חלומות וביעותים

150492_10151500037417838_1722531800_n

ליל מנוחה וחלומות פז

בימים האחרונים דר מתעוררת פעמים רבות בלילה. זה מאוד חריג, כי בדרך כלל היא ישנה לילות שלמים, 11 שעות רצופות מבלי להתעורר. שלשום היא החלה להתלונן על חלומות רעים וסיוטים והתעוררה בערך כל שעה בלילה. "אבא, אני לא מצליחה להירדם", "אבא, אני מפחדת", "אבא, בוא תלטף אותי", "אבא, לא רוצה חושך, תדליק לי אור". ישבתי ליד המיטה שלה והרדמתי אותה כל פעם.

עם הפחד מהחושך כבר הצלחנו להתמודד. הרבה בזכות הספר "מי מפחד מהחושך" מאת דלית רשפי-תור, וגם בזכות מנורת לילה שדולקת בחדר. דר נרדמת עם אור חלקי בחדר, ואחרי שנרדמת אני מכבה אותו ומשאיר את מנורת הלילה דולקת. ליד המיטה יש לה שרשרת כוכבים שדולקת עם סוללה והיא אוהבת להשאיר אותה דלוקה.

למחרת סיפרתי לגננת שהיו לה סיוטים בלילה, והיא יצרה ביחד עם דר לב מיוחד שכתבה עליו "חלומות טובים". לפני השינה הנחנו את הלב ליד המיטה ואיחלתי לדר שיהיו לה חלומות טובים. היא היתה עייפה מאוד ונרדמה מאוד מוקדם אתמול. אחרי כמה שעות התחילה להתעורר שוב, והחלטתי לקחת אותה לישון לידי במיטה. היא ישנה כל הלילה לידי ולא התעוררה. רק הקפידה לדחוף לי רגל מתחת לבטן, רצתה כנראה להרגיש אותי לידה.

אני עקרונית מקפיד שדר תישן במיטה שלה בלילות. קבענו כלל שהיא ישנה איתי רק שכשהיא חולה או במקרים מיוחדים. אני לא חושש שהיא לא תרצה לחזור למיטה שלה, עברנו את השלב הזה, אבל כשהיא חולה או סובלת בלילה אני לוקח אותה לישון לידי. זה גם נוח יותר בשבילי, במקום לקום אליה כל רגע, והיא ישנה טוב יותר כשהיא לידי וצריכה קצת ליטוף.

בכל מקרה, אחרי שהיא עברה למיטה שלי היא ישנה לילה שלם וגם אני יכולתי לישון רצוף. בבוקר היא שאלה אותי: "אבא, למה העברת אותי למיטה שלך?" – "כי סבלת מחלומות רעים בלילה, ולא יכולת לישון", עניתי לה. מצחיק שהיא לא זוכרת. אולי זה דווקא טוב שהיא לא זוכרת.

מומחים טוענים שביעותי לילה הם רגילים בגיל הגן, ועלולים להופיע מדי פעם בגיל 3 – 5. ברור לי שזה כנראה שלב טבעי וכנראה יחלוף, אבל בגלל המצב המיוחד של דר זה מטריד אותי. אני לא שקט כשדר לא רגועה. נקווה שזה יעבור.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אבהות, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

29 תגובות על חלומות וביעותים

  1. חן הגיב:

    צוויץ בלב 😦

    אהבתי

  2. רויטל הגיב:

    גם אנחנו חווים ביעותי לילה לאחרונה, ואצלי היא כן זוכרת בבוקר על מה היא חלמה ("חלמתי שהורגים אותי עם רובה ואני מתה" 😦 )
    מצד שני לפני כמה לילות שמעתי אותה צוחקת ממש מתוך שינה 🙂

    זה עושה קווץ' בלב אבל זה קורה בגיל הזה, ועל דר עבר כ"כ הרבה לאחרונה וזה בטוח גם משפיע עליה. תעשה מה שמרגיש לך נכון, אני חושבת שנכון להיות לידה ולתת לה תחושת ביטחון כמה שיותר במקרים כאלה.

    והתמונה הזו מדהימה 🙂

    אהבתי

  3. Tardis הגיב:

    טוב אני מאמינה גדולה בלישון עם ילדים. בעיניי אין תחליף לחום והמגע והבטחון והנחמה ווכל מה שהם מעבירים איתם בלילה של שינה משותפת.
    בנוסף אני חושבת שמ״מרומי״ שנות ההורות נוטים לפחד הרבה פחות מכל מיני פעולות כאלו שפעם היו נשמעות כמו ״אתה מקלקל את הילדה״. מה מקלקל? החיים כל כך דינמיים… אז אם עכשיו קשה לה קח אותה לישון איתך, יום או שבוע או חודש. כמה שצריך כדי שיהיה לה קל וטוב יותר.
    ואז תחזיר אותה למיטה שלה. אז זה יהיה קשה יומיים וזה יעבור, כמו כל סוג של גבול שמציבים לילד.
    זה לא כזה סיפור להציב גבולות וזה לא כזה סיפור להגמיש אותם כשצריך. ואני מאמינה בכל ליבי שהטוב שזה עושה לה כרגע עולה פי אלף על כל נזק עתידי של ״פינוק״ או גבולות כאלו או אחרים.
    תחי הלינה המשפחתית.
    ולילה מלא חלומות טובים לדר.

