פורסם גם ב-ynet

דר אוהבת רופאות ורופאים, מרפאות ופרוצדורות רפואיות. סוג של יורם מקרובים קרובים. היפוכונדרית שאין לתאר. אוהבת תרופות, זריקות, חיסונים ובדיקות. בגיל שנה בדקה אותה הרופאה, ושאלה ״היא כבר מדברת?״. ״תשאלי אותה מה תלוי לך על הצוואר״, אמרתי לה. ״קופ! קופ!״, דר אמרה לה, והתכוונה לסטטוסקופ. ״אני לא מאמינה״, אמרה הרופאה.

דר מקבלת חיסון נגד שפעת

השבוע, אחרי כמעט שבוע של נזלת ושיעולים, היא כבר התחילה להתלונן על כאב בריאות, מה שחייב אותי לקבוע סוף סוף תור לרופאת הילדים. שלחו אותנו לצילום ריאות כדי לבדוק שאין דלקת. בהמתנה לצילום הסברתי לה מה זה רנטגן ואיך נראה צילום, חיפשתי בגוגל תמונות של צילומי ריאות והראיתי לה איך נראית דלקת ריאות בצילום. היא התרגשה מאוד, נכנסנו לחדר הצילום, היא צייתה להוראות מפעילת הרנטגן ויצאנו מהר משם. הרופאה פסקה – אנטיביוטיקה לחמישה ימים.

לאורך השבוע דר קיבלה הרבה תרופות – להורדת חום, להפחתת נזלת ושיעולים, לכאבי גרון וכמובן – אנטיביוטיקה. בשלב מסוים היא התחילה לדבר על הסירופים כמו מבקרת מסעדות – ״זה קצת מתוק בהתחלה אבל משאיר טעם לוואי חמוץ אחר כך״, ״טעם התות טעים יותר מטעם הפטל״. ממש נהייתה מבקרת סירופים.

הצעתי לה, שבתור שירות להורים ולילדים, היא תערוך פינת ביקורת סירופים. הנה התוצאה:

אחר כך הוספנו עוד ביקורת, הפעם של תרסיסי מלח לאף: