קטגוריה: אובדן

אבל הוא דבר מתעתע. ביום יום הוא נדחק לפינה אחורית בראש, כמו ארגז עם בגדים למיון שהנחנו באיזה מדף במחסן אחורי והבטחנו לעצמנו לטפל בו פעם. הוא לא נעלם, הוא נמצא שם, אבל נדחק אחורה ברמה כזו שמאפשרת לתפקד באופן … להמשיך לקרוא ←

מזל טוב איריס, היום היית צריכה להיות בת 45. אני מנסה לחשוב מה היה קורה אם היית חיה היום, מנסה למלא את החלל של חמש שנים שהשארת אחרייך. מה היינו עושים? לאיפה היינו נוסעים היום? איפה היית מזמינה סוף שבוע … להמשיך לקרוא ←

ביום שישי הקרוב נציין ארבע שנים למותה של איריס. כמו כל שנה, תאריך הפטירה של איריס סמוך ליום ההולדת שלי, והשנה יצא שנערוך את האזכרה ביום ההולדת שלי. כשקבעתי את התאריך התלבטתי אם זה נכון לעשות את זה כך, ובסופו … להמשיך לקרוא ←

איריס, היום היית צריכה לחגוג 44. אם היית עדיין חיה, בטח היינו מזמינים סוף שבוע בפנחס וגסטון, המקום הקבוע שלנו, מזמינים מקום במסעדה מאוד יקרה, וחוגגים ביחד עוד יום הולדת. כך חגגנו את יום הנישואים שלנו, ב-5 במאי בכל שנה, … להמשיך לקרוא ←

אתמול נפטרה סבתא של איריס, סבתא וישקה. בת 92 במותה. אשה אמיצה, שעברה את השואה, עלתה לישראל, גידלה כאן ילדים ומשפחה, והיתה פעילה וצלולה כמעט עד סוף ימיה. האשה החזקה ביותר שהכרתי. פולניה כמו בספרים, עם כל האמירות הפולניות, שתמיד … להמשיך לקרוא ←

הבלוג הזה עוסק הרבה באובדן. השאלה היא איך מתמודדים עם אובדן של בן/בת זוג. מה עושים עכשיו, שעה אחרי הטלפון הנוראי, שעתיים, שבוע, אחרי השבעה, איך ממשיכים בחיים ויוצאים מזה. שאלת ההתמודדות נשאלת הרבה בקבוצות ובפורומים של אלמנות ואלמנים. ״מה … להמשיך לקרוא ←

וידוי: אני מאוד אוהב את חנוכה. מאז שהייתי ילד. השילוב בין נרות, אש, סופגניות, לביבות ומשפחה שמצטופפת בבית להדליק נרות בעוד שבחוץ קר מאוד אהוב עלי. חגים הם תקופה קשה למי שחווה אובדן בבית. הזכרונות צפים ועולים בחגים, והמקום החסר … להמשיך לקרוא ←