פליידייט סוער

הפליידייט, אותה פגישת-משחק המתרחשת אחר הצהרים, בין השעות 16:00 ל-18:30, היא אומנות שכהורים לילדים בגן חייבים לשלוט בה. חשוב לשלוט בסודות הפליידייט ולהכיר את החוקים בצורה מדוקדקת, שכן זו הדרך להעלאת מעמדו של העולל הצעיר בקרב חברת הילדים בגן. טעויות בפליידייטים עשויות לגרום לנידוי חברתי ולנזק נפשי בלתי הפיך לפעוט ולהוריו.

לפני שנתחיל בפליידייטים, עליכם לערוך מיפוי חברתי של הילדים והוריהם – בתחילת השנה, הכי טוב בחגיגת ראש השנה בגן – מי מוביל חברתי, מי מעצבן, אמא של מי היא פקאצה (בדרך כלל זו שתתלונן במיילים של הגן על הכיבוד הלא בריא בימי ההולדת), איפה מחבקי העצים (״אצלנו אין בשר בבית, אנחנו מנביטים חומוס ואוכלים אותו פרא״), מי נורמלים, מי עומדים להתגרש, מי כבר גרושים, איפה יושבות החד-הוריות ואיפה האמא שמתחנפת לגננת (״למה להביא עוגת הבית? אני מתנדבת להכין טירמיסו לאסיפת ההורים, זה בכלל לא בעיה״).

לאחר שמיפינו את ההורים והילדים לפני סדר יורד, מתחילה מלאכת התיאומים בווטסאפ. אצלנו המסרונים מתחילים לזרום במוצאי שבת, כשמקבלים בממוצע שלוש הזמנות לפליידייטים לימים ראשון-רביעי. בניגוד לארה״ב, שם פותחים יומנים ומתאמים שבועיים מראש, בישראל הספונטניות מתקבלת לעיתים בברכה. עליכם להכיר את הלו״ז השבועי של החברות/החברים הטובים של הפעוט, מתי יש לו חוג, מתי הסבים/סבתות שומרים עליו, מתי הוא נשאר עם האבא (כבר היו כאלה שטענו שאין לשלוח ילדים לאבות גרושים , כי הרי הם כולם פדופילים).

החוק הראשון: קיים יחס הפוך בין הפופולריות של הילד לבין הזמינות שלו לפגוש את הילד/ה שלכם. במידה וזיהיתם שהחבר המבוקש הוא מוביל חברתית הוא תמיד יהיה עסוק בחוגים/בהכנות לטקסים/בריפוי בעיסוק/פסיכולוגית או סתם פליידייטים עם הורים שהקדימו אתכם. אני לא מצליח להבין את ההורים שדוחפים לילד/ה שלושה חוגים בשבוע, אבל זה בדרך כלל מגיע עם פופולריות גבוהה של הילד/ה. עליכם לרדוף אחרי ההורה של אותו ילד, ולסגור תאריכים עד לאפריל 2015, אחרת זה לא ילך.

החוק השני: אם מדובר בהצעה ספונטנית לפליידייט, אל תהיו להוטים מדי לענות. נכון שנתקעתם עם הילד/ה לבלות אחרי הצהרים בשעמום (״מה, לסדר את המדיח זה לא מעניין?״), ונכון שההצעה לפליידייט נפלה עליכם כמו מתנה משמיים, אבל אין לענות להצעה לפליידייט מהר מדי. כמו בדייטים, להיטות יתר מראה על יאוש. עליכם לענות בצורה לא מחייבת כמו ״אני צריך לבדוק, יש כמה דברים אבל אולי יתבטל משהו ונצליח להפגש״. רק אחרי השעה 16:00 אפשר לענות: בסוף אנחנו נצליח להגיע. מתי אתם רוצים להפגש?״

החוק השלישי: אצלכם או אצלנו? ההעדפה תמיד צריכה להיות אצלם. עדיף תמיד לזרוק את הזאטוט על אחרים, שיעשה שם בלגן ויעניק לכם שעתיים של שקט לעצמכם (לעשות כביסה, כלים, לנקות את הבית, תריסים ופאנלים). עם זאת, יש כאן עסקת חבילה של חלוקת הזמן בין ההורים – עליכם לרשום ביומן את הפעמים בהם התארחו החבר/ה אצלכם אל מול הפעמים בהם שלחתם את הגוזל לקינים של אחרות. מי שנוהגת כמו קוקיה, תקבל יחס של קוקיה – אם תזרקו את הילד/ה יותר מדי פעמים אצל החבר/ה, לא יתקשרו אליכם יותר.

