עץ הפומלה

ביוני 2012, כשאיריס היתה מאושפזת בבית החולים, כחודש לפני מותה, החלטתי להפתיע אותה ולנטוע בגינה עץ פומלה במקום אחד העצים שנפל בסערה. בחרתי לנטוע את העץ ליד חלון חדר השינה שלנו, כדי שאיריס, שבאותו זמן היתה מרותקת למיטה רוב הזמן, תוכל לראות אותו כשהיא בחדר השינה. היא מאוד רצתה עץ פומלה, אז בחרתי עץ במשתלה ונטעתי אותו בגינה.

 

410996_10150975336767838_790443982_o

איריס היתה פסימית ואמרה: ״אבל יקח לו עוד שנים לתת פירות, אני לא בטוחה שאספיק להנות מהם״. עניתי לה: ״את עוד תהני מהפירות של העץ הזה, לא לדאוג״.

איריס כתבה על כך בפייסבוק שלה:

פומלה

התמונה הופיעה גם בכתבה שפורסמה על איריס באותו חודש במוסף ״סופשבוע״ של מעריב.

Screen Shot 2015-11-03 at 1.56.04 PM

איריס נפטרה כחודש אחרי שהדברים נכתבו ולא זכתה להנות מפירות העץ. מאז אני דואג לעץ ומטפח אותו, מסתכל עליו מדי בוקר מחדר השינה, דואג שיהיו לו מספיק מים ומדשן אותו בקומפוסט, עוקב אחרי צמיחת העץ וממתין שיופיעו הפירות הראשונים. הגדר החיה שהורכבה משיחי פסיפלורה פורקה בגלל הסערות והרוחות בחורף שגרמו לקריסתה, אולם עץ הפומלה נשאר עומד בכל הסערות והרוחות.

בסתיו האחרון, כמעט שלוש וחצי שנים לאחר שניטע העץ, הופיעו הפירות הראשונים. בתחילה הופיעה פומלה אחת, וכעת יש כבר ארבע פומלות על העץ. דאגתי מאוד בשבוע שעבר, שהעץ לא נפגע בסערה ושהפירות לא נפלו, אבל העץ שרד את הרוחות העזות שהפילו עצים גדולים וגבוהים ממנו.

הבוקר דר ואני השקינו את העץ ובחנו את הפירות החדשים. כשהעץ היה חדש וצעיר, הוא היה נמוך יותר ממנה. היא היתה אז כמעט בת ארבע. היום היא בת שבע וחצי, העץ עבר אותה בגובה, למרות שהיא כמעט הכפילה את גובהה מאז, והוא מלבלב ומניב פירות. דר מחכה בכליון עיניים לזמן שבו הפומלות החדשות יהיו בשלות לקטיף.

DSC_1165 DSC_1160 DSC_1157 DSC_1155unnamed

אני מלא צער על כך שאיריס לא זכתה להנות מפירות העץ. באותם ימים, ביוני 2012, ניסיתי לשמור על אופטימיות, למרות שהיה ברור שמצבה הרפואי של איריס קשה ומחמיר מיום ליום. רציתי לשמח אותה בהפתעה קטנה, להעלות חיוך על פניה כשתראה את העץ. שלחתי לה את התמונה של העץ לבית החולים כדי לעודד אותה.

חבל שהיא לא זכתה לכך. לפחות נשאר לדר ולי עוד זכרון ממנה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אובדן, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על עץ הפומלה

  1. elyasafyaakov הגיב:

    תודה על השיתוף.
    ריגשת אותי (ולא בפעם הראשונה)!

    Liked by 1 person

  2. חן הגיב:

    אני זוכרת את הפוסט של איריס, ואני זוכרת שבאתי לבקר באותו שבוע, ודיברנו על פומלות ועל העץ הזה, לגמרי מסרבת להאמין (אז) שהימים של איריס ספורים, שכל השיחות האלו יהפכו לזכרונות עם מלא משמעות.

    חיכיתי שהעץ הזה יבשיל, חבל שלא יצא לה לאכול מהפירות שלו…

    Liked by 1 person

  3. דורית הגיב:

    דרור היקר, השיתופים שלך מרסקים את הלב. אתה זן נדיר. אני שמעתי אודותיכם עוד בתקופת מחלתה של איריס ועל היותך מסור בצורה שלא ניתן להעביר אותה במילים.(אני חברה קרובה מאוד של משפחת כהנא – אורה ואוריאל). אשריי דר שזכתה לאבא כמוך. מגיעים לכם ימים טובים. רק טובים. הכי טובים. תמיד.

    Liked by 1 person

  4. BD הגיב:

    פוסט מרגש

    אהבתי

  5. motior הגיב:

    תהנו מהפירות – באמת עצוב מאוד שאיריס לא זכתה להינות מהם

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s