לעצור את הגזענות

מה קרה לנו? מי זו החבורה הכהניסטית הזו שהשתלטה לנו על המדינה? מדוע דיבור על זכויות אדם הפך להיות בגידה במדינה?

לפני כשנה ישבתי באולם הסינמה סיטי והמתנתי לסרט שיתחיל. לידי התיישב זוג מבוגרים, הוא חובש כיפה סרוגה. השורות בתחתית האולם החלו להתמלא. לפתע נכנסה קבוצה של ארבעה אנשים, שדיברו בינהם ערבית, והם התיישבו כמה שורות לפנינו. ״הם נכנסים לנו לכל מקום, הערבים המסריחים האלה״, מלמל האיש המבוגר שישב לידי. אני לא השבתי לו. הייתי נבוך מזה שאדם מבוגר מתבטא כך.

חשבתי לעצמי – מה קרה שהפכנו להיות כל כך גזענים? שזה בסדר לבטא דעות כאלה? אולי תמיד אנשים חשבו ככה, אבל התביישו להגיד את הדברים בפומבי, וכעת האוירה הציבורית, בחסות מיכאל בן ארי, מאי גולן וארגון להב״ה, מאפשרת לדעות האלה להפוך ללגיטימיות, למיינסטרים?

לאחרונה מתברר לי שאני כנראה חי באיזו בועה ליברלית, שמאלנית, כשמסביבי החברה הופכת גזענית, בהמית, שונאת זרים ו״סמולנים בוגדים״. התברר שהם השתלטו על השלטון. פעם זה היה מאיר כהנא, שדעותיו הוקעו החוצה מן הכנסת, שמעולם לא צורף לממשלה. היום חברי הכנסת של הליכוד, ובינהם שר הבטחון, מתחרים בינהם מי יבטא דעות יותר קיצוניות, מי יעשה ״ביג לייק״ לספיר סבח, מי ילחץ את ידה בכנסת, העיקר לקרוץ לחברי מרכז הליכוד לקראת הפריימריז הבאים. ממתי זהותה או דתה של החברה של בנו של ראש הממשלה היא עניין לבנצי גופשטיין וארגון להב״ה?

יום אחד, כשישאלו אותי איפה הייתי כשמירי רגב קראה למסתננים סרטן, כשמיכאל בן ארי ארגן ערב הוקרה לספיר סבח, כשאריאל זילבר התקבל בציבור כמגן חופש הביטוי, מה אגיד? שבדיוק שודר פרק חדש של ״הומלנד״ בטלויזיה, ולא רציתי להפסיד אותו?

פעם הטוקבקים היו אנונימיים, לכל ידיעה שהיה בה מעורב ״ערבי״ או ״מוסלמי״, הם היו מגיבים אוטומטית בשנאה. היום הכל גלוי, אנשים לא מהססים להביע, תחת שמם ותמונתם, דעות גזעניות, קוראים לרצח ערבים, זרים, סמולנים וכל מי שנחשב בוגד בעינהם. ללימור לבנת, בוגי יעלון ודומיהם יש לי חדשות – כשהאספסוף שאתם מטפחים יעלה לשלטון, גם אתם תהיו שמאלנים מדי בשבילו.

כתבתי כאן בעבר שדיבור על זכויות אדם אינו שייך לימין או לשמאל. גם פינוי אלים של מתנחלים יכול להיחשב פגיעה בזכויות אדם. הוצאת צווי הרחקה ומעצרים מנהליים יכולים להיות מופנים גם כלפי פעילי ימין. אבל משום מה, אולי בגלל השיח המתלהם כנגד השמאל וארגוני זכויות האדם, מורים לאזרחות מתלוננים שהם לא יכולים ללמד על זכויות אדם בכיתה מבלי שתלמידים יצעקו ויגדפו אותם. טוב, מה מצפים, אם שר החינוך הקודם, גדעון סער, הורה למחוק את הפרקים שלא נראו לו מספר הלימוד באזרחות, בגלל טענות ל״הטיה שמאלנית״. היום סער הוא שר הפנים, ובמסגרת תפקידו הוא רודף את הפליטים שהגיעו לכאן מאפריקה.

מה עושים? אני מיואש. מרגיש שהשתלטו על המדינה הזו אנשים שרוצים לבטל את כל מה שהיא קמה בשבילם. אנשים אלה היו רואים בהכרזת העצמאות שלנו מסמך שמאלני בוגדני. אזכיר לקוראים על מה המדינה הזו קמה, בין השאר:

״מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה   נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה״.

