דר, כמו כל ילד או ילדה לדעתי, אוהבת לבנות ולשחק בלגו. בתחילה אלה היו סטים פשוטים, עם לבנים, ולאט לאט היא עברה לערכות מורכבות יותר. בתחילה היינו מרכיבים ביחד, היא היתה מוצאת את החלקים ואני הייתי מרכיב, והיום היא כבר מרכיבה לבד ורק מבקשת את עזרתי כשהיא נתקעת בשלב מסוים.
כמו רוב חברותיה, דר מעדיפה את הערכות של לגו פריינדס ("לגו חברות"). צריך להבין שלפני מספר שנים, לגו עשתה מהלך שיווקי שכלל מיתוג נפרד של לגו לבנות מול לגו לבנים. לבנות – לגו פריינדס, בצבעי פסטל סגול-ורוד, עם דמויות נשיות יותר, שעוסקות בעיקר בטיפוח, בקניות ובמקצועות נשיים – דוגמנות, הופעות מוסיקה וכו', מול לגו 'הרגיל' – כמו לגו סיטי, שכולל שוטרים, כבאים, גנבים, עובדי בניין ועובדי פינוי אשפה.
כשאני הייתי ילד, לגו היתה מוצר ששווק גם לבנים וגם לבנות. הלבנים האחידות והגאוניות של לגו שימשו אותנו גם לבניית חלליות ומשאיות כיבוי וגם לבניית ארמונות. היום, מסתבר, צריך לשווק את לגו בנפרד לבנים ולבנות וליצור הפרדה מגדרית במשחקים.
קראו גם: הסטריאוטיפים המגדריים פוגעים גם בגברים
אישית, אני לא אוהב את ההפרדה הזו בין צעצועים של בנים לצעצועים של בנות, בין ורוד לכחול, בין משחקי מדע וטרקטורים לבין ערכות טיפוח ומטבח לילדים. אפילו בחיתולים היום הפרידו בין ורוד לתכלת. אני לא אוהב את העובדה שצעצועים המיועדים לבנות עוסקים בעיקר בטיפוח, יצירת תכשיטים או בישול. אהבתי מאוד כשדר היתה בת פחות משלוש, עדיין בלי זהות מגדרית שמושפעת מהסביבה, והדבר המרתק ביותר בעולם שלה היה טרקטורים ומערבלי בטון.
לאורך השנים ניסיתי כמה שיכולתי להציע לה לקנות לגו שנחשבים 'של בנים', כמו לגו סיטי, עם שוטרים וגנבים. היא סירבה. מצד אחד, חבל לי שהיא מתמקדת בלגו 'של בנות', עם דמויות שעוסקות בעיקר בטיפוח עצמי ובקניות. מצד שני, זו הדרך שלה להכנס לעולם הלגו, היא נהנית מהבניה, לומדת הרבה כיצד לבנות לפי תכנית, וזו הבחירה שלה ואני מכבד אותה. אולי, כשהיא תגדל יותר, החיים שלה יהיו פחות דיכוטומיים, והלחץ החברתי יהיה חלש יותר, היא תסכים לבנות גם ערכות אחרות.
קראו גם: אני לא זוכרת שהילדות שלי היתה כל כך ורודה / שלומית הברון
באחד הימים היא הרכיבה את ארמון הקרח מ"פרוזן" עם חברה. ישבתי והסתכלתי עליהן בונות. הן עבדו בשיתוף בהרכבה בצורה מעוררת הערצה. אומרים שבנים עובדים טוב יותר בתחרות ובנות עובדות טוב יותר בשיתוף. לא יודע מה המקור של זה, האם זו תכונה מולדת או שזה מה שהחברה משדרת לבנות, אבל זה היה מעניין לראות אותן בונות ביחד.
השבוע דר דיברה איתי על החוגים שהיא רוצה להירשם אליהם בשנה הבאה. "אני רוצה להירשם לג'ודו ולכדורגל. נראה לי שחוגים עדינים פחות מתאימים לי", היא אמרה. "מה זה חוגים עדינים?", שאלתי. "כמו התעמלות קרקע או בלט". "בסדר", אמרתי, "אנסה לרשום אותך לכדורגל". לג'ודו היא רשומה כבר מגיל 5. התעמלות קרקע היא ניסתה ופרשה. היא אוהבת לרקוד אבל לא אוהבת חוגים של מחול. בג'ודו היא נהנית מאוד כבר שנה שלישית ומגיעה להישגים.
כשהיא ביקשה כדורגל ונעלי כדורגל כדי לשחק עם הבנים בהפסקה בבית הספר, קניתי לה בשמחה. היא סיפרה שהיא מתעקשת לשחק עם הבנים בהפסקות למרות שהם אומרים לה שהיא בת ולא מתאימה לכדורגל. אחר כך היא סיפרה לי שהבנות הקימו קבוצה והן משחקות בלי הבנים או נגד הבנים.
קראו גם: אמא קנתה משאית, אבא מכין מרק / שרון גבע
בכל מקרה, אתמול היינו באיקאה וקנינו שידת מגירות חדשה לחדר של דר. "אתה תרכיב לי אותה היום?", היא שאלה. "נרכיב ביחד, אלמד אותך איך לקרוא את ההוראות של איקאה ואיך להרכיב, איך להשתמש במברגה, בפטיש ובמברג. ובנינו ביחד. הסברתי לה איך קוראים את ההוראות של איקאה, איך משתמשים במברגה, איך החיבורים של איקאה עובדים, והיא נהנתה להרכיב איתי ביחד את השידה. הסיפוק שהיא קיבלה מההרכבה מילא אותי באושר.
תשאלו מה רע בזה שיש צעצועים לבנים וצעצועים לבנות? מה שרע בזה הוא, שהחברה משדרת לילדות שהן צריכות להתעסק בטיפוח עצמי, ביופי, בעבודות הבית ולא במדע, בהנדסה או במתמטיקה. לבנים קונים מתנות כמו ערכת מיקרוסקופ, ערכת כלי עבודה, מעבדת כימיה, טרקטורים או רובי נרף למיניהם, ולבנות ערכה להכנת צמידים או ערכת איפור. יש כאן מסר רע גם לבנים – אתם צריכים לעסוק רק בדברים קשוחים ורציניים כמו מדע, שוטרים וגנבים, עבודות עפר ובנין. הפגנת רגשות זה רע ולא גברי, אסור ללבוש ורוד או סגול, אסור לשחק בנסיכות או להתאפר. בן שיחשוב על משחק בלגו פריינדס יסתכן בהעלבות ופגיעה מצד חבריו, בטענה שהוא נשי או הומו.
קראו גם: מכונית צעצוע זה משחק לבנים? / אוטל'ה
חברות מסחריות עושות את זה כי זה משתלם להן שיווקית. לגו או דיסני הרוויחו מיליארדים מהנסיכות או מלגו פריינדס. לנו, כצרכנים, כהורים וכחברה זה לא עושה לנו טוב.