גוף ראשון יחידה

unnamed1

 

אז אשתך נפטרה?
– כן
ואתה מגדל את הילדה לבד?
– כן
והיא בת יחידה?
– כן
מסכנה כזאת. לגדול לבד.

 

בישראל יש דחף אדיר להיות הורים. בניגוד למדינות אירופה, אלהורות נחשבת סטיה חברתית ממש. התחתנת? יופי, מתי נשמע שאת בהריון? הבטן קצת גדלה, את בטוחה שאת לא בהריון? מתי תביאו לי נכדים? אני לא רוצה להיות סבתא זקנה. ומהרגע שהולדתם ילד, וחשבתם שלרגע יניחו לכם עם הלחצים, מתחילים עם הנדנודים – מה, הוא יהיה לבד? הוא צריך אח שיהיה לו עם מי לשחק. שלא יצא מפונק.

לא ברור מה מניע את שיעורי הילודה הישראלית החילונית, שגבוהים מאוד ביחס למדינות המפותחות במערב. אולי בגלל שאנחנו במירוץ דמוגרפי מול הערבים והחרדים, אולי בגלל שנהרגים פה במלחמות ובפיגועים, אולי בגלל זכרון השואה, אולי בגלל הרצון שהילדים שלנו יטפלו בנו כשנזדקן ונהפוך סיעודיים. לא ברור. אשה בישראל חייבת ללדת, ואם כבר היא ילדה, אז רצוי שתמשיך עם זה עוד ועוד. אני חי בישוב ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית, ושיעור המיניוואנים והג׳יפים מרובי המושבים לנפש כאן הוא גבוה מאוד. שני ילדים נחשב נמוך. הרוב עושים שלושה וארבעה. אם יש בן/בת יחידים כנראה שהיה משהו שהתערב באמצע ושיבש את התכניות – גירושים או אי יכולת ללדת. בפרברים יולדים והרבה.

כשתכננו את הבית איריס היתה כבר בהריון. כשעלתה השאלה של כמה חדרי ילדים לתכנן, היא רצתה שלושה, אני אמרתי שמספיק לי אחד לילדה אחת, בסוף התפשרנו על שני חדרי ילדים. כשהיא חלתה, דר היתה בת שנה ועשרה חודשים. אני יכול להניח בוודאות, שאם איריס לא היתה מאובחנת כחולה, היינו היום עם שני ילדים לפחות.

כשפרופ׳ ענבר בישר לאיריס שהמחלה שלה הפכה גרורתית ושחלומה ללדת עוד ילדים נגוז, היא היתה שבורה מזה. אני אמרתי לה שאני מסתפק בילדה הנהדרת והמוצלחת שהצלחנו להוליד, ושנגדל אותה כמה שיותר טוב. אבל לאיריס תמיד היה חלום ללדת עוד ילד/ה לפחות.

ובאמת? מה רע בילד אחד? כולם בטוחים שמי שגדלו כבן או כבת יחידים יצאו מפונקים, אגואיסטים, הוא יסבול כל חייו, יהיה בודד. מחקרים פסיכולוגיים מנפצים את המיתוס הזה. אז מפונקים הם לא יהיו. ישנה אפילו טענה מחקרית הפוכה, שבנים/בנות יחידים יהיו מוכשרים יותר, בעלי דמיון מפותח יותר, עצמאיים יותר ויטו להצטיין יותר בלימודים. לורן סנדלר, סופרת ועיתונאית אמריקאית, בת יחידה ואם לבת יחידה, שכתבה את הספר ״One and Only״, טוענת כי הדחף האבולוציוני להוליד ילדים רבים היה שייך לעידן החקלאי, שם היה צורך בילדים רבים שיעבדו בשדה ויסעדו את ההורים כאשר יזדקנו ולא יוכלו לעבוד.

