There are places I remember
All my life, though some have changed
Some forever not for better
Some have gone and some remain
All these places have their moments
With lovers and friends I still can recall
Some are dead and some are living
In my life I've loved them all
But of all these friends and lovers
There is no one compares with you
And these memories lose their meaning
When I think of love as something new
Though I know I'll never lose affection
For people and things that went before
I know I'll often stop and think about them
In my life I love you more
Though I know I'll never lose affection
For people and things that went before
I know I'll often stop and think about them
In my life I love you more
In my life I love you more
איריס בראש השנה האזרחית בקרקוב, 2005
בראש השנה היהודי כתבתי כאן את הרשומה "תכלה שנה וקללותיה", בה איחלתי לכולנו להשאיר את הצרות של 2012 מאחור. לא חשבתי ש-2012 תהיה שנה כל כך מקוללת, כמו שלא חשבתי העלתי על דעתי ביולי 2010, שהגוש שאיריס גילתה בשד יוביל להלוויה ביולי 2012. עוד לא ברור לי איך זה קרה. הכל קרה כל כך מהר, ומצד שני כל כך לאט. אני רק עכשיו מתחיל לעכל מה עבר עלי בשנתיים הארורות האלה, כשליוויתי את איריס במחלה שלה. כשהייתי בתוך התהליך הזה, של טיפולים ואשפוזים, לא היה לי זמן לעצור לחשוב וגם לא את הלגיטימציה להגיד כמה קשה לי. איריס כל כך סבלה, אז מה אני פתאום אכניס את הקיטורים שלי. עכשיו יש לי זמן לחשוב על הדברים אחורה ולנסות להבין מה עבר עלי. הייתי רוצה למחוק את השנתיים האחרונות, אבל לא מסוגל. הייתי רוצה לזכור את איריס לפני יולי 2010, כשהיתה בריאה. זה קשה, התמונה שנחרטה לי בזכרון היא מהיום האחרון שבו ראיתי אותה, יושבת על המיטה בבית החולים, מתקשה לנשום, מצומקת ורזה, ללא שיער, העיניים הגדולות שלה בולטות מתוך הפנים. לא רוצה לזכור אותה ככה. רוצה לזכור את הכיף שעשינו בטיולים – בארה"ב, בקנדה, בפולין, בלונדון. רוצה לזכור את המסיבות והאורחים שאירחנו בבית, את הכיף שעשינו ביחד. רוצה לשים את הזכרונות הרעים מאחור ולהמשיך הלאה, לזכור רק את הטוב.
בכל שנה אנו מרימים כוסית ואני מברך בהומור "שלא נהיה פרנסה לרופאים ולקברנים". אז נראה לי שהיתה להם יותר מדי פרנסה לאחרונה, הגיע הזמן שיהיו קצת מובטלים. נאחל לכולנו שנה טובה יותר מזו שמסתיימת היום. שנדע כולנו לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה, שנדע רק אושר וטוב, לא עצב. שנתראה רק בשמחות.
את השיר הבא הקדשתי לעצמי בפוסט שפרסמתי יום לפני מותה של איריס, שבו הגעתי עם דר לבית החולים כדי לחגוג עם איריס את יום ההולדת שלי. כתבתי: "מה הייתי מאחל לעצמי ליום ההולדת? שאיריס לא תסבול, שיהיה לה קל, שתנוח ותצליח להירגע ולנשום, ושיהיה טוב". זה נכתב שעות ספורות לפני שנפטרה. אני מקווה שהיא נחה בשלווה.
מאחל לכולנו שנה שלווה:
אב במשרה מלאה 
מגיעה לך שנה טובה.
אהבתיאהבתי
שנה חדשה וטובה דרור יקר, לך , לדר ולכולנו! בריאות טובה והמון רגעים מחייכים!
אהבתיאהבתי
אתה מרגש.
הכנות שלך, מול העולם, מול המצב, מול הכל היתה אולי הדבר הכי בולט בכתיבה שלך לאורך השנתיים הנוראיות הללו.
מגיע לך כל הטוב שבעולם עכשיו.
לך, לדר ולכל הקרובים אליכם.
רק טוב…
אהבתיאהבתי
אומרים שהזמן הוא רופא מצויין (וכמובן, מנתח פלסטי מחורבן)
ובאמת, כנראה צריך להתרחק עוד בזמן, כדיי לעכל את הקושי שהיה ולהשאיר אותו מאחור.
