תחנות

 

DSC_3806

כבר שבוע אני מבטיח לעצמי שלא אבכה, כשדר תיכנס לכתה א׳ ותתחיל את פרק בית הספר בחייה. אז הבטחתי. כשדר נכנסה לבית הספר, וצעדה בשער ״שלום כתה א׳״ התחלתי להרגיש את הדמעות חונקות את הגרון, נוזלות על הפנים, לא יכולתי לדבר, ניגבתי את העיניים הדומעות וניסיתי לשווא לשמור על פאסון.

איריס בדרך לבית הספר. בימים אחרים

איריס (מימין) בדרך לבית הספר. בימים אחרים

 

עוד תחנה בחיים של דר הגיעה, עוד משהו שאיריס לא תזכה לראות. כמה איריס חלמה ללוות את דר לכתה א׳. האמת שבשלבים האחרונים של המחלה, השאיפות היו מצומצמות יותר, איריס חלמה להגיע למסיבת יום הולדת ארבע של דר. היא לא הצליחה – היא נפטרה כמה ימים לפני המסיבה המתוכננת בגן. אני מזכיר לעצמי שיהיו עוד תחנות כאלה בחיים – בת מצווה, קבלת רשיון נהיגה, סיום תיכון, יום הגיוס, יום החתונה, ועוד כל מיני תאריכים ותחנות בחיים, שבהם הלב יצבט, העיניים ידמעו והמחשבות לא יפסיקו לחשוב – למה את לא כאן לראות את זה? למה זה היה צריך לקרות? למה ילדה צריכה ללכת לבית הספר ולחשוב על אמא שלה שלא נמצאת איתה ולא יכולה להיות איתה בשום אירוע חשוב בחיים?

 

DSC_3801

בבית, בבוקר יצאנו אל החצר, עם הילקוט וחולצת בית הספר, להצטלם, כמו בפורים. דר צחקה ואמרה ״אני מתרגשת להיות תלמידה״. ״את תהיי תלמידה מצטיינת״, אמרתי לה.

בדרך לבית הספר דר אמרה לסבא שלה: ״אתה יודע איזה ילקוט וקלמר בחרתי? בחרתי של פול פרנק. אתה יודע שאמא אהבה את פול פרנק, זה עם הקוף הזה, החמוד״. בתחילת החופש הלכתי איתה ליריד של ציוד לבית הספר והיא בחרה בעצמה את התיק והקלמר, טעם טוב (ויקר) יש לה. היא שאלה אותי: ״אמא היתה אוהבת את הילקוט שבחרתי?״ – ״בוודאי, עניתי לה. בחרת ילקוט מקסים. אמא היתה גאה בטעם שלך״. האמת ששמחתי שהיא לא בחרה משהו ורוד של נסיכות ודווקא בחרה את התיק הזה, עם הקוף המחייך. אמא שלה בטח היתה מזמינה משהו מחו״ל, שיהיה יחיד ויחודי בבית הספר.

בשבוע האחרון, כנראה כחלק מההתרגשות וההכנות לקראת בית הספר דר שאלה אותי:

– אז יש לי אמא או אין לי אמא?
– למה את מתכוונת?
– אני מתכוונת שאם שואלים אותי אם יש לי אמא, אז להגיד שיש או להגיד שאין.
– מה את מרגישה?
– אני מרגישה שיש לי אמא, שהיא תמיד בלב שלי ואני חושבת עליה, וגם שאין לי אמא כי היא חסרה לי.
– אני מבין. לדעתי את צריכה לענות שיש לך אמא, אבל היא מתה ממחלה.
– זה קצת מעצבן אותי ששואלים אותי את זה כל הזמן, איפה אמא שלי ולמה אין לי אמא.
– למה זה מעצבן?
– כי זה עושה אותי עצובה שאני צריכה לענות על השאלות האלה.
– בכל מקום חדש שאליו תגיעי, ילדים תמיד ישאלו אותך שאלות על אמא, כי זה מסקרן אותם, זה שונה, זה משהו שהם לא מכירים. את יכולה לענות בקצרה שאמא שלך מתה ממחלה וזהו.
– אבל אז הם ממשיכים לשאול ולשאול.
– את יכולה להגיד להם שזה מעציב אותך לדבר על זה ואת מבקשת שלא ישאלו יותר. ככל שהזמן יעבור ויכירו אותך כבר, ישאלו פחות, הם יתרגלו לזה.

