עוד חוזר הניגון

photo

רק לפני יומיים כתבתי כאן, שאני רוצה ש-2013 תהיה שנה טובה יותר מזו שקדמה לה. כשכתבתי את הפוסט הקודם, אבא שלי כבר אושפז בטיפול נמרץ נשימתי, והיתה איזו שהיא תקוה שהוא ישוחרר משם, לכן כתבתי שאני רוצה שנדע רק אושר ולא עצב. בטיול לתבור בשבת עם החברים צחקנו, שמספיק להתראות בהלוויות, ממש נהיינו זקנים. במוצאי שבת הוא אושפז בבית החולים, עם מה שהרופאים קוראים "בעיות רב מערכתית" – לב, ריאות, כליות, דם. הכל לא מתפקד. אמא שלי דיווחה לי שהוא מחובר למסיכת חמצן כי הוא מתקשה לנשום, ואחוזי החמצן שלו בדם ירדו מאוד. אני, שרק המחשבה על בתי חולים ומסיכות חמצן מיד עושה לי רע, הרגשתי שאני לא יכול להגיע לבית החולים. לא יכול לראות מכונות הנשמה. עברתי את זה לפני חצי שנה עם איריס, ולא חשבתי שאעבור זאת שוב עם אבי.

אתמול יצאתי מדיון בבית המשפט ואמא שלי כתבה לי הודעה, שהרופאים מכניסים לו צינור חמצן לריאות. החמצן במסיכה לא מספיק, הלב לא דוחף מספיק דם כדי להפעיל את האיברים, והכליות קורסות. התקוה של הרופאים היא שהחמצן בריאות יפעיל את הלב, שיפעיל את האיברים האחרים. מיד נזכרתי בבקשה של איריס לא להיות מונשמת בצינור. הגעתי לבית החולים. נכנסתי לחדר שלו. הוא שכב, מחובר לצינורות, מטושטש מהרדמה. החזקתי את ידו, ליטפתי לו את הכתף וביקשתי ממנו שיעשה מאמץ ויתגבר. רציתי שיבריא כבר. ניסיתי לראות האם המגע שלי או הקול שלי מעוררים משהו בגרפים שריצדו על המוניטורים. לא הצלחתי לראות הרבה שינוי. קיוויתי שהוא מרגיש ושומע אותי.

דיברתי עם דר אחרי הצהרים, סיפרתי לה שסבא בבית החולים ושקשה לו לנשום והרופאים הכניסו לו צינור לחזה כדי לעזור לו לנשום. היא הסתכלה עלי ואמרה: "כמו אמא"? – "כן, דומה לאמא", אמרתי לה, "אבל אנחנו מקווים שהמצב שלו ישתפר". אני מרגיש שהיא מבינה שהסיפור חוזר על עצמו. הייתי חייב לספר לה, לא יכולתי שלא לספר לה מה עובר עליו, אבל צר לי כל כך שהיא עוברת את זה שוב.

אני פסימי מטבעי, גם בגלל הנסיון הגרוע עם איריס וגם בגלל שזה מנגנון ההתמודדות שלי. אני מכין את עצמי לרע מכל. אין לי כח לעבור את זה שוב.

אוהבים אותך, אבא

אוהבים אותך, אבא

אבא של ואייל בימים טובים יותר

אבא ואייל בימים טובים יותר

מקדיש לאבא את השיר של חווה אלברשטיין, "אדבר איתך". אבא שלי מאוד אוהב את חווה אלברשטיין.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אבא, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

21 תגובות על עוד חוזר הניגון

  1. חנה הגיב:

    דרור
    החיים חזקים מאיתנו ולפעמים סמיכות האירועים מצמררת וקשה מנשוא. מקווה שתמצא את נקודות החיות ברגעים קשים אלה. שיהיה טוב.

    אהבתי

  2. נטלי להבי הגיב:

    3/>

    אהבתי

  3. Yael Braudo-Bahat הגיב:

    יקירי, ממשיכה לקוות לטוב למרות הכל. כאן, אתה יודע.

    אהבתי

  4. michalkreitler הגיב:

    שומעת כמה קשה לך ואיך בלתי אפשרי להתנער ממה שהחיים כופים עלינו. מקוה שאבא שלך יפתיע ויהיה סוף אופטימי לאשפוז הזה.

