אתמול שלחה הגננת של דר מייל, ובו היא מבקשת מספר הורים מתנדבים לקראת מסיבת הסיום בגן. במייל פורטו המטלות שעל ההורים המתנדבים להכין, שכללו, בין השאר, הכנת עוגיות בצורת אותיות וגם צריבת דיסקים עם תמונות. כאחד שמנסה לא ליפול לסטריאוטיפים המגדריים הרגילים, שלחתי מיד מייל לגננת ובו כתבתי ״מתנדב להכין עוגיות (באומץ רב)״. היו הורים שהתנדבו לצרוב דיסקים ושלחו גם הם הודעות.
היום קיבלתי את התשובה הבאה מהגננת:
להתחרות בה יהיה קשה. המשך יום נפלא
כמי שמנסה ללמד את בתי בת החמש להתעלם מסטריאוטיפים מגדריים, מאוד נפגעתי. אני שם דגש בחינוך שלי, וגם מנסה לתת דוגמה אישית, שנשים וגברים יכולים לעשות כמעט הכל, ללא קשר למין או למגדר שלהם. כשאני מדבר על מקצועות עם דר אני תמיד מדגיש את המילים ״רופא או רופאה״, ״טייס או טייסת״ וכו׳, מראה לה שנשים, כמו הגברים, יכולות לנהל, להגיע לדרגות גבוהות, לרכוש מעמד חברתי גבוה ולעסוק בכל מקצוע שיחפצו, ומצד שני גברים יכולים גם לבשל, לאפות ולהיות שותפים מלאים בגידול הילדים. הראיתי לה שבחרתי להתחתן עם חולצה ורודה, שזה בסדר שבנים לובשים ורוד. היא עדיין לא התאוששה מזה. גם כשאיריס היתה חיה, שנינו לקחנו חלק פעיל בגידול של דר, התחלקנו בימים שבהם כל אחד מאיתנו יצא מהעבודה מוקדם יותר כדי לאסוף את דר מהגן, בילינו איתה אחרי הצהרים בגינה הציבורית או עם חברים.
בנוסף לכך, אני משתדל להשתתף, גם כהורה יחידני, בפעילויות של הגן ולהתנדב להכין פשטידה, עוגה וכו׳. לכן גם התנדבתי להכין עוגיות. לא שזה עניין גדול. כבר הכנתי מספיק עוגיות בצורת אותיות בחיי והן אפילו יצאו טעימות. תכננתי שנזמין כמה חברים של דר אלינו, נכין בצק ביסקוויטים לפי המתכון של בני סיידא מתוך הספר ״קופסת העוגיות שלי״ ונשתמש בחותכני האותיות שיש לנו במטבח. עשינו זאת בעבר. יש הוכחות.
דר מכינה עוגיות
הוכחות
בתמונות שלמעלה תוכלו למצוא עוגיות, שדר וחברים הכינו בבית. לא מצאתי תמונה של עוגיות בצורת אותיות, אבל עשינו זאת בעבר. אני בטוח שיכולנו להתמודד עם המשימה בהצלחה.
אתם יודעים מה כואב לי? שהסטריאוטיפ המגדרי מקטין אותי כאדם. כאילו אומרים לי ״אתה לא יכול להתמודד עם עוגיות״, לך תצרוב דיסקים, זה מה שגברים אמורים לעשות. אני חושב שהוכחתי מספיק בימי חיי שאני יכול להתמודד עם בישולים ואפיה במטבח, כמו שאני יכול להתמודד עם משימה של צריבת דיסקים. אז למה מישהו, שלא בדיוק מכיר אותי, חושב שהוא יכול להקטין אותי ולהצמיד אותי לתפקיד המגדרי המצופה ממני? מי החליט שהעוגיות שלי יצאו פחות טעימות מהעוגיות של אמא של X כי אני גבר ולא אשה? האם לא התקדמנו מאז ימי המערות, שבהם גברים יצאו לצוד ונשים נשארו לגדל את התינוקות?
האם הגננת היתה מעזה לכתוב לאחת האמהות, שהתנדבה לצרוב דיסקים – ״אולי רצוי שאת תאפי עוגות ותשאירי את מלאכת הצריבה המסובכת לאבא של X? מה אז היינו אומרים?