 

photo 1

לפעמים אני שואל למה יצאה לי ילדה כל כך חכמה ששואלת שאלות כל כך קשות. לפעמים השאלות שלה מאלצות אותי להתמודד עם דברים שאני לא מתמודד איתם, או עם שאלות שלא חשבתי שיתעוררו. צריך פשוט להתרגל, שחסרונה של איריס יורגש בכל תחנה בחיים ובכל אירוע חשוב. לא מתגברים על זה, אולי מתרגלים, אולי כבר אצליח להתרגל לדמעות שמציפות אותי בכל פעם שדר רוקדת או שרה באיזה טקס, ואני רק חושב לעצמי כמה גאה איריס היתה אילו רק היתה כאן לראות אותה. למה את לא כאן כדי לראות את זה?

 

photo 2כשהמחנכת של דר באה לקחת אותה עם הכתה שלה ולעלות לבנין, ראיתי אותה, צועדת בטוחה בראש הטור, מקדימה את המורה, מראה לכולם את הדרך. באסיפת ההורים הראשונה, שהתקיימה בשבוע שעבר, התבקשתי לתאר את דר במשפט קצר. ״תני לה שעתיים, והיא מנהלת את כל הכיתה, ואולי גם את בית הספר כולו״. כך היא. מובילה, מעורבת, יודעת כל דבר שמתרחש, קולטת במהירות את יחסי הכוחות ומובילה את כולם קדימה. כך היה בגן וכך יהיה עכשיו בבית הספר. אולי זה מנגנון הגנה שלה, לפצות ולהראות ״הנה, אני בראש. אני ילדה רגילה כמו שאר הילדים״.

אז איריס, רציתי לומר לך, שהילדה שלך גדלה לתפארת (לא ברור לי איך בדיוק, כנראה החלב שינקה ממך עשה לה את זה). היא קוראת בצורה מרשימה, בעלת אינטיליגנציה רגשית מאוד מפותחת, חברותית ואוהבת חברות וחברים, מצטיינת בספורט, אהובה ומובילה חברתית. רציתי לומר לך, שעשינו עבודה טובה ביחד ואני אשתדל להמשיך.

הילדים נכנסו לכיתות. אנחנו הלכנו אל השער. נזכרתי ביום הראשון שלי בכיתה א׳, באותו בית ספר, באותה א׳2, הסתכלתי על הבנין הישן שבו למדתי בבית הספר בכיתה א׳, וחשבתי על ההורים שלי, שליוו אותי בהתרגשות (או שזו היתה רק אמא שלי באותו יום?). הדמעות חזרו לנזול ברגע שהגעתי חזרה אל השער. מה יהיה שם איתה? היא תסתדר לבד?

 

״גבר באמצע הבוקר
גבר בלב חייו
על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב
והוא זוכר שאביו
פעם הלך אחריו
הוא מנסה לשמוע את קול צעדיו״
(כל עוד / עלי מוהר)

 

 

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אבהות, אובדן, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על תחנות

  1. מרגש עד דמעות!
    כל כך מבינה מה אתה כותב.
    להבדיל אלף הבדלות, היום הלכנו לנחם את המשפחות של ההרוגים אצלנו בקיבוץ.. וכשחיבקתי את הילדים חשבתי עליכם. הם איבדו אבא. דר איבדה אמא.
    וזה משנה חיים. לגמרי.
    אבל מקווה שהאמהות פה יהיו חזקות כמוך.. ויהיו שניים באחד… כמוך.
    חיבוקים גדולים ושיהיה בהצלחה!

    אהבתי

  2. Yonit Tzuk הגיב:

    אהוב. כתבת נפלא. דמעות זולגות גם לי. אתה ואיריס גידלתם ילדה לתפארת. ואתה ממשיך לגדל אותה בצורה פשוט מדהימה!! חיבוק חזק לעוד שלב בחיים.

    אהבתי

  3. moranhouse הגיב:

    אוי כמה דמעות שנשפכו פה היום למראה התמונות שלכם בפייסבוק .
    חיבוק ענק והמון בהצלחה לדר
    אין ספק שאיריס מחייכת חיוך רחב שם למעלה.