מה שכן, ילדים יחידים תמיד יסבלו מסטיגמות חברתיות שליליות, יפנימו אותן ויהיו צריכים להתנצל ולשקר. סיפרתי בעבר, שדר תמיד הרגישה שונה בגן, כשלקראת יום המשפחה היו עורכים טבלאות של מספר הנפשות במשפחה, ואנחנו החריגים, היינו תמיד עם הכי פחות, שלוש נפשות. אז דר מצאה דרכים לעקוף את זה, והיתה טוענת שאצלנו סופרים גם את לוקה הכלבה. היא תמיד טענה שהיא ילדת סנדביץ׳, בין שני בני הדודים שלה. ככה היה לה נוח לא להרגיש שונה משאר הילדים. עמליה ארגמן ברנע מספרת בבלוג שלה בסלונה, איך נאלצה לשקר לגבי היותה בת יחידה, והמציאה שהיה לה אח גדול שמת, כדי לא להרגיש חריגה.

לעיתים יש לי שיחות עם דר על הנושא. היא אמרה לי פעם: ״לפעמים עצוב לי שאין לי אחים, אבל אז כשאני הולכת לחברות שלי ויש להן אחיות ואחים והם כל הזמן רבים ומרביצים, אז אני קצת שמחה שאין לי אחים״. מעניין שהיא מצליחה לתפוס גם את הטוב וגם את הרע של העסק מנקודת המבט שלה.

אני מרגיש, שבגלל שהיא בת יחידה, אני יכול להעניק לה יותר תשומת לב, יותר משאבים כלכליים, יותר חוגים ולעזור לה לפתח את עצמה הרבה יותר. פגשתי פעם חברה, שהביאה את הבת הבכורה שלה לחוג. היא עמדה עם הבן הקטן שלה ואמרה ״החוג שלו זה ללוות את האחים שלו לחוגים״. ברור לי שילדים גדלים בצורה נורמלית גם במשפחות עם שניים, שלושה וארבעה ילדים, ועדיין, נראה לי שאני פנוי יותר להעניק לדר הרבה יותר תשומת לב.

אז אין מתכון אחד לאושר. יש גם משפחות מאושרות וגם משפחות מפורקות עם הרבה ילדים, כמו שיש משפחות עם בן/בת יחידים שסובלות מחוסר תפקוד. לי מתאים מאוד לגדל ילדה אחת.

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אבהות, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על גוף ראשון יחידה

  1. newjulianablog הגיב:

    גם לי יש בן יחיד, כיום בן 9. אנחנו בחרנו להביא לעולם ילד אחד מתוך הבנה שלזה אנחנו מסוגלים ואנחנו מגדלים אותו באהבה רבה. זוכרת לאורך השנים את התגובות השיפוטיות הרבות "אתם עושים לילד עוול" וגם את הקושי שלו להיות שונה. גם לי לפעמים היה קשה עם הדרישה הזאת של להסביר את עצמנו עד שלמדתי לשים פס. כיום הוא גם רואה את הצדדים הטובים בלהיות בן יחיד.. מסכימה עם השורה התחתונה שמשפחה יכולה להיות מוצלחת בכל מיני הרכבים.

    Liked by 1 person

  2. יש לי בת יחידה (מבחירה) בת 14 מדהימה, מוכשרת, ובעיקר האחת והיחידה שלי.
    יש לי גם אח ואחות (אנחנו 3 ) שההורים חינכו אותנו כל כך מצויין שאף אחד לא בקשר עם אף אחד…כולל עם ההורים ….יש להם 3 ילדים שא מדברים איתם ובינהם…

    אהבתי

  3. דרור היקר תמשיך לגדל את דר המדהימה במסירות הגדולה, בחום המיוחד.באהבה המטורפת בדיוק כמו שאתה עושה עכשיו. אני בטוחה כי איריס מביטה בך מגדל את דר בצורה הכה יפה שאתה מגדל אותה ורק מאושרת וגאה בשניכם. כמו שכתבת אתה אב שנותן ומעניק הכול ולא מחסיר דבר וחצי דבר ודר ודאי יודעת זאת ומעריכה זאת כל כך. גם ברגעי עצב וכאב אדירים מנשוא לאחר אובדן אשתך היקרה חשוב שתדע שאתה עושה עבודה מדהימה וזה ראוי להערצה!!! אני מעריצה אותך עוד מבלי לפגוש בך, אתה דמות מיוחדת ומודל לחיקוי באופייך ובדרך בה אתה מגדל את דר המופלאה אני כל כך רוצה לפגוש בכם ולסגור את המעגל שמסתובב בלבי מאז שהתוודעתי לסיפור החיים של איריס ז"ל
    שלך בידידות והערכה אוריה