לדעכתן / לדעתכם – מה אני אמור להשיב? לי יש כבר בחילה מזה.
עדכון: בעקבות התגובות שקיבלתי, שאמרו לי שהאמא השניה התנדבה לפני להכין עוגיות, אציין, למען הדיוק ההיסטורי, שאני התנדבתי ראשון.
אב במשרה מלאה 
חייבת להודות שרב חיי אני חיה נגד הסטראוטיפ או ליתר דיוק בצילו.
מילדה שאוהבת רואה ומשחקת כדורגל, לסטודנטית להנדסה היינו 6 מתוך 70…
לתפקידים בתחום שאני עושה, להרמת גבה שמי שהזמינה בירה זו אני בזמן שהגבר לצידי שותה קולה זירו, ועכשיו עם המונדיאל בפתח וזה שיש לי דעה ושאני מתכננת לצפות, ולא בעלי לא מכריח אותי (הוא בכלל לא צופה) בכלל שובר את הסקאלות.
אז לצערי התרגלתי וזה לפעמים מצחיק אותי, אבל זה רחוק מהעולם בו אני רוצה לגדל את ילדי, ורחוק מהדוגמא שאני רוצה לתת.
אני אומרת שתכין עוגיות למרות הכל.
גם אם תחליט לצרוב גם דיסקים, שהגננת תאכל את הכובע
אהבתיאהבתי
ואולי ?- אולי באמת קשה להתחרות עם האפיה של אמא X, שהיא פשוט עושה את זה לכול אחת מהפעיליות של הגן, ותעלב אם יגידו לה לא (וגם אז תביא גם את שלה). וגם כשאמא Y התנדבה להכין עוגיות נאמר לה "אולי תצרבי דיסק, כי אמא X עושה עוגיות" – ניתן לקוות, לא?
אהבתיאהבתי
אני ישר חשבתי שבטח האמא ההיא קונדיטורית מדופלמת.
אהבתיאהבתי
מאחר ואנחנו ביוני ולא באוקטובר, וכנראה לא תראה את הגן ו/או הגננת האלו יותר, השיקול היחיד שצריך לעמוד לנגד עיניך הוא דר. וזה כולל גם את מה שקורה ביניכם (היא יודעת שהתנדבת/ם להכין עוגיות? אני מנחש שכן) וגם את המקום שלך אל מול הורים לילדים שמן הסתם חלקם (אם לא כולם) יהיו איתה בבית ספר בשנה הבאה.
"אני מתכוון להביא עוגיות. אשאיר לשיקולך אם את רוצה שגם אמא של XXX תביא. נראה מהמיילים שראיתי שיש מספיק מתנדבים לצרוב דיסקים, לא? אשמח להעביר את התמונות שביקשת למי שתגידי"
אמנם התקדמנו מאז ימי המערות, אבל הרבה פחות משאנחנו אוהבים לספר לעצמנו. תפקידי המגדר, גם באיזורים של החברה שמנסים לטשטש ולערבב אותם, עדיין דומיננטיים מאד בחיי רוב מכריע של האנשים, והילדים שלנו סופגים אותם מגיל אפס (כמה אחים גברים יש בתינוקיות בארץ?) גם במקומות הכי לא צפויים.זה חשוב להלחם בהם, וחשוב לעמוד על שלנו כשהם מרימים ראש יותר מדי. אבל זה לא צריך להפתיע כשזה קורה, אלו נורמות שעוד ייקח הרבה שנים או עשרות שנים לשנות.
ועדיין- אני האב היחיד בוועד הכיתה של הגדול, שנה שעברה הייתי היחיד בוועד הגן של הקטנה, אחד משני אבות (לעומת 20+ אמהות) שהעביר שעת סיפור לילדי הגנים של המושב, וכל פעם מחדש אנשים לא מאמינים שאני זה שמסדר צמות ותסרוקות בבית. כשאתה מתפקד גם כ"אבא" וגם כ"אמא" (לפי חלוקת התפקידים הסטריאוטיפית) לאנשים מאד קשה לשים אותך בקופסאות מוכרות. זה לוקח הרבה זמן ללמד אותם לוותר על התבניות הישנות, ולנסות לחשוב אחרת. ככל שהם יותר משמעותיים לחיים שלך, שווה יותר להשקיע את המאמץ וללמד אותם; את אלו שאין לך סבלנות או צורך ללמד אתה יכול "לשים במקום" עם קצת יותר בוטות בעת הצורך.
