אזהרה: פוסט תבוסתני. מי שלא רוצה, שיעבור הלאה.
יאוש. זה מה שאני חש מול המצב. הם חוטפים, אנחנו נוקמים, הם יורים, אנחנו מחזירים, הם מאיימים, אנחנו מאיימים בחזרה.
"למה יורים עלינו טילים?", דר שאלה אותי לפני כמה ימים כשנסענו באוטו.
"אני לא יכול להסביר לך בדיוק, זה כמו ילדים בגן שרבים, ואף אחד לא עוצר ומוותר", עניתי.
"זה חשוב לוותר ולא לריב", היא ענתה.
"את צודקת, חשוב לוותר, הבעיה היא שגם המנהיגים שלנו וגם המנהיגים שלהם לא מבינים את זה", עניתי.
בנובמבר 2012, בזמן מבצע "עמוד ענן", כתבתי, שבמקרים כאלה אני נוטה לאסקפיזם והדחקה. אני לא צופה בשידורי החדשות. הא! עכשיו אפילו משרד החינוך ממליץ למעט בצפייה בחדשות כדי להפחית חרדה, הם קוראים לזה "ויסות החשיפה לאמצעי התקשורת". אני קורא לזה – תעיפו את רוני דניאל, משה נוסבאום, אהוד יערי וכל הגנרלים,"המומחים" ואדוני המלחמה, מחרחרי הריב והמלחמה מהטלויזיה שלכם.
ברביעי האחרון היתה אזעקה ראשונה באבן יהודה (בינתיים גם האחרונה). לקחתי את דר הישנה לממ"ד, השכבתי אותה על הפוף, חיכיתי כמה דקות והחזרתי אותה ישנה למיטה. לא נרשמו אירועים מיוחדים למעט כוס מים שהפלתי בדרכי לממ"ד על המחשב, שגווע והפסיק לתפקד. אפשר להגיש את החשבון למס רכוש?
למחרת דר שמעה סיפורים מהילדים בקייטנה על האזעקה ושאלה אותי למה לא הערתי אותה. "כי ישנת, העברתי אותך ישנה לממ"ד", עניתי. "בפעם הבאה תעיר אותי", היא ביקשה. אני מקווה שלא תשמע יותר אזעקות ושתמשיך לישון.
היאוש ממלא אותי בשל ההקצנה, השיח האלים, הדרישות לנקמה והאלימות נגד כל מי שמעז לבטא דעה שונה מ"שקט יורים". אנשים שמשתיקים את הביקורת כרגע מאמינים שהרקטות הן גזירת גורל שאין לה פתרון מלמד כתישה אווירית והרג. לא ניסינו את זה כבר חמש – שש פעמים? אולי הגיע הזמן לנסות משהו אחר.
עברתי את גיל ארבעים ולשמחתי כבר קיבלתי מכתב שבו מודיעים לי שנגרעתי ממצבת המילואים של היחידה. לפחות הפחד מצו שמונה שידפוק בדלת כבר נעלם. לפחות אני יכול לסייע לאמהות מהגן שבני זוגן גויסו.
אתמול אירחנו חברים מתל אביב המופגזת והמוזעקת, שנמאס להם לרדת למקלט בכל פעם. בין הבדיחות וההומור השחור היה ניכר היאוש בפנים של כולם.
אירוח ילדי הדרום מתל אביב המופגזת. רוצים לחיות בשקט
ברור לי שהמצב הנוכחי משרת את כל אלה שנבהלו מהדרישות לקיצוץ בבטחון, את כל אלה שחשו שסדר היום החברתי שוב משתלט על החדשות. לכל אלה אומר – אל תנקמו בשמי, אל תלחמו בשמי. לא רוצה את הנקמה שלכם. אל תהרגו "בלתי מעורבים" בשמי ואל תחזירו את עזה לתקופת האבן.
אני רוצה לחיות במדינה נורמלית, שבה זוגות צעירים יכולים לחסוך ולקנות דירה, שבה אפשר להכנס לסופר ולא לצאת עם חור בכיס, שבה אפשר לחיות בבטחון כלכלי וחברתי, מבלי לדאוג לטלפון מהבנק או מקריסה כלכלית בגלל פיטורים. החמאס לא אשם במצב המדינה, המדינה אשמה במצב.
למי שטוען שהם התחילו, מומלץ לקרוא את עידן לנדו. סתם ככה, עובדות לפנים. אנחנו לא תמיד צודקים כמו שאנחנו חושבים.
אב במשרה מלאה 
כל מילה. תודה שכתבת.