    אהבתי

  4. ditzak2013 הגיב:

    אתה אבא נפלא. איריס ידעה… ❤️❤️❤️❤️

    אהבתי

  5. גית הגיב:

    מרגש עד כאב. אבל הצלחתם…

    אהבתי

  6. יעל הגיב:

    אבא גיבור! כן, גיבור!! עם הדמעות ועם הכאב בלב ותחושת הפיספוס… אבא גיבור! כאמא לילד שהתייתם מאביו בגיל חודש, והיום הוא בן 25, אבא ל 3 ילדים משלו, אני רוצה לחזק אותך, ולומר לך – שעם הכאב הצורב הזה, שילווה אותך יום יום, ולא יעלם אף פעם!!! אף פעם, אתם תמצאו כל כך הרבה נקודות אושר, כי הן קיימות. ואיריס שלכם תלווה אתכם יום יום, בכל צעד, מקום חדש, החלטה שתקבלו… בכל הרגעים הקטנים והגדולים של החיים.
    גם היום, 25 שנים לאחר פטירתו של אב ילדי היחיד, הוא נמצא שם יום יום, זה כאב שלומדים לחיות איתו, זה כאב שתמיד תמיד נשאר… אבל האושר הגדול שהילדים מביאים איתם – מחזק, מטריף, זורק אותנו למקומות שונים, ותמיד עם אותה שאלה: למה הוא/היא לא זכו…..
    יקירי, זו גדולה וגבורה לגדל ילדה מדהימה כזו ולהביא אותה ליכולת ביטוי שכזו.
    אתה גיבור!!!
    שולחת חיבוק, כי אני זוכרת כמה חיפשתי אותו ממשהו שיודע באמת (!!!) מה עובר עלי, ולא תמיד מצאתי.
    ילדים מגדלים באהבה, ואתה מצליח בזה בגדול!!!
    🙂

    אהבתי

  7. יעל הגיב:

    ראיתי אתכם היום בכניסה לביה"ס נרגשים כלכך, ומיד הוצפתי דמעות. גם אני חשבתי על איריס וחשתי געגועים והחמצה. דר ילדה מדהימה – בזמן הקצר כלכך שהיה לה, איריס נתנה לה כלכך הרבה. את הטעם הטוב (והיקר) היא בהחלט קיבלה מאיריס 🙂 ואתה ממשיך ומגדל ילדה חושבת, שואלת, עצמאית ורגישה. בהחלט מקור לגאווה. שתהיה שנה נפלאה של צמיחה והתפתחות ורק חוויות טובות. אמן!

    אהבתי

  8. מיכל הגיב:

    מאד מרגש
    ומקסים במיוחד
    כל הכבוד גם ממישהי שלא מכירה אותך, אבל התרגשה איתך

    אהבתי

  9. דברת הגיב:

    בהצלחה לדר. יש דברים שהם בגנים.. ואין ספק שאיריס איתכם כל הזמן

    אהבתי

  10. ליא הגיב:

    דרור יקר, המקום שאתה נותן לרגשות של דר, גם הקשים שבהם הוא מרשים , וזה אולי הדבר הכי חשוב שאתה עושה עבור (בנוסף לזה שאתה מגדל אותה, דואג לכל הצרכים שלה, וכל הענינים האלה..). אמא שלי התייתמה מאם כשהייתה בת שלוש ואף אחד לא תמך בה רגשית -נשארה עם אב שלא היה יכול להתמודד, לא דיבר איתה על אמה שנפטרה ובטח לא על הרגשות שלה. יכולה להגיד לך שהמחיר של שתיקה והשתקה כזו עובר הלאה, לדור שני ודור שלישי לאחר מכן… אז עצם זה שהיא מדברת, שאתם מדברים, שזה קיים זה כבר כל כך הרבה בעיני. נכון. אין לה אמא וזה עצוב וקורע את הלב. ויש לה אבא מדהים, רגיש, שקשוב אליה ונותן מענה לצרכים הרגשיים שלה. זה המון.

    אהבתי

  11. הילה הגיב:

    כל פוסט שלך מעלה בי דמעות ואנחנו אפילו לא מכירים!
    דר נראית ילדה מדהימה, בטח כמו ההורים שגידלו אותה.

    אתה עושה רושם של אבא נפלא.

    אהבתי

  12. motior הגיב:

    עצוב מאוד… אבל גם קצת משמח.
    בהצלחה לדר בבית הספר!