החוק הרביעי: כשזורקים אצלכם את החבר/ה, תמיד תמציאו איזו פעילות כביכול מעניינת שאתם הולכים לעשות ביחד. נכון שאתם משועממים, אין לכם חשק לעשות כלום אחרי הצהרים, הבוס צרח עליכם בעבודה ובא לכם רק לשכב על הספה עם רגליים למעלה תוך בהיה בפייסבוק או בערוץ הקניות, אבל כשההורה הנגדי מגיע אליכם ומשאיר את הילד/ה שלו, עליכם לקפוץ מהספה בעליצות מופגנת ולהגיד משהו כמו: ״טוב שבאתם היום, אנחנו בדיוק התכוונו לערוך מחקר על פרפרי השדה הנודדים בשדה הבור הסמוך לבית״, או: ״אנחנו הולכים להכין פאי דבלים על בצק סורגום ואגוזים נטול גלוטן שנכין בבית, איזה כיף יהיה לנו״. מיד כשההורה הנגדי עוזב את הבית, אפשר לחזור למצב ספה, לשלוח את הילדים להיות בטטות מול הטלויזיה השניה ולהגיד: ״נכון שמאוד רציתם לראות מרתון של החממה? יש לנו את כל העונות מוקלטות״.

החוק החמישי: ממתקים יוגשו תמיד בהתחלה. החבר/ה הושארו אצלכם, אתם תקועים עם שני ילדים בבית, זה הזמן להציע ממתקים/חטיפים. הסיבה שמציעים את הממתקים בהתחלה היא שלא יווצר רושם אצל ההורים שהילד זלל אצלכם ממתקים. לכן מגישים קודם את הממתקים, ואחר שעה את התפוחים/אגסים/תותים/אפרסקים (בהתאם לעונה). החבר/ה יזכרו את הדברים האחרונים שאכלו ואתם לא רוצים שהוא יספר בבית שהגשתם לו שוקולד וביסלי כל אחר הצהרים. לא צריך להשתולל עם קפקייקס מעוצבים, השקיות של הביסלי והבמבה שנשארו בשקיות ההפתעה משני ימי ההולדת האחרונים בגן יספיקו, רק תבדקו שאין עובש בפנים.

החוק השישי: הודעת ה״מה נשמע?״ בווטסאפ לאחר שעה של פליידייט. גם אם השארתם את הזאטוט אצל אחרים, ונודה על האמת –  די שכחתם אותו בבילוי אחר הצהרים הסוער שלכם עם המטלית והמגב, עדיין עליכם להראות התעניינות בנעשה. אחר שעה של פליידייט עליכם לשלוח הודעה בזו הלשון: ״הכל בסדר? הם מסתדרים?״, לא שממש אכפת לכם ממה שקורה – זה רק כדי להראות שלא שכחתם את ההורה השני והשארתם אותו לבד בקרב.

החוק השביעי: יש לענות תמיד על ההודעה מהחוק השישי במילים ״הכל נהדר, הם מסתדרים יופי, אני כמעט לא שומע/ת אותם״. גם אם אתם מרוחים בבוץ, טובעים בים נצנצים שנשפכו על הרצפה, עטופים בתחפושת פיראט, שקטנה עליכם בכמה מידות, שהילדים החליטו להלביש אתכם במסגרת פסטיבל התחפושות שהם עורכים ביחד בבית, תמיד יש לשמור על קור רוח כלפי חוץ ולענות בקוליות: ״הם מסתדרים? אני בכלל לא מרגיש/ה שהם פה. מעסיקים את עצמם כל כך יפה״. המהדרים יוסיפו עקיצה להורה הנגדי – ״אני בכלל לא מבינ/ה על איזו הפרעת קשב אתם מדברים, הוא כבר שעתיים יושב כאן עם הפאזלים שהבאנו מהביקור האחרון בנורבגיה, הם מרכיבים את התמונה של הפיורדים, את לא מתארת לך איזה ריכוז״. המהדרים שבמהדרים ישלחו תצלום בווטסאפ, שבא להמחיש כמה הילדים נהנים ביחד. הכי חשוב שבצילום לא יופיעו עדויות מרשיעות לגבי הבלגן שבבית.