    Liked by 1 person

  4. motior הגיב:

    אני מסכים שאין מתכון לאושר… יש לי שני ילדים ואני מאושר בכך למרות שתיאורטית רציתי שלושה.
    יש לי ארבעה אחים ואחיות. היום כשכולנו מבוגרים זה מוצלח, אבל בתור ילדים זה היה יותר מדי לטעמי

    Liked by 1 person

  5. BD הגיב:

    פוסט מענין כי אני תמיד רציתי ילד אחד (רצוי ילדה) ואמרתי שאני אתפשר על שניים אם זה יהיה מאוד חשוב לבן זוג (די כמוך). בסוף יש ילדה אחת. למה מענין? כי זה פותח לי צוהר לסיבות מצד הבת שלי שמספרת שיש לה אח תאום, או שביום המשפחה שאלו אותה מה מיחד את המשפחה שלה זה לא היה התא המשפחתי הלא קונבנציונלי אלא העובדה שיש לנו חיות בבית. ועוד כל מני.
    אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת – יש יותר משאבים כלכליים, יש יותר זמן להשקיע ואי לכך לפתח את הילד (במיוחד אם יש 2 הורים ולא מתמודדים עם הכל לבד כמוני). בכל מקרה זה נראה שזה בעיקר בישראל ככה.
    בחול אין שום בעיה להיות ילד יחיד ולהרגיש עם זה בסדר.
    וכמו שאומרים, משפחה רוסית לא מורכבת מילד, סבתא וכלב?

    אהבתי

  6. מזדהה הגיב:

    התחתנתי במשפחה חדשה בערך באותו זמן שאתה ואיריס התחתנתם, וילדתי את בתי היחידה בהפרש של חודשיים מדר שלך. אני עוקבת אחרי הבלוג שלך ותמיד מתרגשת מהדמיון בין חווית ההתפתחות של דר לבין זו של בתי. בתי בת יחידה מבחירה, לפחות בינתיים. היא מאד רצתה אחים כשהיתה קטנה, אבל בעיקר אחים גדולים ממנה 🙂
    באילו המשפחתי שציירו ביום המשפחה, שני החתולים שלנו הופיעו אצלה כחלק מהמשפחה. היא ילדה מאושרת וכך גם דר. כבר הפסיקו לשאול אותנו מתי עוד אחד, כנראה שההפרש כבר גדול מכדי שנראה נורמטיביים.

    אהבתי

  7. ethy ab הגיב:

    מה שחשוב זה,לתת את המכסימום כדי שהילד או הילדים יקבלו את הכי טוב. כל אחד על פי הרגשתו ורצונו. אין אקסיומה:)
    והעלמה יפהפייה ונראית מאושרת וזה הכי חשוב.

    אהבתי

  8. אזרח הגיב:

    מדוע חילונים מולידים יותר ילדים יחסית לעולם? היהדות מקדשת את החיים ואת המשכיותם, וגם החילונים פועלים לפי הקו הזה במודע או שלא במודע.
    במספר ילדים גבוה יש תועלת לא רק לילדים עצמם, שלומדים שיתוף התחשבות וחלוקה מה הם, אלא גם להורים. אם מטרת החיים היא שהם יהיו יותר קלים, בוודאי שעדיף ילד אחד (או בלי ילדים בכלל). אבל חיים קלים אינם בהכרח יותר טובים.

    אהבתי

  9. פינגבאק: יום המשפחה | MyTrueColors גלית לוינסקי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s