אהבתיאהבתי
דרור, תכתוב לה בדיוק את זה. שאתה מנסה לחנך את בתך לא להתרגל לסטריאוטיפים המגדריים, ושאם אף אחד לא יתנדב, תוכל *גם* לצרוב דיסקים. אתה יודע בכלל לצרוב דיסקים 😀 ?
אהבתיאהבתי
"אז אני מזמין את אמא שלX לתחרות עוגיות, אל תשפטי לפני שטעמת את שלי"
ותסיים עניין בחיוך למרות שכנראה לא תראה את הגננת בשנית.
או " אני לא טוב בלצרוב דיסקים אבל בעוגיות כן" (אם זה באמת המקרה, או שסתם שקר קטן כי בא לך על עוגיות)
לא יודעת מה איתך אבל אני אעדיף עוגיות על פני כל דיסקים, הבצק נעים להתעסק בו
או אם מתחשק לך ללמד אותה לקח
"למה החלטת שהעוגיות שלי טובות פחות? אני נורא מקווה שכגננת את לא אמרת לביתי שהיא לא יכולה לעשות "עבודות של בנים" כפי שלי אמרת שאני לא טוב בלאפות עוגיות. אני מצטער אך אני מעוניין להכין עוגיות ולא לצרוב דיסקים כמו שכבר אמרתי."
ואני מאחלת לה שתבלע את הלשון ותחשוב להבא.
אהבתיאהבתי
בתור זה שמבשל ואופה בבית (וגם עושה כביסה, כלים ושטיפת רצפות) לדעתי אין לך מה להעלב מהגננת אלא לומר לה שגם אתה תכין עוגיות. יותר מפעם אחת אפיתי עוגה לילדים בכיתה (אם זה ליומולדת או למסיבת חג זה או אחר), העוגות שלי זוכות לאותה הצלחה כמו עוגות אחרות, הרי אם לא תכתוב בעזרת העוגיתיות (הלחם של עוגיות ואותיות) ״הי אבא של דר אפה אותנו״ אף אחד לא ישים לב, בהצלחה
אהבתיאהבתי
האמת? אני מאוד מסכימה איתך אבל מאוד מרחמת על הגננת. יוצא כאן שיש ביקורת קשה עליה והיא יתכן עושה זאת מכוונה טובה של לא להכביד או משהו אחר …..
אצלנו בבית יש הבנה זוגית ומאמץ משותף, אבל יוצא שיש אילוצים לדוג׳ בעלי משתכר הרבה יותר ממני ולכן רוב היום ומטלות הבית נופלות על כתפיי. זה מצער מאוד וזה המודל שהילדים מקבלים… לצערי לפי המקצוע שבחרתי לעסוק בו לא אשתכר כמו בעלי בהייטק….
שנינו רוצים את טובת הילדים ושלנו כמשפחה אבל נאלצים להיכנס לתבניות…. ברור לי שגם את זה ניתן לבקר אבל יש דברים חזקים שקשה לשפוט.
יכול להיות שהגננת שייכת לדור או לאנשים שחיים עפ סטריאו טיפים ואולי זאת לא אשמתה. לא כולם חייבים לצאת כנגד העניין ולנהל מלחמות שאולי להם לא מתאים…
דרור, דרכך לדעתי היא הנכונה , המשך בה . דר בטוח תקבל מכך ערך מוסף
אהבתיאהבתי
מה זה השטויות האלה?! העוגיות שלכם נראות מעולה ולחלוטין תביח את העוגיות. תכתוב למורה שאחרי שדיברת עם דר על הענין ושהיא מאוד התרכזבה שלא תכינו עוגיות כמתוכנן, אתה בכל זאת חוזר להכנת העוגיות ולא רואה בפעילות תחרות אלא מוסיף לחגיגה. מורה ממש ממש מרגיזה! אל תוותר. אולי אפילו תצרוב את הפעילות של סבא זאב ותוכיח שגם אתה יודע לעישות יותר מדבר אחד. בהצלחה ועדכן מה החלטת. אל תוותר!!!