יחד עם זאת… כמו שאתה יודע היטב, החיים ממשיכים, ולחיים צריך לדאוג.
כפי שאתה חוגג כל יום מחדש עם דר, למשל.
ומוזר ככל שזה מרגיש, יש תהליכים שקורים במקביל, ולא מפריעים זה לזה להתרחש.
מאחלת שנת 2013 נהדרת, לך ולדר ולכל המשפחה והקרובים והחברים, וגם כמובן אחרי 2013….
ושנמשיך להפגש בשמחות 🙂
אהבתיאהבתי
שתהיה לך שנה מוצלחת באמת
אהבתיאהבתי
דרור יקר,
רופאים וקברנים ככל הנראה יהיו עסוקים גם ב 2013
לך ובעצם לכולנו נאחל שגם ב 2013 וגם עוד הרבה שנים אחריה נדע לאהוב את החיים עם כל מה שיש בהם ויש בהם כל כך הרבה בכל רגע נתון רק צריך ללמוד להיות שם
ובעניין הזה הייתה לכולנו מורה ניפלאה
חיבוק לשנה ניפלאה מלאת אהבה ואושר
אהבתיאהבתי
דרור יקירי
מגיע לך, ולכולנו, שנה טובה יותר.
וכמו שהזכירה לי היום חברה טובה של שנינו, "…..רק האהבה היא משען,
כל היתר חולף…..
יכולה להבטיח לך את אהבתי, אהבתנו כמשען, לך ולדר לעולמים. ואהבתה של איריס אלי, תמשיך להיות לי למשען.
דיצה.
אהבתיאהבתי
אתה באמת משהו מיוחד, ואיריס זכתה שתהיה לצדה גם ברגעיה הקשים ביותר.
מאחלת לך שנה אזרחית טובה
שתיהנה מכל רגע בגידול הילדה המתוקה שלך
שתמצא אהבה
שתזכור רק רגעים יפים
ושתאמין שלאיריס יש מנוחה, כי רק אם תאמין – תנוח גם אתה 🙂
שנה מצויינת !
אהבתיאהבתי
לא משנה מה, אני מצדיע לך!
אהבתיאהבתי
אני אוהבת כל דבר שכתבת החל מהשיר של הביטלס, עד לדברים שאותם אתה זוכר באיריס, את הדברים שאתה רוצה לזכור ולא איך היא היתה בסוף.
איריס הכניסה לי המון המון דברים בחיים, וזה שהיא לא פה זה משהו מטורף וכואב וגם חסר עצום.
אני מאחלת לך וגם לנו שתהיה שנה מחויכת יותר, שמחה יותר והכי, בריאה יותר…
אהבתיאהבתי
דרור , העדינות השזורה בכתיבתך היא חלק ממך , והיא תעזור לך להסתכל בעדינות אחורה . הזיכרון האחרון הוא הראשון שעולה . וככל שהעיבוד ימשיך כך גם תתרחק מהזכרון האחרון כבולט ודומיננטי , ויעלו מחדש הזכרונות הקודמים . הזכרונות של ההישענות ההדדית , של הנועם והשמחה.
אין תנאים טובים יותר לעבד את העבר הכואב , מאשר באהבה ועדינות אל עצמך , ובאהבה חדשה לאחרת.
מאחלת לך ולכולנו , שנה של הסתכלות עדינה אחורה , ושנים של הנאה מהחיים הטובים.
אהבתיאהבתי
אתה מרגש כתמיד. מאחלת לך מעומק הלב שנים טובות,מחוייכות,מלאות באהבה ואושר.
האהבה לאיריס תשאר בך ובדר לעד ותנציח כך את זכרונה.
אהבתיאהבתי
איזה פוסט עצוב, מרגש אבל גם מלא תקווה
התמונה של איריס מקסימה הרגשתי כאילו היא עוד רגע יוצאת משם
לתת לי יעוץ איפור לפורים שתכף מתקרב
האבל כ"כ לא פשוט
אבל אני שמחה שאתה מתחיל לגעת בכל מה שעבר עליך בשנתיים הנוראות
אני יודעת כמה קשה ולא פשוט להיות שם אבל איכשהו זה מרגיש
כמו הדרך למצוא את עצמך ואת כל הדברים שאתה רוצה לעצמך ולדר
שתהיה לשניכם שנה הכי טובה שאפשר עם הרבה נחמה, שמחה וחיוכים
אהבתיאהבתי
פינגבאק: עוד חוזר הניגון «