לא, הבלוג לא הפך להיות בלוג אוכל. הסטטיסטיקה מדברת על כך, שעם כל הכבוד לאבהות, הפוסט הנקרא ביותר בבלוג הוא המתכון היחיד שפרסמתי עד כה – מתכון לפסטרמה ביתית (כבוד – תוצאה שלישית בגוגל אחרי אתרים מסחריים כמו ׳הארץ׳ ו׳על השולחן׳). אני מעלה את המתכון הזה לריבה, כדי שתהיה לי תשובה לשאלה ״אפשר מתכון?״ בכל פעם שאני מעלה תמונות של ריבה בהכנה.
הריבה הכי טעימה בעולם היא ריבת תות, ובעיקר – ריבת התות של סבתא לאה. אין דבר שאני אוהב יותר בעולם יותר מהריבה הזו, עם התותים הנימוחים בפנים, בלי טיפת מרירות או טעם לוואי, בלי חומרים משמרים, מייצבים או חומרי טעם. הנה מתכון קל לריבת תותים נהדרת, המתכון של סבתא לאה:
הבסיס לריבת תות טובה הוא תותים טובים. כשאני אומר ׳תותים׳, אני לא מתכוון לתותים שקונים בסופר או בדוכנים בצידי הדרכים. כדי להכין ריבה רצינית, סעו לקראת סוף האביב (בין פסח ליום העצמאות) אל השדות, חפשו את המגדלים ותרכשו מהם כמה קילוגרמים של תות משובח לריבה. זה הזמן הטוב ביותר, התותים זולים יותר בסוף העונה, פחות סובלים מגשם וסערות, השמש מחממת אותם וגורמת להם להבשיל ולהתמלא בסוכר, ובטוח שתצליחו לקבל הנחת כמות מהמגדל, אם תקנו כמות גדולה. התותים הטובים ביותר לריבה הם הקטנים, האדומים, הבשלים, אלה שעומדים להירקב. ממש צריך לתפוס אותם רגע לפני שנרקבים, כי אז תכולת הסוכר שלהם היא הגבוהה ביותר. אל תתרשמו מתותים יפים וגדולים שמוכרים בסלסילות בסופר. הם בעיקר יפים אבל פחות מתוקים ויפיקו ריבה פחות טעימה.
לנו יש הסכם עם חבר שמגדל תותים בישוב סמוך – הוא מודיע לנו כשהוא מסיים את העונה ומפסיק להשקות את התותים, ואנו מסתערים על השדה וקוטפים תותים מלוא הארגזים. בשבת האחרונה הגענו אל השדה עם הילדים וקטפנו 6 – 7 ק״ג של תות נהדר. זו היתה חוויה נהדרת לילדים.
שוטפים היטב את התותים כדי להיפטר מכל החול, החרקים והפסולת, ולאחר מכן קוצצים את העלים הירוקים. זה השלב שיש בו הכי הרבה עבודה, בעיקר אם מדובר בתותים קטנים. בסוף התהליך אתם נשארים עם קערה כזו: עדכון – לאה מעדכנת ששכחתי לחתוך כל תות לשניים, אז צריך לחתוך.
אחרי השטיפה והניקוי, מעבירים את התותים לסיר, ומוסיפים סוכר ביחס של 1:0.7 בערך. שקלתי את הכמות שמופיעה בתמונה – כ-600 גרם, והוספתי כ-350 גרם סוכר.
מכניסים את התותים והסוכר לסיר ומביאים להרתחה על אש גבוהה. התותים יתחילו תוך כמה דקות לבעבע (הם מכילים המון מים):
כשהנוזל בסיר רותח (זהירות על האצבעות, זה סירופ דביק ורותח)ֿ, מעבירים את הסיר ללהבה הכי קטנה בכיריים וממשיכים לבשל על אש קטנה עם מכסה פתוח. הכי חשוב לא לתת לתותים להישרף, כי אז התערובת תהפוך כהה ומרירה. זה השלב שדורש הכי הרבה סבלנות. המטרה היא לצמצם את התערובת על ידי אידוי המים ובמקביל לרכך את התותים. לא להתפתות לקצר את התהליך על ידי בישול על אש גבוהה! זה ישרוף את התותים.
כמה זמן מבשלים? זו שאלת מליון הדולר. הכלל הוא שמבשלים את התותים עד שהם הופכים להיות ממרק נוזלי לריבה. כמה זמן זה לוקח? בין שעה לשעתיים. כמו שסבתא לאה אומרת: כשזה יהפוך לריבה זה יראה כמו ריבה, הצבע הופך אדום כהה יותר והנוזלים מתמעטים. אם התותים לא מתפרקים בתוך הסירופ, הם כנראה קשים מדי, אפשר ״לעזור״ להם ולמעוך בעדינות עם כף.