אהבתיאהבתי
תכתוב לה שאתה ממש מצטער אבל הצורב שלך מקולקל, ושתשמח להביא עוגיות, כי דר ממש רוצה לאפות לכל ילדי הגן.
פשוט וקצר
אהבתיאהבתי
שלום דרור מה שלומכם אני שריד אלה מטיולי הגיפים אם אתה זוכר? יש לישתי תמונות של אבא שלך ז"ל.איך אני שולחת לךאותם?
אהבתיאהבתי
אתה צריך להחליט כמה זה חשוב לך, ולפי איך שזה נשמע זה חשוב לך מאוד. אז תשיב בנימוס שזה מה שאתה מוכן לעשות ואם היא תתעקש שהאמא השניה התנדבה, הפסד שלהם!
אהבתיאהבתי
אני במקומך הייתי רושמת שדר ממש מחכה להכין את העוגיות ואתה ממש מעדיף את זה ותגיד לה שתעביר לה את התמונות שהיא רוצה על דיסק און קי.
חייבת לומר שהכי מפריעים לי הסטראוטיפים בהקשר של גידול בנות (ממה שאני רואה בסביבתי, כי לי יש רק בן…) כמו למשל היחס השונה בין בת שנופלה לבין בן שנופל. תמיד מצפים מהילד שיהיה "גבר גבר" ולא יבכה ולא יראה חולשה, אבל ילדה שנופלת ישר כולם רצים אליה ומנציחים את המסכנות וההתקרבנות. אני חושבת שזה מתחיל מהיחס שלנו גם כהורים לילדים ממין שונה וכמובן שזה ממשיך הלאה כשהם מתבגרים. נורא עצוב בעיניי.
אהבתיאהבתי
הי דרור,
קודם כל, כל הכבוד לך, מאוד ראוי להערכה הגישה החינוכית והדוגמא האישית שאתה מהווה לדר.
ממך היא מקבלת את הדרך הנכונה לראות את העולם.
הייתי מגיבה לגננת כך פחות או יותר:
– לא ידעתי שיש תחרות כלשהי בהכנת העוגיות.
– עבורנו, הכנת משותפת של עוגיות מהווה תרומה ערכית חשובה למסיבת הסיום, יותר מאשר שאני אצרוב תמונות לאחר מכן.
– אני מאוד מקווה שתשימי לב למסרים הללו, בין אם זה נעשה באופן מודע או לא, ותעשי מאמץ לא להעבירם לילדי הגן. נשים בהחלט יכולות לצרוב דיסקים, כפי שגברים יכולים להכין עוגיות.
אין משמעות למי העוגיות יוצאות "הכי טובות" אלא ההנאה שבעשייה המשותפת ותרומה למסיבת הסיום.
אהבתיאהבתי
הי דרור,
אני לא ממש יודעת מה לענות לגננת, אני רק יודעת שהרחיב את ליבי לקרוא את הפוסט שלך.
עצם העובדה שאתה רואה את העולם בצורה שוויונית וכך אתה מתנהל ומגדל את דר – זה כ"כ הרבה שגם אם לעיתים יש פלופים, זה לא נורא. אתה חזק מזה.
בהצלחה 🙂
יעל
אהבתיאהבתי
מהיכרות אישית איתך מאמינה שאתה יכול גם וגם.הכי פשוט להגיד.ואני הייתי שואלת את דר מה היא היתה רוצה ולפי זה מחליטה מה שהכי ישמח אותה שהיא ואבא מביאים למסיבה.וכן צרף את הגננת לכתוב כאן.נהניית לקרוא ולחייך ולדמוע…מה שבא קודם.יום משובח
אהבתיאהבתי
שלום דרור, מאוד מעריכה את קו החינוך לאורו אתה מגדל את דר. אני הייתי משתפת את הגננת במה שכתבת ואומרת שאם היא מעוניינת שתצרוב דיסקים אתה מוכן לסייע גם במשימה הזו, עם זאת אתה מתכוון להביא עוגיות במטרה להמשיך ולחנך את ביתך בקו החינוך שבחרת ואתה בטוח שגם הילדים והההורים האחרים יצאו נשכרים. נסה לכתוב את התוכן בצורה משתפת ולא ביקורתית ואני מאמינה שהיא תצליח לקבל ברוח טובה את הדברים.
