אחד הדברים שגורמים לי לחרדה זה מה יהיה אם יקרה לי משהו, ודר תישאר לבד בעולם. חלק מזה קשור בדאגה לבריאות, הרצון להשאר כמה שיותר בריא לחיות כמה שיותר שנים עבורה. הבעיה היא שזה התנגש עם הרצון לקחת משהו מתוק בערב, או לזלול משהו טעים ומושחת. קשה מאוד להורה במשפחה חד הורית לצאת לעשות כושר, כשכל יציאה מחייבת בייביסיטר. לאט לאט הזנחתי את הבריאות ואת התזונה ועליתי במשקל.

באחד הימים ענת תפסה אותי ברגע של חולשה, או חוסר תשומת לב, וכתבה לי משהו על איזה אתגר של שישה שבועות. ״זה מתחיל ביום שני בערב, דיברתי איתה״, היא כתבה. ״בסדר, אין בעיה״, עניתי לה ולא התעמקתי בדיוק במה מדובר.

״הנה הדפים שמפרטים את התפריט שלכם לשבועיים הקרובים״, אמרה לנו מורן שאשא, המאמנת והתזונאית מ״אקטיב לייף״. ״קוראים לזה אתגר ששת השבועות. אנחנו מתחילים בניקוי רעלים. בעקרון מדובר על תזונה המבוססת על אורז וירקות, וגם חלק מהירקות אסורים בשבועיים הראשונים. אחר כך נתחיל להוסיף בהדרגה סוגי מזון נוספים. בכל שבוע ניפגש לאימון ומדידות. חוץ מזה גם אתם צריכים להתאמן״. אוי א-ברוך, חשבתי לעצמי. לאיפה נכנסתי. רק אורז ומוצריו במשך שבועיים? איך אחזיק מעמד?

ארוחת בוקר. אורז עם תרד וקישואים ואנטיפסטי

״דיאטת אובדן שמחת החיים״, קראתי לזה בהתחלה. השבועיים הראשונים היו הקשים ביותר, בגלל הצורך בגמילה מגלוטן, מבשר, ממוצרי חלב, משומן, מקפאין, מסוכרים ומכל מה שהסב לי אושר. על כוס אחת של אספרסו בבוקר לא הסכמתי לוותר, אבל גם לרדת לכוס קפה אחת ביום זה סוג של גמילה בשבילי. מכנים את זה ״דיאטת ניקוי רעלים״. אני קורא לזה ״דיאטת שינוי הרגלים״. פשוט מפסיקים לאכול את כל הדברים האלה למשך שבועיים, ולאחר מכן מתחילים בהדרגה להוסיף מוצרים לתפריט.

ארוחת בוקר. אורז ושעועית מש, אנטיפסטי וסלט סלק חי

אחרי כמה ימים ענת אמרה לי שרואים על הפנים שלי שרזיתי. ״זה מהדכאון״, אמרתי לה. ״איבדתי את שמחת החיים ואת החשק לחיות ולאכול״. אי אפשר להגיד שלא שבעים, כי האורז והירקות ממלאים מאוד, אבל יש געגוע לדברים קטנים כמו סויה, עגבניות, חצילים וכמובן – סוכר.

תבשיל אורז פרא עם תרד וירקות

בכל יום ארזתי לי לעבודה קופסה עם תבשיל אורז, ירקות, פריכיות אורז מלא וגם שני תפוחים לעבור את היום. לאט לאט התרגלתי לתזונה הזו. הכי קשה היה לצאת למסעדות כי אין כמעט מה לאכול. הזמנתי בדרך כלל ירקות אנטיפסטי (בלי חצילים ובטטה) ואורז לבן. סלק הפך להיות מעדן בשבילי, ובעיקר נהנתי לשתות את המים מהסיר שבו בישלתי את הסלק.