עדכון: בוואלה אוכל מציעים שיטה לבדיקה אם הריבה מוכנה: לוקחים צלחת, מכניסים למקפיא למספר דקות עד שהיא קופאת, מטפטפים על הצלחת מעט מהמיץ של הריבה המבעבעת בסיר ומעבירים אצבע באמצע. אם הפס נשאר נקי והריבה לא חוזרת למקומה, היא מוכנה ואפשר להפסיק לבשל.
כשהתותים מוכנים, זה הזמן לסחוט לימון לתוך הריבה. למה לימון? כי לימון מסייע לשמר את הריבה, מאזן את המתיקות של התותים ובעיקר תורם לסמיכות של הריבה, יש לו אפקט דומה לשל פקטין. כמה לימון? על קילו תותים צריך לסחוט כחצי לימון גדול.
כשהריבה מוכנה, נותר רק לכבות את הכיריים, לכסות את הסיר ולתת לתערובת להתקרר באיטיות לקראת ההכנסה לצנצנות.
כשהריבה התקררה, נשאר רק לעקר את הצנצנות. עיקור הצנצנות נועד להשמיד את מירב החיידקים שנותרו בצנצנות הריקות וליצור ואקום שימנע קלקול של הריבה. כדי לעקר את הצנצנות, יש להרתיח מים בסיר או בקומקום ולשפוך מים רותחים לתוך הצנצנות הריקות. אני מקפיד גם שהפקקים יעברו במים הרותחים כדי להקטין את כמות החיידקים בצנצנצת. כמו כן אני מעקר את הכלים שבהם אני משתמש – גם את המצקת. נותנים לצנצנות כמה שניות להתקרר ואז יוצקים לתוכן את הריבה, שהתקררה בינתיים בסיר. את צנצנות הריבה ממלאים כמעט עד הקצה, משאירים רווח ריק של כחצי סנטימטר מקצה הצנצנת. עכשיו מרתיחים את המים בסיר ונותנים לסיר לבעבע. מכניסים את הצנצנות לסיר, כשהן פתוחות, והמים מגיעים בערך עד אמצע גובה הצנצנות. הואקום נוצר כתוצאה מהאדים החמים – האויר החם סביב הצנצנת ומעליה עולה למעלה ונוצר ריק בחלק שמעל הצנצנת.
לאחר כמה שניות של הרתחה, סוגרים את הצנצנות בעודן בתוך המים (זהירות מכוויה) ומוציאים מהמים. חשוב לא להשאיר את הצנצנות יותר מדי זמן במים כדי לא להמשיך לבשל את הריבה. מהדקים את סגירת הפקקים כמה שיותר וזהו, הריבה מוכנה. ריבה שעוקרה בצורה טובה ונמצאת בואקום יכולה להחזיק כמה שנים באחסון בארון מבלי להתקלקל. אחרי פתיחת הריבה חייבים לשמור אותה במקרר. ריבות שלא עברו עיקור וואקום יכולות להישמר כמה חודשים במקרר. בתיאבון.
אכן מעורר תאבון. תודה רבה על השיתוף במתכון האגדי.
אפשר להוסיף טיפ? אם הופכים את הצנצנות מיד (כשהכל עוד יחסית חם) אז נוצר ואקום אמיתי (ממש שקע במכסה).
אהבתיאהבתי
תודה. אנסה את זה.
אהבתיאהבתי
אפשר גם עוד טיפ קטן? המתכון של אמא שלי זהה, רק ששמים את הריבה בצנצנות המעוקרות כשהיא עוד חמה, ממלאים כמעט עד הסוף ומיד סוגרים את המכסה. כשהריבה מתקררת היא מתכווצת, וככה נוצר ואקום (כמו שכתבו מעלי, אמיתי- עם שקע במכסה). תודה על בלוג מקסים!
אהבתיLiked by 1 person
אני משער שיש הרבה שיטות להוציא אויר מהצנצנות וליצור ואקום, כל השיטות מערבות חימום וקירור. אנסה זאת.
אהבתיאהבתי
הכנתי היום. איזה טעים יצא! הלימון בפנים נהדר.
תודה רבה רבה, כבוד לסבתא לאה!
אהבתיאהבתי
פינגבאק: מתכון לצ׳ולנט – חמין | אב במשרה מלאה