אז מה קרה לנו? איפה, בדרך הזו, לקחנו פניה לא נכונה ומצאנו את עצמנו בשכונה של בן ארי ובן גביר? איך קרה שהם השתלטו לנו על המדינה?

פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורת חברתית, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

11 תגובות על לעצור את הגזענות

  1. חן הגיב:

    בין לבין החיוך שעולה מהמורה לשעבר שיוצא ממך, אני בעיקר עם צמרמורת.
    כי המדינה שלו זו שהסבים שלנו וההורים שלנו נלחמו את מלחמותיה, פשוט מביישת, וזה עצוב נורא.

    אהבתי

  2. יעלה הגיב:

    אני רק יכולה לשער לאיזה צד של המפה הפוליטית אתה משתייך (וחלילה שלא ישתמע מדבריי שאני לא נגדך!)
    בכל מקרה, מה שרציתי להגיד זה ש… כנראה שרבים מאיתנו לא מזיזים את עצמם כדי להצביע ולבחור ברגע האמת את הקבוצה שאנו חושבים שצריכה לעמוד בשילטון…
    ואז… אז זה מה שקורה לנו.
    להם.
    ולכל אזרחי המדינה בה אנו חיים…
    עצוב.

    אהבתי

  3. ליאור הגיב:

    איפה? באחד הפיתולים בין דרך רבין למסלול ברק. מכוונות טובות, ולמטרה נעלה, המיינסטרים של השמאל הפך את ההסדר עם הפלסטינים לחזות הכל, לכדור הכסף שיפתור את כל בעיותינו. אבל גם האנשים שקידמו את הרעיון הזה בשיא המרץ (לא בכוונה יצא לי) לא האמינו בו במאה אחוז, ולא נתנו למשא ומתן את התתייחסות הרצינית והיצירתית שמגיעה לו. כשברק קם ואמר "הצעתי להם הכל והם סירבו" הוא הכריז על מותו של השמאל, שבמשך קרוב לעשרים שנה עד אז הפך יותר ויותר לתנועה של רעיון אחד. ולא משנה שהוא לא הציע הכל. ולא משנה שאנשים לא מצויים בפרטים. ולא משנה שלאורך כל תהליכי המשא ומתן עם הפלסטינים, החל מהמפגשים הלא חוקיים עם אש"פ בשנות השמונים ועד ימינו, שני הצדדים מגיעים לשולחן בחוסר נקיון כפיים, ובלי להתכוון באמת למה שהם אומרים (או חותמים). ולא משנה שיש הרבה יותר מדי אינטרסים בישראל (גם פרטיים, גם עסקיים וגם ארגוניים-ציבוריים) שרוצים שהמצב הנוכחי יימשך עוד הרבה שנים.

    וזה איפשר לגורמים מהימין להזיז את "חלון הרעיונות הלגיטימיים" בצורה חדה לכיוונם בעשר-שתים-עשרה השנים האחרונות. חלק מזה כתגובת נגד לתנועה ההפוכה שהשמאל גרם לה לאורך שנות התשעים, אבל חלק לא מבוטל מזה כניצול הזדמנות. וזה איפשר לאורתודוקסיה היהודית (שתמיד היתה לה בעיות קשות עם ישראל החילונית, ה"הומנית" וה"אוניברסליסטית", עד כמה שהיא היתה כזו) להשמיע ולהשפיע הרבה יותר משניתן לה קודם לכן. ומשני הזרמים האלו יחד הגזענות, האתנוצנטריות, הקסנופוביה, הן תוצאה ישירה ומתבקשת.

    אבל הכי חשוב: *הם* לא השתלטו *לנו* על המדינה. עד כמה שדעותיהם של בן ארי ובן גביר מתועבות בעיני, ועד כמה שאני מאמין שאפשר להרשיע אותם בבית משפט (בפשעים שנמצאים היום בספר החוקים) על הבעת אותן דעות, הזכות שלהם כאזרחי המדינה הזו זהה אחד לאחד לזכות שלי, או שלך, או של כל אחד אחר כאן. בשוק הרעיונות שהוא הפוליטיקה הישראלית, הם מייצגים זרמים, רעיונות, שהצליחו לקנות יותר אנשים, שהצליחו לשכנע בצדקתם ציבורים ש"אנחנו" (השמאל) הזנחנו (במקרה הטוב, או שאמרנו להם "אבל, אבל, אבל הסכם שלום! תראו, יהיה לכם הרבה יותר טוב!" ולא הסברנו איך ולמה, במקרה הפחות טוב). ואם אנחנו רוצים לשנות את התמונה הזו, אנחנו צריכים לעבוד בדיוק בספירה הזו- לשכנע אנשים שהרעיונות שלנו יותר טובים, שהעולם העתידי שאנחנו מציעים יהיה עולם מאושר יותר גם בשביל מי שבלב-ליבו מאמין שהערבים מסריחים, ולא רוצה אותם בשדה הראיה שלו, ושהרווחים החומריים האמיתיים שהם מקבלים היום בזכות מצב החצי-מלחמה שאנחנו נמצאים בו (ושלא תחשוב לרגע- יש רווחים חומריים, ולשכבות אוכלוסיה הרבה יותר רחבות משנדמה לנו) הם פחותים מהרווחים החומריים האמיתיים שהם יקבלו אם המצב הזה יגמר. זו לא עבודה קלה (בטח לא כש"ישראל היום" הוא העיתון הנקרא ביותר במדינה) אבל זו הדרך היחידה שיש.