המדידה הראשונה אחרי שבוע הראתה ירידה של ארבעה קילו. הייתי די מופתע מהתוצאות. בנוסף, המדידות הראו ירידה באחוזי השומן וירידה בהיקף הבטן. הייתי מאוד מעודד מהתוצאות. ענת ואני התחלנו לצעוד כמה פעמים בשבוע, בנוסף לאימון עם מורן. חוץ מזה הוצמד לי מד צעדים, שמדד כמה אני הולך ביום, וקיבלתי משימה לעבור את ה-12,000 צעדים, ורצוי להגיע ל-15,000. למדתי שהליכה בבוקר לבית הספר ובחזרה שווה כ-2000 צעדים, ועליה במדרגות בבניין שבו אני עובד שווה עוד כ-250 צעדים. למדתי שכדאי לחנות רחוק וללכת ברגל, ולמדתי שסידור הבית שווה כמה מאות צעדים כל שעה. נותן תירוץ טוב לסדר. במשרד הקפדתי לקום מהכסא כל חצי שעה, לצעוד במשרד, להקפיד על שתיה מרובה במהלך היום (10 כוסות מים לפחות עד הצהרים, לדוגמה).

סלט חסה, צנונית ומלפפון עם אורז מלא וחומוס מבושל

בשבועיים שלאחר מכן הוספנו קטניות לתפריט, ופתאום העולם הקולינרי שלי הפך מגוון יותר. למדתי שהאוכל שאני נהנה ממנו מאוד הוא שילוב של סלט ירקות עם תבשיל אורז וקטניות חם, כמו מג׳דרה או תבשיל דאל הודי (תבשיל עדשים כתומות עם כורכום) שענת בישלה לי. דאל הוא אחד המאכלים האהובים עלי ואני יכול לאכול ממנו שלוש פעמים ביום, כך שזה לא היה קשה.

גיליתי ירקות חדשים כמו קולורבי, חתוך טרי בסלט או אפוי בתנור ושעועית מש. קולורבי אפוי בתנור זה גם סוג של מעדן, הוא מקבל מרקם של תפוח אדמה, מעט מתוק, ובלי קלוריות כמעט (המלצה של אביעד קיסוס).

צ׳יפס קולורבי אפוי בתנור

חזרתי לרכוב על האופניים, בין אם זה להסיע את דר לקייטנה בבוקר או לצאת לרכיבות על אופני הכביש. הרכיבה, מעבר לכושר, מסבה לי הנאה ורוגע לאורך כל היום, וזה פשוט כיף. אתמול, לדוגמה, ניצלתי את העובדה שדר ישנה אצל חברה, ויצאתי בשעה 6:30 לרכיבה של 28 ק״מ על האופניים. אושר צרוף.

פתאום חזרתי לבגדים שכבר עברו לחלק האחורי של הארון כי הם לא עלו עלי, פתאום יכולתי לחגור את חגורת המכנסיים ולסגור אותה בחור האחרון, פתאום צווארון החולצה והעניבה נסגרו בלי מאמץ, נהיה לי פחות חם והפכתי פחות עייף. בשבועות האחרונים כבר יכולתי לאכול מנת דג ולאחר מכן מנת עוף וגם ביצה וזה כבר הפך לתזונה יותר מוכרת. יכולתי להכין את הפסטרמה שלי, רק שהחלפתי את רוטב הסויה במעט סילאן. לחלב אורז התרגלתי, וגם לפריכיות.

סלט עם מג׳דרה וביצה קשה

חזה עוף צלוי

פסטרמה ביתית

באזכרה שנערכה בשבוע שעבר קיבלתי מחמאות רבות על ההרזיה. קראתי לזה ״הכן גופך לאזכרה״. המדידות הסופיות בסיום שישה שבועות הראו ירידה של 9 ק״ג במשקל, ירידה באחוזי השומן מ-31.4% ל-25% וירידה בהיקף המותניים ב-10 ס״מ.

ומה עכשיו? האתגר הסתיים בהצלחה, אבל אנסה לדבוק כמה שיותר בהרגלי האכילה שסיגלתי לעצמי בשבועות האחרונים. פחות שומן, פחות סוכר, פחות קפאין, פחות סויה ומלח ויותר פעילות גופנית. המטרה היא לשמור על הקיים ואפילו לרדת קצת ולאט. בשבוע שעבר, ביום ההולדת שלי, התפתיתי לאכול קינוח במסעדה ואחר כך הרגשתי כל כך לא טוב עם כל המתוק הזה בבטן. כאילו עברתי גמילה מסוכר. בערב אני כבר לא מחפש ממתקים לפני השינה. אנסה ככל האפשר לשמור על הקיים ובעיקר לחזור להתאמן בקביעות, אם זה בהליכה או ברכיבה.

ארוחת הערב שלי. סלט עם מג׳דרה