    השיר מקסים – גם אני מאוד אוהב אותו

    אהבתי

  13. יפעת הגיב:

    זה הפוסט הראשון בבלוג שלך שאני קוראת מהתחלה ועד הסוף.
    לא מכירה אתכם, אבל אתם נראים כמו אבא מקסים לילדה נהדרת שחלקו את החיים עם אישה שהייתה כנראה גם אישה ואמא מדהימה.

    תודה על השיתוף, ריגשת עד דמעות.

    אהבתי

  14. מתי כהן הגיב:

    זה פעם השנייה שאני קוראת אותך וגם הפעם הצלחת להרעיד אותי, בכיתי, דמיינתי אותך יחד עם דר בדרך לבית הספר מנהלים שיחה על אמא שאיננה עוד.יכולתי להרגיש את הכאב שלך, את הפספוס של דר. נכנסתם לי ללב. מרגשת אותי היכולת שלך לתת במה לרגשות של דר, היכולת שלך להקשיב לך וגם לתת לה עצות כל כך טובות ומחזקות.
    אני יודעת שהמצב לא פשוט ויש בטח הרבה רגעי שבירה אבל יחד עם זאת אני בטוחה שיש לכם רגעים של אושר ואני מאחלת לכם הרבה רגעי אושר ביחד.
    תמשיך לעשות עבודה נפלא כזאת עם דר. ישר כוח

    אהבתי

  15. אלונה שקד הגיב:

    דרור, אין ספק שאיריס היתה מאוד גאה בדר. אבל אני חושבת שבראש ובראשונה היא היתה גאה בך. במעטפת הזו שאתה מספק לה- להיות גם שמחה וגם עצובה גם אמיתית גם אמיצה וגם חלשה… בכך שכל מהותך בעולם, כך נראה מהצד, היא לייצר עבורה את העולם הכי טוב שאפשר. וזה כל כך מצליח! תראה אותה…. מדהימה!

    אהבתי

  16. BD הגיב:

    איך היא דומה לך, לא להאמין. מהממת.

    אהבתי

  17. רמית הגיב:

    דרור חמודי,
    נכון. זה לא עובר. תמיד יש עוד ועוד רגעים כאלה שחובטים בך בבטן בלי רחמים.
    (הייתי עם מרוה ואמיר בלידה של שקד לפני 4 ימים – והזיכרונות מלידתה של מרוה הציפו… ועכשו יש לי נכד שיכיר סבא אחד שלו רק מהסיפורים.)
    ולמרות זאת – אתה נהדר, אתה עושה הכל נכון, ודר תהיה בסדר. יותר מבסדר, היא הרי מדהימה. ואם היא תרצה, היא תמיד יכולה לדבר עם הילדים שלי על הקטע הזה של השאלות של אנשים אחרים.
    המון אהבה לשניכם!

    אהבתי

  18. חוטהשני הגיב:

    שיהיה לכם המון בהצלחה !
    רשומה מרגשת עד דמעות.

    אהבתי

  19. חיה שורץ הגיב:

    רשומה מאד מרגשת ומכמירת לב בנקודה שדר המקסימה שואלת מה כדאי לה לספר לילדים ומגיבה על האמירות שלהם.ילדה נבונה להפליא ואני מאחלת לכם הרבה תחנות שמחות בחייכם , שנה טובה ומבורכת !!

    אהבתי

  20. yara113 הגיב:

    אני בטוחה שעלמה המקסימה תוביל אותך בשבילי החיים בשמחה הכי גדולה שיש.
    עצוב לקרוא,
    מצד שני משמח שיש לך ילדה חכמה שתעזור לך.

    אהבתי

  21. oferdub הגיב:

    רשומה מרגשת, דרור. הדבקת גם אותי בדמעות ההתרגשות וההזדהות עם הצער.
    בטוח שתצליח, עם כל הכישורים שכבר ניכרים בה, ועם אלה שעות תפתח לאורך החיים.
    שיהיה לה בהצלחה!

    אהבתי

  22. המחסנאית הגיב:

    גם אני דמעתי. באיחור, כי רק עכשיו הגעתי

    אהבתי

  23. פינגבאק: מכתב לדר לכבוד שנת הלימודים החדשה | אב במשרה מלאה

  24. פינגבאק: 2# שווה קריאה! | פיטוטי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s