    אהבתי

    • דרור כהנוביץ' הגיב:

      תיאור מדויק למדי של המצב

      אהבתי

      • אירקיס הגיב:

        תאור מדויק של המצב יהיה שהמציאות מוכיחה שרעיון ההסכם לא קשור למציאות. אוסלו התפוצץ באוטובוסים בתל אביב וזו הבעיה: אתם מוכרים משהו שהמציאות מוכיחה שהוא לא קיים. כשתפנימו את זה, אולי מישהו יתייחס אליכם ברצינות.
        וההתנשאות הזו, שאנשים לא מבינים מה שאתם מוכרים, מרחיקה ממכם עוד יותר.
        בהצלחה.

        אהבתי

        • ליאור הגיב:

          אירקיס (בהנחה שאתה עוד קורא את הדיון הזה),
          המציאות הוכיחה שרעיון ההסכם _כמו שניסו ליישם אותו ה"ה רבין, פרס, נתניהו וברק_ לא קשור למציאות. על זה אין לנו ויכוח (ואני חושב שכתבתי את זה למעלה, אם כי לא בדיוק במילים האלה). מכאן ועד ל"המציאות מוכיחה שהוא לא קיים" יש מרחק גדול מאד. ההיסטוריה מוכיחה שסכסוכים בין עמים/אומות/מדינות נגמרים בסופו של דבר. לפעמים בהסכם, לפעמים בהכחדה של אחד הצדדים, לפעמים כי בא מישהו חזק יותר ונאלצים להתאחד, ולפעמים כי הם פשוט דועכים עם הזמן ולאף אחד כבר אין כוח לזה. הפתרון של "לנצח תאכל חרב" הוא פתרון "לא קיים" מבחינתי, בעיקר (אבל לא רק) כי המחירים שלו גבוהים מדי, גם פנימית וגם חיצונית. ואני מאמין שלא ראינו מספיק חשיבה יצירתית מאף אחד מהצדדים (הישראלים, הפלסטינים, ולגיונות המתווכים שמנסים "לתקן" כאן את המצב).

          אבל יותר חשוב לי להתייחס לנקודת ה"התנשאות". אני לא חושב שאני מתנשא מעל אף אחד כשאני אומר שיש כאן שוק של רעיונות, ואני כרגע בצד המפסיד. אני חושב שאנשים מבינים טוב מאד את הרעיונות שהשמאל הציג עד היום, ומצביע הליכוד/ש"ס/ליברמן/בנט הממוצע צודק במאה אחוז שהוא מסרב לקבל אותם. המערכת הנוכחית מתגמלת אותו הרבה יותר, ובמערכת שהשמאל מציע יהיה לו הרבה יותר קשה להגיע לאותה רמת "אושר", גם במישור האישי/נפשי וגם (ולא פחות חשוב) במישור הכלכלי. וזה משהו שהוגי הדעות בשמאל (לפחות אלו שקולם נשמע בציבור) לא הצליחו להבין ו"לפצח" עד היום. במובן הזה, הבעיה היא לא בקונים אלא במוכרים, ועד שלא נשפר את ה"מוצר" שלנו (ונשפר אותו בצורה שתהיה משכנעת ואטרקטיבית ל"לקוח") השמאל לא יצליח לגייס רוב לשום דבר. וזה לא שאין לי ביקורת על הרעיונות של "הצד השני", וזה לא שאין חורים בתיאוריות "שלהם", וזה לא שאין שם ניגודי אינטרסים שאפשר להצביע עליהם ולנצל אותם. אבל עד שהשמאל לא ידע להפנות את אותה חשיבה ביקורתית כלפי הרעיונות של עצמו, הסחף ימשיך להיות לכיוון השני.

