נומי ילדה, נומי

photo

הערב התמלאו מהדורות החדשות בכותרות שחורות – ״חשש לגורל החטופים״. הקודים הידועים לכל ישראלי – מצאו גופות, אבל אסור עדיין לגלות. ב-20:30 הותר לפרסום, גיל-עד, נפתלי ואיל נרצחו. בתחילה אפילו אני, ששונא לצפות בחדשות, ישבתי מהופנט למסך, מקשיב לקריינים מברברים על הכל מבלי לדעת דבר. אחר כך כיביתי את הטלויזיה והאזנתי לשקט בבית. דר כבר ישנה, שתישן בשקט.

ניגשתי למיטה של דר, כיסיתי אותה בשמיכה שנפלה והסתכלתי עליה. ישנה, שלווה, לא מודעת לכל מה שמתרחש כרגע בארץ ולא צריכה לדעת ממנו. תמיד אשמור עלייך, אעשה את הכל כדי להגן עלייך, הבטחתי לה בליבי.

הלב יוצא אל המשפחות, שאיבדו בנים. כאב, וכמי שאיבד בת זוג אני חושב שאין דבר נורא יותר לאבד בן או בת. ברור שאובדן של בן/בת זוג הוא קשה ושובר, אבל אין מה שמפחיד אותי יותר מזה, שיקרה משהו לבת שלי. אני חושב שזו תחושה אוניברסלית של הורים. לא יודע איך אפשר למלא חסר כזה בחיים.

כמה דברים בחיים אנחנו עושים כדי להגן עליהם, מהרגע שנולדו. כסא בטיחות, בייבי-סנס, תנוחת שכיבה נכונה, חיסונים, מחזיקים יד בכביש, מורידים בצד של המדרכה, חוגרים תמיד את חגורת הבטיחות, מדריכים להזהר מאנשים זרים, ״הגוף שלי הוא רק שלי״, שלא יפגעו, שלא יפצעו, שלא יהרגו חס וחלילה. שתמיד יתקשרו אם יש בעיה, נבוא להציל אותן מכל צרה.

דר שלי, אני מבטיח לך שאסע עד סוף העולם להביא אותך חזרה הביתה, רק שתחזרי בשלום מכל מקום. אעשה הכל כדי שתהיי מוגנת ובטוחה כל חייך.

מבטיח.

לא רוצה לאבד אותך.

 

תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך.
סיכת פרפר קשורה בשערך.
תהיי קטנה מאומה לא יברח לך.
אני אהיה גדולה גם בשבילך.

דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים,
כל עוד חלב נוטף מחיוכך.
חבקי את כל פחדי בשתי ידייך,
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.

(יהונתן גפן, שיר לשירה)

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אבהות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על נומי ילדה, נומי

  1. רומי הגיב:

    כל הורה יזדהה.
    הפחד הכי גדול.

    יהי זכרם ברוך. המון כוח למשפחות.

    Liked by 1 person

  2. יונית הגיב:

    אני לא הספקתי. הילדים שלי עדיין היו ערים כששמעתי את הבשורה הקשה 😦

    אהבתי

  3. volcman הגיב:

    מזדהה.

    אהבתי

  4. חן הגיב:

    כאב הלב הזה מוכר… אני זוכרת את ההורים שלי אומרים לי ולאחי את זה, ואני זוכרת את אחי לא מקשיבים 😦
    פשוט עצוב וכואב…

    אהבתי

  5. יפעת הגיב:

    גם אני … מצאתי את עצמי ליד הילדים שלי אומרת להם לילה טוב בדרך שונה משאר הערבים… ובייחוד לבן שלי שאוטוווטטטוווו מתגייס – עוד 9 שנים…. זה ממש עוד מעט… ואני כולי רעד וחלחלה… ואז פתאום קלטתי שהנערים הללו אפילו לא מלאו להם 18… כך שזה בעצם יכול לקרות לכל אחד בכל רגע נתון….. עצוב כל כך. גם אני איבדתי לא מזמן אח בכור… וזה נורא וזה עצוב וזה טראגי. אך אני חושבת על אימי המבוגרת שאיבדה בן ומיד נחרדת מהמחשבה הזו… לאבד בן????!!!! או בת…. אלוהים ישמור!!!

    אהבתי

  6. BD הגיב:

    תמונה מלאה בתום. הפרצוף המתוק שלה מורכן לבובות הקטנות שהיא מחבקת.
    הלב נשבר אתמול והוא עדין מדמם בעוז. :'-(

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s