החוק השמיני: ארוחת הערב של הפליידייט. נכון שהתכוונתם לחמם לילדים איזו פיצה קפואה של ״מעדנות״ או לטגן מלאווח, אבל ארוחת הערב של הפליידייט, שתוגש בדיוק 15 דקות לפני שההורה הנגדי מגיע לאסוף את התכשיט שלו, תמיד צריכה לכלול מלפפונים חתוכים, פלפלים פרוסים לעיגולים, שלושה חצאים של עגבניית שרי, כף קוטג׳, ביצה מקושקשת וחצי לחמניה מקמח מלא. המהדרים יוסיפו קערית עם טונה, גבינת קממבר וקצ׳וטה, ויסדרו את המזון על הצלחות בצורת חיוך. על הארוחה לתת את הרושם שאתם בית בריא ואחראי, ולא איזה הורים שנותנים לילד לאכול את ״הזבל התעשיתיי שנותנים בצהרונים״. כשההורה הנגדי מגיע לאסוף תציעו לילדים עוד פרוסה מהקצ׳וטה, ותאזכרו באגביות שהיא נקנתה בכפר קטן בצפון איטליה בדרך חזרה מאתר הסקי בנסיעה האחרונה שלכם. נכון שזה מהסופר, אבל לא צריך לשמור את זה בשקית של יינות ביתן.

החוק התשיעי: אראלה ממפעל הפיס היא נדירה, אבל כשמוצאים אותה צריך לשמר אותה. פעם כשעמדתי לצאת מהעבודה קצת באיחור, במירוץ להגיע אל הגן ולאסוף את הזאטוטה בזמן, התקשרה אלי אחת האמהות ועשתה לי את שיחת אראלה. זה הלך ככה: ״אני כאן בגן והבנות רוצות לשחק ביחד אצלנו, אז אם זה בסדר אני אאסוף אותה מהגן והיא תבלה אצלנו את אחר הצהרים, תבוא לקראת שבע וחצי בערב, אני כבר אקלח אותן ואתן להן ארוחת ערב״. רבותי, מדובר באשה שצריך לשלוח לה זר פרחים כל שבוע, ולפנק אותה בתלוש זוגי לסוף שבוע בספא בחגים. אין הרבה אראלות בעולם, אבל כשמוצאים אחת צריך להשתחוות לה ולפרוס לפניה שטיח אדום. מדובר בתופעת טבע יחודית שמתרחשת אחת למילניום. אם מצאתם אמא כזו בגן, אשריכם.

החוק העשירי: תמיד הילד/ה יכולים פשוט לקפוץ לשחק עם הילד/ה של השכנים. לא תכננתם כלום, הגעתם עייפים מהעבודה אחרי הצהרים, אין אוכל בבית ולא מתחשק לכם לבשל, לא הצלחתם לתאם שום פליידייט והחוגים התבטלו או יצאו לחופש. הילד/ה רואה את הילד/ה של השכן מעבר לגדר וצועק/ת אליכם – ״הלכתי לשחק עם הילד/ה של השכנים״. ״טוב״, אתם עונים וחוזרים אל הספה.

לסיכום, בפליידייט עליכם לעטות על עצמכם את גלימת הברי וון דה-קאמפ שלכם, זו שלא מתרגזת, לא מרימה את הקול, פותרת כל משבר במהירות וביעילות ולעולם, אבל לעולם, לא תלכלך את החליפה המחויטת שלה בכתמים של אקונומיקה.