נסיון לכתוב פוסט אופטימי לשם שינוי

לאחרונה יש לי דילמה לגבי התכנים של הבלוג. מטבע הדברים, הבלוג עסק בחודשים האחרונים באיריס, באבל ובאובדן. זה מה שהעסיק אותי, ועדיין מעסיק אותי למעשה, ומה שגורם לי בעיקר לכתוב. בזמן האחרון אני מנסה לאט לאט לעשות שינוי, לכתוב על דברים אחרים, אופטימיים יותר לשם שינוי. לכתוב גם לקטגוריות אחרות בבלוג מלבד "אובדן". אז הנה פוסט של "אבהות".

האמת היא שלפעמים הפוסטים יצאו קורעי לב או דכאוניים מבלי שהתכוונתי. היו פוסטים שבהם כתבתי על מה שעובר על דר ועלי בימים האחרונים, שמחה מהולה בעצב לפעמים, והתגובות היו "קורע לב", "קרעת אותי", "ריסקת אותי", וזאת מבלי שהתכוונתי בכלל. בשבילי, לצלם את דר יושבת במטבח ליד המיקסר ומכינה עוגה זה טבעי לחלוטין כמו לצלם אותה מברכת את איריס ליד הקבר. אלה החיים שלנו, והם לא תמיד דיכאוניים, למרות שלמי שמסתכל מבחוץ זה אולי נראה ככה. דר לא בוכה ליד הקבר, היא שמחה. אלה החיים שלנו, לטוב ולרע.

השלב הכי כיפי בעוגת זברה זה ללקק את המקציף

אבל בכל מקרה, הנה נסיון לכתוב פוסט אופטימי.

החיים שלי ושל דר בסדר, רוב הזמן. דר גדלה מיום ליום והופכת לגברת דעתנית. היא מאושרת בגן, אוהבת את החברים והחברות שלה ונהנית לרקוד ולשמוח. בשבוע שעבר חגגו בגן את חג הגינה (ככה זה חודש חשוון, אין חגים אז ממציאים), והיא התרגשה לרקוד ולשמוח:

דר וחברה רוקדות את ריקוד הירקות

שבוע לפני החגיגה היא כבר דיקלמה לי את כל השירים, לימדה אותי את התנועות ("אבא, כששרים לחתוך סלט אתה צריך לעשות ככה וככה"). היא התאמנה על השירים והתנועות עם המיקרופון שקניתי לה (ברור לי שאני מגדל כאן דיווה קטנה):

במסיבה בגן כמובן שידעתי את התנועות ואת הריקודים, ודר היתה מאושרת.

חוץ מזה, התחלתי לעשות רשימה בראש של הדברים שטובים לי בחיים. זה תרגיל מחשבתי מעניין, לנסות לחשוב על הדברים הטובים:

1. אני מוקף בהמון חברים טובים ובמשפחה אוהבת ותומכת.
2. דר ילדה נהדרת, בסך הכל כל כך קל לגדל אותה. ישנה לילות שלמים, נרדמת ב-19:00, ממושמעת, קל להסביר לה דברים והיא מבינה, יודעת שלא רצוי לאכול יותר מדי ממתקים. אוהבת לטעום מאכלים חדשים, אנינת טעם, פשוט חלום.
3. הבית רוב הזמן מסודר מאוד, ככה זה שיש שלטון יחיד ואין מי שמבלגן.
4. דר ואני נהנים להיות ביחד, לנסוע באוטו, אני מספר לה סיפורים והיא שואלת שאלות על כל דבר שרואה. זה מרתק לראות אותה גדלה. היא כבר יודעת לספר שהאקליפטוסים לא הצליחו ליבש את הביצות ומכירה את רכסי הכורכר וגבעות החמרה של השרון (ככה זה כשאבא היה מורה דרך).
5. יש לי הרבה זמן להקדיש לדר אחרי הצהרים. כיף לנו לבלות ביחד, רוכבים על האופניים, מרכיבים פאזלים, משחקים בגן שעשועים.
6. אני נהנה לראות את דר נהנית בחוג קרמיקה, יוצרת כלים ומנסה להידמות לאיריס. היא אפילו מחלקת את הכלים לבני משפחה וחברים, כמו שאמא היתה נותנת כלי קרמיקה כמתנות.
7. אני נהנה לראות את איריס בדר, בתנועות, בחיתוך הדיבור, בתחומי העניין, בפיינשמייקריות.
8. אנחנו נהנים להסתכל ביחד בתמונות, היא מבקשת שאספר לה איך היה כשהיתה קטנה, מה אמרה ומה עשתה.
9. בין הורים תמיד יש ויכוחים לגבי הטיפול בילדים. עכשיו יש שלטון יחיד, אין ויכוחים.
10. קורים לי דברים טובים בזמן האחרון, דברים שמחזירים לי את האמונה בטוב וגורמים לי להרגיש טוב באופן כללי.

אז הנה, מקווה שזה יצא אופטימי ולא קורע לב.

ולסיום נשמע כמה צלילים אופטימיים:

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אבהות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

50 תגובות על נסיון לכתוב פוסט אופטימי לשם שינוי

  1. lioraguy הגיב:

    מקסים משמח ואופטימי
    איזה כיף!

    אהבתי

  2. חנה הגיב:

    טוב לקרוא אותך ככה. מאחלת שהטוב ימשיך והשמש תאיר פנים לרוב.

    אהבתי

  3. nilicaspi הגיב:

    כיף לקרוא אותך.
    "הנה הם באים, ימים של שקט"
    לכבוד לי להיות בסעיף הראשון של הרשימה שלך….;-)

    אהבתי

  4. סתם אחד הגיב:

    קורע לב

    … 🙂

    אהבתי

  5. דברת הגיב:

    שימשיך להיות טוב

    אהבתי

  6. Tardis הגיב:

    התמונה עם הקצפת פשוט נהדרת וכל כך מתאימה ברשומה הזו.
    משמח לקרוא אותך ככה.
    וכהרגלי אני חייבת לשים איזה שיר 😀

    אהבתי

  7. נטלי להבי הגיב:

    🙂
    בוקר טוב

    אהבתי

  8. נועה פרויליך הגיב:

    מאחלת לכם רק ימים של שקט ואהבה

    אהבתי

  9. ditzakatzir הגיב:

    לקרוא פולני בפוסט אופטימי… עשה לי את היום… (כמי שמכירה אותך, בעצם אני יודעת שיש בך מן האופטימיות… רק שלעיתים היא מסתתרת…)
    אוהבת אותך, את הילדה שלך, ואת מה שקשרנו ביננו.

    אהבתי

  10. מלכה הגיב:

    מה יש לומר, אהבנו, אוהבים ונאהב אותך ( אתכם )!
    ציני, אופטימי, עצוב, שמח, כל מה שיש בחיים האלו ויש!
    אני מאלו שמאמינים שהאהבה מניעה את העולם -:)

    אהבתי

  11. meravadler הגיב:

    פוסט אופטימי, מחייך ונושא עיניו לבאות. שימשיך ככה. רק שימחה ואושר.

    אהבתי

    • דרור כהנוביץ' הגיב:

      שמחה ואושר. עכשיו מתי יעל תביא לי את המשלוח של הגרנולה?
      העם צמא לגרנולה! זו שעת חירום!
      כבר הדרדרתי לגרנולה של דורסט…

      אהבתי

  12. תמי ס הגיב:

    איזה יופי של פוסט.
    שהטוב רק ילך ויתעצם.

    אהבתי

  13. יעל הגיב:

    מונטי פייטון תמיד טוב לעשות את החיים מחוייכים יותר.
    מאחלת לכם אושר גדול.
    ושילטון יחיד… חכה שלא יתהפך הגלגל 😉

    אהבתי

  14. רוני לזר הגיב:

    מוצאת חן בעיני, האופטימיות החדשה הזאת;-)
    🙂

    אהבתי

  15. May Lahav הגיב:

    דרור, אני עוקבת אחר הבלוג הזה זמן רב…. גם אני "קורבן סרטן" ואיבדתי אמא לפני 9 חודשים. מזדהה עם המון המון דברים שכתובים כאן, החל מימי הגילוי, ימי הטיפולים, הימים האחרונים והימים שאחרי. הכתיבה שלך כל כך מחזקת ומעצימה. אני מאחלת לך ולדר המון אושר ושתמשיך להיות אדם כה מיוחד ומרגש.

    אהבתי

  16. אילנה הגיב:

    תודהאת מקסימה אופטימית המשיכי זה עושה טוב;-)

    אהבתי

  17. נועה הגיב:

    דרור איזה כיף לקרוא
    נראה לי שנתפסת ביום שבו אתה משחרר לעולם אהבה בלי ציניות.
    מה צריך לעשות כדי לשמוע גם כמה מילות אהבה כאלה קרירות זה מקובל, של פולני לפולניה…
    יאללה אוהבתך….

    אהבתי

  18. אורטל דרי הגיב:

    מקסים ואופטימי…..

    אהבתי

  19. כרמית הגיב:

    בהחלט פוסט מחוייך, חיובי ואופטימי
    נהניתי לקרוא 🙂 (גם את הפוסטים האחרים גם אם לא הגבתי…)

    אהבתי

  20. רותי הגיב:

    מזדהה, כרגיל 🙂
    רק תזהר לא להנות מדי ולהתרגל לשלטון היחיד, כמוני…

    אהבתי

  21. שירלי הגיב:

    אתם באמת זן נדיר.
    תודה על שיתופי הלב בכלל והיום בפרט.
    מרגש, כן, חד, רהוט ואופטימי 🙂

    אהבתי

  22. חן הגיב:

    קראתי וישר חשבתי על מונטי פייטון, ואז על צלילי המוסיקה 🙂
    שמחה לראות שהם קיבלו מקום של כבוד.
    ולמרות שיש ימים קשים יותר יש גם שגרה טובה ומבורכת, ויש חיים בבית ואני רק מקווה שהערבוב הזה יהפוך לערבוב יותר ויותר שמח בעיקר בשבילך.
    אתה ממש על זה, וכבר אמרתי לך, מגיע לך כל הטוב שבעולם עם תוספות.
    אוהבת המון המון אתכם

    אהבתי

  23. bluedevil הגיב:

    חחחח…בהחלט אופטימי

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s