Tag Archives: מוות

אני כותב את הדברים הלילה, כשאבא שלי שוכב במיטת בית החולים, כשהוא נע בין חיים ומוות. הרופאים לא מצליחים להתגבר על דלקת הריאות, והגוף קורס לאט לאט. בחיים של אדם מגיע הרגע שבו הוא צריך להתמודד עם מוות של הורה, … להמשיך לקרוא ←

היתה לי שיחה לפני כמה ימים עם ידידה. "אתה מאמין בגלגול נשמות?" היא שאלה. אמרתי לה שאני טיפוס לא מאמין, ולא מאמין גם בגלגול נשמות. "אתה לא מרגיש לפעמים שאיריס איתך?", היא שאלה. "אני מרגיש לעיתים שהיא איתי, לאורך היום. … להמשיך לקרוא ←

אתמול נסענו דר ואני להורים של איריס. ניסיתי לחשב כמה זמן לא הייתי אצלם בבית. הפעם האחרונה היתה משהו בתחילת מאי, לפני שאיריס התחברה לחמצן, לפני בערך שלושה חודשים. לפני כן היינו מבלים אצל ההורים של איריס בשבתות, בערך כל … להמשיך לקרוא ←

ביום ראשון עלינו לקברה של איריס. הזרים התייבשו והצהיבו, אך הקבר מכוסה הזרים נראה עדיין מרשים. אמרתי שהזרים מייצגים את המעגלים בחייה של איריס שכעת מתחברים: גלי צה"ל, הבינתחומי, החברות והחברים, הפוליטיקה, מונוסון, יחסי הציבור. עמדנו על הקבר, אבא של … להמשיך לקרוא ←

שש וארבעים בבוקר. דר ואני כבר במטבח, עומדים להוציא את לוקה החוצה לטיול. הטלפון בבית מצלצל. זה לא יכול להיות טוב, בעיקר שהטלפון בבית כמעט לא מצלצל. "זה בטח אפי, רוצה להגיד לי שהם התעוררו מוקדם ושהיא יכולה לקחת את … להמשיך לקרוא ←

היום חל יום ההולדת ה-39 שלי. כנצר לשושלת רוסית שורשית וארוכה (מהעליה השניה בארץ), אני בדרך כלל לא נוטה לחגוג את האירוע במסיבות. ככה זה, אנשים מברזל שהגיעו לארץ והפריחו את השממה, לא ניתן לרגשנות ולמסיבות הפתעה להפריע לנו בחיים. … להמשיך לקרוא ←

למחלת הסרטן יש אופי כזה, ששוכחים אותה ביום יום, עד שפתאום, כל כמה חודשים מקבלים תזכורת שהיא נמצאת שם, סוג של בעיטה בבטן למי שהספיק לשכוח. ההדחקה היומיומית והגישה הצינית היא התמודדות טבעית עם מחלה סופנית. אלא שלפעמים הידיעה פורצת … להמשיך לקרוא ←