שנים (או פחות). אין מה לעשות, בשביל החוכמות האלה אנחנו חיים, אלה רגעי הנחת שלנו בהורות. את זה נמשיך לטחון גם לנכדים שלנו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אבהות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על מתבגרת

  1. orli shamir הגיב:

    אני יכולה לספר לך ממרומי המתבגרת הפרטית שלי (10 וחצי) שהיא כבר הבינה שאין מנוס ואני כותבת עליה ועל האחים שלה .. גם בפייסבוק וגם בבלוג והיא למדה לחיות עם זה
    מה שכן למדתי לצנזר פדיחות ולהאדיר הצלחות … זה עושה את הקבלה הזו של החשיפה למשהו קל יותר … הפסים שהלבשת אותה ….?! זה לא פיג'מה ????

    אהבתי

  2. Tardis הגיב:

    LOL
    מגיע לך, זה מה שיש לי לומר 😀

    אהבתי

  3. רויטל הגיב:

    פשוט לקרוא ולהתמוגג מהחוכמות שלה. מזכירה לי מאוד את הבת שלי (באותו גיל) רק שדר קצת יותר מתקדמת ובוגרת. גם אצלנו התחיל ה"בסססססדר" וה"טווווווב" ויש גם "אווווווף". אני עדיין מנסה להחליט אם לקבל את זה כשלב בהתפתחות או לנזוף בה.
    היא פשוט מקסימה. תהנה מכל רגע איתה 🙂

    אהבתי

    • דרור כהנוביץ' הגיב:

      לפעמים דר עונה לי בקוצר רוח ובעצבנות עם הרבה "אוף". אני שואל אותה "למה את כועסת". ואז היא מתפלאת: "אבא, אני בכלל לא כועסת. ככה אני מדברת".

      אהבתי

  4. יעל הגיב:

    אגב, ורק אגב…
    כשהיא מנצחת, זה הרבה יותר טוב 😉

    אהבתי

  5. ditzakatzir הגיב:

    אני ׳טורפת על המתבגרת הזאת שלך…. ויכולה גם לספר לך… שלפני שיצאנו לרכבת, היא עמדה לידי באמבטיה, כשהתאפרתי, ובקשה גם…. והתעניינה מאד בכל דבר, ומה עושים עם זה… ולמה זה משמש… ואח״כ במשך כל היום, אחת לשעה בערך, נשאלה השאלה אם ״עוד נשאר לי האיפור…?״ כך, שניתן לאמר, בודאות, שיש לך פשיונסטה מתבגרת בבית…
    ואני מטורפת עליה, כבר אמרתי???

    אהבתי

  6. blue devil הגיב:

    אין ספק סטייליסטית.שלי בת 3 לא קרובה לזה אפילו. תודה לאל… פיו…

    אהבתי

  7. michali הגיב:

    יצא לה פיגוז! האחיות אולסן הזהרו!
    ילדה עם רצונות ודיעות די מוצקות זה נהדר!
    גם הקרציפלוחה הקטנה שלי עושה לי בית ספר להורים! אבל גם מתוך הקושי להתמודד אני תמיד אומרת לאיש שאיתי שאני באמת מעדיפה להתמודד עם אחת כזאת עם רצון ודיעה ולא עם נבעבכית.
    אשריך!

    אהבתי

  8. tal הגיב:

    זה הזמן לרשום אותה לתכנית של טריני וסוזנה…..:)

    אהבתי

  9. אלונה ירדן הגיב:

    אני דווקא חושבת שזה יהיה מופלא לקרוא את זה כמבוגרת. תחשוב כמה פעמים שאלת את ההורים שלך על משהו קצת פחות משמעותי כמו התחלת הליכה או מילים ראשונות… הדברים נשכחים כל כך מהר. הבלוג שלך צריך להיות חומר קריאה מרתק לכוכבת המרכזית.
    תהיה שקט, שלו ותמשיך 🙂