    אהבתי

  5. עופרה הגיב:

    דרור, אני עוקבת אחרי הרשימות שלך למרות שלא מגיבה הרבה.
    מזדהה וכואבת.
    תהיו חזקים, אתה ודר.

    אהבתי

  6. lioraguy הגיב:

    דרור,
    אין לי מילים
    מחזיקה אצבעות שהפסימיות שלך תופרך
    😦

    אהבתי

  7. רויטל הגיב:

    😦
    מחזיקה אצבעות שהמצב ישתפר. תהיו חזקים. שולחת המון חיבוקים.

    אהבתי

  8. רוני הגיב:

    אוףף, מה זה זה?? קישטא בד קארמה, קישטא!!!

    אהבתי

  9. drorlazar הגיב:

    מחזיקים אצבעות, תהיו חזקים, הרבה אהבה

    אהבתי

  10. mayaub הגיב:

    אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף.
    מקווה לבשורות טובות.

    אהבתי

  11. ג׳ולייט הגיב:

    דרור אהוב,
    לפעמים החיים יכולים להיות כל כך לא הוגנים. אל תסתכל עליהם דרך ארועים בלתי נמנעים וחוסר האונים שהם מביאים איתם. תסתכל עליהם דרך כל האהבה שמקיפה אתכם. כל מי ששואל אותך אם אפשר לעזור בעצם מתכוון לומר שהוא אוהב אותך וחושב עליך והוא חסר אונים ביחד איתך. ויש המון אנשים נפלאים כאלו.
    אין איך לקחת ממך את ההתמודדות הזו וכל מה שהיא מביאה איתה, אני יכולה רק לתת לך מקום לשים בו את הראש ולדעת שאתה לא לבד. אוהבת אותך.
    והימים הטובים עוד בוא יבואו.
    מקדישה לך שיר, (ברור שבגרסה של סרנגה, יש לי מוניטין להגן עליו)

    אהבתי

  12. bd הגיב:

    אוף! כ"כ עצוב לקרוא. תמיד עצוב לשמוע דברים כאלו, אבל במקרה שלכם, שרק עברתם סיטואציה כ"כ קשה, שלא עבר מספיק זמן כדי אפילו להקהות את הכאב או להתרחק מהסיטואציה וכבר שוב, להתמודד עם בתי החולים, עם בעיות לנשום, אולי חלילה עם מות.
    מחזקת את ידכם. מתפללת בשבילכם.

    אהבתי

  13. volcman הגיב:

    ליבי איתך.
    מחזיק לו אצבעות.

    אהבתי

  14. ditzakatzir הגיב:

    דרור אהוב, הפאסימיות שלך, שווה כמעט לאופטימיות שבי, וכמו שאמרתי אצל איריס- זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. אוהבים אותך ומחבקים אותך כאן.

    אהבתי

  15. tal הגיב:

    תגיד, מה אפשר להגיד כבר?

    נקווה שיתגבר ושמצבו ישתפר

    רק בריאות ובשורות טובות.

    אהבתי

  16. חיה קרן הגיב:

    נו, קלישאות וכאלה.
    חושבים עליכם גם פה.

    אהבתי

  17. motior הגיב:

    איחולי בריאות

    אהבתי

  18. אילנה הגיב:

    יש תקופות שהצרות באות בצרורות, אנחנו חושבים עליכם מקווים ומתפללים שכל שינוי יהיה רק לטובה. הסמדריות לבית גולדמן.

    אהבתי

  19. זהבה נגבי הגיב:

    דרוד, כואב לי לקרוא על המצב החדש, זו באמת דרך לא שגרתית לקבל את השנה החדשה. מחזיקה אצבעות ואולי תמימה שכמותי עדיין מאמינה ובטוחה שניסים קורים…ושהמצב יכול להיות יותר טוב. מקוה להחלמה עבור אביך ובשורות טובות. מצמרר אותי לחשוב על סמיכות האירועים. החזק מעמד עבור משפחה שלך.

    אהבתי

  20. שירלי הגיב:

    מאחלת רפואה שלמה למרות המצב הלא פשוט ולך – החזק מעמד.
    הלוואי שיהיו בשורות טובות.

    אהבתי

  21. ענת הגיב:

    החלמה מהירה ורפואה שלמה!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s