כל עוד תאיר עיניינה לערך המוסף ולא תעיר לה על האופן בו היא בחרה לנהל את הסיטואציה, תוכלו כולם לצאת מהסיטואציה בדיפלומטיות וברווח לתפיסת העולם של הגננת והילדים גם יחד.
אהבתיאהבתי
אני גם נגד סטריאוטיפים אבל לא בטוח שלזאת הייתה כוונת הגננת.
אולי "אמא של" היא קונדיטורית מקצועית או סתם ידועה בעוגיות שלה וזה שאת כתבת "באומץ רב" רמז לגננת שאין לך ביטחון שתצליח?
אהבתיLiked by 1 person
לא נראה לי שהגננת ביקשה ממך לצרוב דיסקים בגלל סטראוטיפ, זה פשוט היא סומכת עליך בנושא הדיסקים, התגובה שלה אליך לא נראית לי בכלל מעליבה או פוגעת
אהבתיאהבתי
אני חושבת שצריך לענות בקיצור: "תודה, אני מעדיף להכין עוגיות. קשה להתחרות בזה גם איתי."
אם תרצה אפשר להוסיף " אם לא ימצא שום הורה לצריבת הדיסקים, אשמח לעזור גם בזה".
(נראה ממש טעים!)
אהבתיאהבתי
אני רוצה לראות את האמא שתתחרה בזיו בהכנת עוגיות 😀 ואני תוהה איך יראה דיסק תמונות שזיו יצרוב 😛
אהבתיאהבתי
וזאת הייתי אני מחשבון הוורדפרס שלי. יודע מי אני, נכון?
אהבתיאהבתי
דרור,
לפני תקופה ארוכה נתקלתי בבלוג שלך, קראתי אותו והתחברתי אליו. היה מרגש, עצוב, נוגע.
היום נתקלתי במקרה בקישור לכאן. נכנסתי שוב.
אז לא, אין לי דעה בשאלה הקריטית – האם לאפות עוגיות או לצרוב דיסקים.
אבל משהו נהיה לי טוב בלב.
שהאיש הזה, יקר ובלתי מוכר לי, שעסק בבלוני חמצן, בהישרדות, בכאב, במוות –
עסוק עכשו בעוגיות. ובדיסקים.
הרבה הצלחה, לך ולדר, בכל אופציה שתבחרו, ובחיים בכלל.
אהבתיאהבתי
מזדהה לגמרי עם כל מילה שכתבת וממש שמחה על כך שיש גברים שלוקחים תפקיד פעיל בחינוך לשוויון מגדרי וגם כותבים על כך בפומבי. כן ירבו כמוך. ומרישה מצד שני את התסכול לנוכח הסטריאוטיפים האלה שכל כך מוטמעים בכל מקום.
בעיניי זאת הזדמנות להביא את הגננת ואולי גם הורים אחרים לחשוב אחרת. אולי אפשר לכתוב לה משהו כמו "האמת שהייתי שמח להכין את העוגיות וכבר תיכננתי ——-". אפשר גם להוסיף שדר ממש התלהבה מהעניין, אם זה נכון כמובן…, וגם לכתוב משהו כמו "אל דאגה, כבר הכנו עוגיות כאלה בעבר אז לא תהיו שפני נסיון ;-)". בכל מקרה הייתי גם מוסיפה שאם ממש לא מסתדר לה עם הדיסקים והיא לא מוצאת אף אחד או אחת שיעשו את זה – תהיה מוכן לצרוב.
אהבתיאהבתי
היי דרור,
תענוג לקרוא. משמחת אותי הגישה שלך… "רק חזק ואמץ אל תערוץ ואל תחת…" ( לא פלצנות. רק ציטוט מהברכה ליהושע בן נון)
אמא של תמר (סבתא של יעל ונדב…)
אהבתיאהבתי
פינגבאק: למה לעשות ענין מכל דבר? שיעור בהיפוך מגדרי | אב במשרה מלאה
פינגבאק: מתכון לעוגיות ביסקוויטים | אב במשרה מלאה
פינגבאק: מכתב לדר לכבוד יום האשה הבינלאומי | אב במשרה מלאה
פינגבאק: לבנים סגולות, איקאה ומברגות | אב במשרה מלאה