    אהבתי

  4. לימור רשף (מתרגשת) הגיב:

    אני בעד שינה ביחד כשצריך וגם לפעמים כשרוצים. זו בעיקר הסיבה שלפעמים אני מתעוררת עם שלוש ילדות במיטה, בעל על הרצפה ואני עם חצי גוף תלוי מחוץ למיטה וכמות מצחיקה של רגליים וידיים תקועות לי בפרצוף. אני מתה על זה.
    בכל מקרה אני חושבת שזה ממש טוב שיש לה את האופציה לישון איתך כשהיא צריכה. החום של הגוף האנושי של האדם שהכי אהוב עלייך בעולם יכול לרפא את כל התחלואים, גם הנפשיים וגם את אלו שהם רק שלב. חזק ואמץ!!

    אהבתי

  5. נטלי להבי הגיב:

    במהלך הקריאה, רציתי לכתוב לך בדיוק את מה שכתבת בסוף.
    לנעמה היו תקופות ארוכות של קימה בלילה בשל סיוטים. (ו׳תודה׳ לסרט פלונטר, של דיסני, שסיפק 95% מהחומר שהטריד והבעית אותה כך)

    עכשיו בדיוק יערה החלה להתעורר, לדעתי גם מביעותי לילה. היא בוכה נורא, ובשניה שאני מניחה עליה יד ונשיקה צוללת לשינה עמוקה.

    זה אכן מוביל לעייפות יתר, כשלא ישנים רצוף בלילה. אז לקחת בחשבון שזו לא התקופה ללימודים אינטנסיביים 😉

    חלומות פז

    אהבתי

  6. רוני לזר הגיב:

    מסונכרנות טוב הילדות שלנו.
    גם פה הרבה תלונות על חלומות רעים וקושי להרדם.
    צרת רבים?

    אהבתי

    • דרור כהנוביץ' הגיב:

      זו היתה המטרה השניה של הפוסט – לראות אם יש עוד כאלה שמתמודדים עם זה

      אהבתי

  7. Dana Namdar הגיב:

    זה גם הגיל וגם לפעמים כשחם/קר מדי.
    הלילות בזמן האחרון מאד מבלבלים. לילה קררר, לילה חם… אני משנה את קונסטלציית השכבות + פיג'מה ואת השמיכה בה אני מכסה בהתאם לתחזית ולטיב השינה בלילה הקודם.
    אין רגע דל…

    אהבתי

  8. אלברטו ארוך הגיב:

    לדרור שלום.
    האור בלילה נותן ביטחון , גם לילדים וגם לנו המבוגרים. בשלוש שנים האחרונות אני ואישתי ישנים כאשר אור דולק בקירבת מקום.
    תנסה גם אתה לישון כאשר מנורה קטנה דולקת בחדר או בפרוזדור.גם מוזיקה נותן לנו רוגע.
    חג שמח
    אלברטו.

    אהבתי

  9. רומי שחורי הגיב:

    חיבוק ענק ולילות שלווים.

    אהבתי

  10. volcman הגיב:

    שתיזכו שניכם לשנת לילה ארוכה, רצופה וטובה במהרה.
    🙂

    אהבתי

  11. שלומית הגיב:

    גם אנחנו בחולמים…
    לאחרונה חל שיפור, אחרי שהשתתפנו
    בתהליכון (שלא לומר תהלכצ׳יק) טיפולי
    במסגרת מחקר על חלומות באוניברסיטת
    תל אביב (אם תרצה אשמח לתת לך פרטים).

    נדמה שהשיפור העיקרי חל מעצם זה שהשקענו
    זמן ונתנו מקום לעיסוק בחלומות המפחידים,
    במקום להציע פתרונות ודרכי התמודדות.

    דורש קצת השקעה, אבל כנראה שזה חלק
    מהתפקיד 🙂

    אהבתי

  12. ditzak2013 הגיב:

    דרור יקירי, כשלי היתה בגילה של דר, ניבי היתה "מציירת" לה חלומות טובים, והיתה מניחה לה אותם מתחת לכרית, וזה היה עושה את העבודה. שווה לנסות. בכל מקרה, גם אני חסידה של לישון עם ילדים….. גם כאשר הם בני 15…..

    אהבתי

  13. yonitzuk הגיב:

    טוב. אתה אבא מדהים ורגיש. בחיי. חיבוק.

    אהבתי

  14. עינב הרשקוביץ הגיב:

    גם אצלנו זו בדיוק התקופה. קיבלתי טיפ ממישהי שעוסקת ב"חלומות צלולים" לנסות לתת לילד שליטה ע"י המחזה (תחפושות וכו') או דיבור שלו (ושלו בלבד!) על.מה זה מבחינתו "חלום רע"

    אהבתי

  15. אילן שריף הגיב:

    אנחנו ייסדנו את "פינת הגוזל" (מזרון שיכול להדחק ליד מיטת ההורים בעת הצורך) בדיוק לצרכים האלה. לא הולכים לישון שם, אבל אם יש בעיה אפשר לבוא לשון לידינו- ואז ניתן גם לישון שם עד הבוקר בלי שיש רגל קטנה שמתופפת על האוזן של אבא ולא נותנת לו לישון.

    אהבתי

  16. פינגבאק: התגברות על הפחד | אב במשרה מלאה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s