    אהבתי

  10. Malka הגיב:

    מצטרפת לדעתה של זאת שאמרה ש….טוב לתת לבנות לנצח

    ואולי באמת היא תהיה זאת ש״תשדרג״ את חולצות הטריקו / מכנסיים קצרים

    אחלה גנים יש לילדה הזאת שילוב מנצח של פיינשמקרית עם חוש הומור

    אהבתי

  11. דנה הגיב:

    אני דווקא חולקת עליך. שאלת הפרטיות של הילדים ברשת היא שאלה רחבה, וסבוכה, ואין לה פתרון ״לפי הספר״ (אחרת להמון חוקרים, כמוני, לא ממש היה ממה להתפרנס…).
    אבל יש כמה דברים שהם די מוחלטים – למשל, שמידע שיצא מחזקתי הפרטית של אדם, כבר אינו בשליטתו. שמטבעו של מידע הוא כמו השד בבקבוק – הולך בנתיב אחד – החוצה, אל העולם, ולא בחזרה אל הבקבוק, ושאם יש משהו שאתה לא רוצה שאחרים ידעו עליך, אל תפרסם אותו ברשת. גם תחת הגדרות האבטחה הנוקשות ביותר (יש עוד אלמנטים כמובן, אבל זה כבר ענין למאמר אקדמי, לא לתגובה לפוסט).
    בהנחה שאנחנו מקבלים את הדברים האלה, נשאלת שאלת הגבולות. מה אפשר ואי אפשר לפרסם. מה ראוי ולא ראוי שיהיה ברשות הרבים. כשמדובר בנו, זה פחות או יותר ברור לנו, ותכל׳ס, אם שגינו – סו בעיה שלנו. כל אחד משרטט לעצמו את הגבולות המתאימים לו.
    כשמדובר בילדים שלנו – השרטוט מורכב יותר. מחד, אנחנו גאים בהם ורוצים להראות לעולם כמה הם נפלאים (ובצדק!) ומצד שני אנחנו מחויבים להביא בחשבון את טובתם, הנוכחית ובעיקר העתידית, ולא את טובתנו ורצוננו. בעצם העובדה שאנחנו מפרסמים עליהם מידע (תמונות, חוכמות, אולי גם דברים פחות מחמיאים), ומתוך כך שהרשת זוכרת ה-כ-ל, אנחנו שוללים מהם אפריורי את היכולת העתידית, כשיהיו גדולים יותר, לבחור ולשרטט לעצמם את קוי הפרטיות ומידת החשיפה שלהם.
    נכון שתמונת חמידות היא לא משהו שימנע מהם קבלת עבודה בעתיד, אבל אולי יש (או יהיו) דברים אחרים שכן? אולי יש דברים שפורסמו ויפגעו בהם חברתית? או יחשפו אותם מעבר לרצונם? ונכון שזה דור אחר שתפיסת הפרטיות שלו שונה ומשתנה – אבל האם לא מן הראוי לאפשר להם לעצב את גבולות הפרטיות שלהם בעצמם, בלי ״משא קיים״ מההורים שלהם?

    זו לא שאלה פשוטה בכלל. ואין לה תשובה מוחלטת. מן הסתם התשובה משתנה ממשפחה למשפחה, בין תרבויות שונות, סיטואציות שונות וכו׳. העניין הוא לחשוב, לנמק לעצמנו את הבחירות שלנו, ובעיקר – לבדוק את עצמנו ואת מעשינו עם שינויי הטכנולוגיה, שינויי הגיל, וגם – קצת – שינויים חברתיים (למרות שאם כל העולם היה קופץ מהגג באינסטגרם, גם אתה היית קופץ?….).

    אהבתי

  12. Oz Shomer הגיב:

    הרגת אותי, אני לא רוצה להפחיד אותך, אבל חכה עד שהיא תגיע לגיל 11.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s