אהבתיאהבתי
חותמת על כל מילה, אבל מה אתה מציע? אתה מגונן על דר מהאמת קצת כמו שהממשלה שלך "מגוננת" על תמימים מהעובדות. סליחה על ההשוואה. אבל שוב: מה אתה מציע? לכל המבקרים והדואגים כיום אני חוזרת ואומרת: תפסיקו לקטר! לכו לפוליטיקה! אתם משאירים ל"נבחרי העם" המפוקפקים לדרדר אותנו, במקום לפעול. יאללה, נראה אתכם, אתם שיודעים להתבטא ולבטא, מביני עניין ודורשי צדק, ובצדק! אבל מהפייסבוק בקושי מוזילים קוטג'…. זה יופי להוציא קיטור, אבל מלקטר לא נשנה כלום. נראה אתכם מזיזים את אנשי הרוח , ולאו דווקא שמאל – פשוט סתם אנשים נאורים ומוסריים, שיתחילו להתערב ולהקדיש מעצמם מעבר לפייסבוק. יש לי קרוב שעונה לי כי הוא מפחד שישחיתו אותו גם. זה תירוץ? אני פוחדת שישחיתו את חיינו. אילו היה לי כושר ביטוי וכישורים אחרים נחוצים לפעילות ציבורית, הייתי מזמן שם.
אז באמת, מספיק לדבר. לכו תעשו. במקום עוגיות לגן ופאנלים- מעשים מעצבי עתיד!
אהבתיאהבתי
חבל רק שהעובדות לא כוללות את מיקום מפקדות החמאס השונות, מיקום משגרי הרקטות והטילים וכיוצ"ב. זו חוכמה מאוד מעניינת להסתתר מאחורי אזרחים פלסטינים חפים מפשע, ואח"כ להתפלא שהם נפגעים.
אהבתיLiked by 1 person
למה לעזאזל שיהיה לי אכפת מהאוייב שלי?
נכון שההנהגה שלנו היא לא טלית שכולה תכלת. אני לא באמת מאמין שביבי רוצה ומסוגל לנהל שיחות שלום, אבל דחיל ראבאק, למה אמור לעניין אותי מספר הנפגעים הפלסטינים, שההנהגה שלהם רוצה שישמשו כבשר תותחים?
להזכירך, החמאס מסרב להכיר במדינת ישראל וחותר להשמידה, אם לא עכשיו אז עוד שנתיים. אם לא עוד שנתיים אז עוד 5 שנים.
מי שרוצה לעשות שלום, עושה שלום. ע״ע סאדאת ובגין, רבין והמלך חוסיין. תסתכל על הנהגת החמאס. אתה יכול לומר בלב שלם שיש שם מישהו שרוצה שלום?
אהבתיאהבתי
למה לעזאזל שיהיה לך אכפת? כי מדובר בבני אדם.
אהבתיאהבתי
מדובר באוייבים שלי, שמבחינתם עושים הכל בשביל להרוג בנו. אין בי שום אמפטיה או סימפטיה בשבילם.
אהבתיאהבתי
אני מודה שאני מיואשת גם, אני מודה שהפעם לא מעניין אותי מה קורה, שכבר קשה לי לשמוע על ההפצצות, ועל הגיוסים, וובעיקר נמאס לי מהדעות הקיצוניות ששני הצדדים לא מפסיקים לשטח בפנינו.
הייאוש פה, והוא לא נעים, והוא גורם לי לחשוב שוב על העתיד, ועל מה שאני בעיקר מאחלת למשפחה שלי.
הייאוש פה, והוא גורם לי להבין דברים שרציתי להדחיק.
אהבתיLiked by 1 person
אהבתי את הפוסט. אכן מייאש. גם אני כתבתי על האלימות ברשת טרם המבצע. יצאנו, קבוצת אבות, בקריאה להרגעת הרוחות…ואז התחילה המבצע. הנה הפוסט שלי:
אהבתיLiked by 1 person
והנה מה שלאורית גידלי היה לומר:
אהבתיLiked by 1 person
נכנסתי לקרוא בחשש ניכר. אנחנו מאשקלון, ובתקופות כאלו אני לא אוהבת את כל אלו שחייבים להתחיל להזדהות עם הצד השני. אני מאוד מזדהה איתם ביום יום וכואבת את כאבם אבל יש זמן ומקום לכל דבר (כולל להפגנות השמאל). ויש זמן שלא משנה מה הדעה הפוליטית שלך אתה צריך להיות לצד של בני עמך. אני שמחה שקראתי משהו קצת שונה מהמקום של האמצע.
אהבתיאהבתי
באמת מייאש.
אבל לקרוא לתל-אביב "מופגזת" זה קצת הגזמה. הבוקר חוויותי אזעקה ראשונה (אי פעם) בכפר סבא. אח"כ ראיתי בטלוויזיה שהיה "מטח כבד על המרכז" – ארבעה טילים.
ארבעה זה כבד?
אהבתיאהבתי
זה היה בציניות
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
גם אני רוצה שלא ינקמו בשמי ושלא ילחמו עבורי אבל יותר מזה אני רוצה :
שהבת שלי תוכל לצאת לבריכה בחצר בלי לחשוש מאזעקה.
שהיא תוכל ללכת לחברה בלי לחשוש מאזעקה בדרך
שלא תפונה מהמחנה בצופים ושבדרך תשכב על הכביש עם ידיים על הראש
שיהיו אצלנו קייטנות…
להתקלח בנחת
לאכול ארוחת צהריים בשבת בלי הפסקות לא יזומות
אהבתיאהבתי