          אהבתי

  4. motior הגיב:

    אנחנו סובלים מהקצנה בכל העמדות והמגזרים יחד עם בעיות חדשות (המסתננים/פליטים/מהגרי עבודה). לצערי יש בארץ הרבה יותר אלימות – מילולית ופיזית כל שנה.

    אהבתי

  5. ת הגיב:

    כמי שנהנית לקרוא בדרך כלל את קולו של ההיגיון בתגובות שלך, צר לי שהתפספס הפעם משהו – ולשמחתי יש לי הרגשה שזה רק התפספס בכתיבה, ולא באורח החשיבה. אני מתכוונת להדגשה על המשפט "דיבור על זכויות אדם אינו שייך לימין או לשמאל". זה מה שנכון וצריך לזעוק ולהתריע לגביו – וגם לפעול "נאה דורש ונאה מקיים". כן, גם אם אינני מסכימה (ואינני) עם תפיסותיהם של המתנחלים ועם דרכי הפעולה שלהם – הם אמורים להיות זכאים להתנהלות דמוקרטית (שמעצר מנהלי לא מקובל בה). וגם אם אני בעד זכותו של אדם ורטה לחופש ביטוי (ואני בעד) – עדין נעתי באי נוחות כשהמחנה הליברלי ונאור בחר להשתלח בה, וללעוג למזרחיותה – כי גם זו גזענות. ולא זכור לי שיש כלל ש"מותר להיות גזענים כלפי גזענית". ולא, אריאל זילבר הוא ממש לא "מגן חופש הדיבור" בעיני (וגם לא נראה לי שהתקבל ככה בציבור) אבל גם להפעיל כוחנות (ע"ע ד.ר.) אל מול החלטה (אומנותית? דמוקרטית?) להעניק לו פרס – זו גם לא ממש התנהלות מתאימה.
    בקיצור – אני חושבת שביום שבו המחנה הליברלי, והנאור, והדמוקרטי יוכיח עקביות ויוביל קול צלול וברור של "די לגזענות ודי לשנאה" (כולל כל גזענות, וכל שנאה), יהיה הרבה יותר קל להאמין לו.

    אהבתי

  6. volcman הגיב:

    ביג לייק!!

    מתי זה קרה? ב-4.11.1995…
    שם התהליך, שבעבע מתחת לפני השטח, קיבל תאוצה רצינית.

    :-/

    אהבתי

  7. שי הגיב:

    ההתייפיפות של השמאל פשוט מוגזמת ,השמאל שמרשה למחנך להשתלח בצה"ל ,ומרשה לזמרת עם דעות שמאל קיצוניות להשתלח בזמר אחר שלא חושב כמוה .
    האם אתה טוען רק מול הימין שגונב לך את המדינה , או גם מול חבריך מהשמאל ,ח"כ ערבים ומנהיגים ערבים שמדברים כנגד המדינה דברי הסתה וגזענות.

    הגיע הזמן שהשמאל יתעורר ולא יחלום בחלום אוסלו ובמנהיג רבין ,שזכור אצל מחנה השמאל כאיש שלום .
    שכחתם שהוא היה רמטכ" ששת הימים , שכחתם שכשר בטחון אמר לשבור להם את הידים והרגלים (מי זה להם- אמירה גזענית)

    המדינה נגנבת ולא על ידי הימין , אלא על ידי השמאל העיוור שללא מנדט הבוחרים , מנסה לקבוע את הטון במדינה,
    בעזרת תקשורת שמאלנית ובעזרת גופים כמו בג"ץ הפועל עם הרבה נטיות שמאלה.

    אהבתי

    • יעלה הגיב:

      אף קיצוניות אינה טובה.
      לא זו של השמאל ולא זו של הימין.
      השאלה, מה קורה במפגש האמצע בין שני הצדדים, והאם הוא בעצם טוב יותר מהצד המעט ימני או מעט שמאלי של המפה.
      אני מודה שאני נוטה יותר לכיוון השמאל, אבל בחלק מן הדברים אני מסכימה עם טענות הצד הימני.
      המדינה נגנבת על ידי הקיצוניים שבשני צדי המפה !

      אגב, כבת למשפחת השכול (וזה ממש לא "הילדים של כולנו" זה הילד שלנו בלבד !!! כשזה כואב בלב, בנשמה ובבטן) וכאשת פדוי שבי אני חייבת לציין שצה"ל הוא לא כזו פרה קדושה כמו שעושים אותה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s