לאחרונה יש לי דילמה לגבי התכנים של הבלוג. מטבע הדברים, הבלוג עסק בחודשים האחרונים באיריס, באבל ובאובדן. זה מה שהעסיק אותי, ועדיין מעסיק אותי למעשה, ומה שגורם לי בעיקר לכתוב. בזמן האחרון אני מנסה לאט לאט לעשות שינוי, לכתוב על דברים אחרים, אופטימיים יותר לשם שינוי. לכתוב גם לקטגוריות אחרות בבלוג מלבד "אובדן". אז הנה פוסט של "אבהות".
האמת היא שלפעמים הפוסטים יצאו קורעי לב או דכאוניים מבלי שהתכוונתי. היו פוסטים שבהם כתבתי על מה שעובר על דר ועלי בימים האחרונים, שמחה מהולה בעצב לפעמים, והתגובות היו "קורע לב", "קרעת אותי", "ריסקת אותי", וזאת מבלי שהתכוונתי בכלל. בשבילי, לצלם את דר יושבת במטבח ליד המיקסר ומכינה עוגה זה טבעי לחלוטין כמו לצלם אותה מברכת את איריס ליד הקבר. אלה החיים שלנו, והם לא תמיד דיכאוניים, למרות שלמי שמסתכל מבחוץ זה אולי נראה ככה. דר לא בוכה ליד הקבר, היא שמחה. אלה החיים שלנו, לטוב ולרע.
השלב הכי כיפי בעוגת זברה זה ללקק את המקציף
אבל בכל מקרה, הנה נסיון לכתוב פוסט אופטימי.
החיים שלי ושל דר בסדר, רוב הזמן. דר גדלה מיום ליום והופכת לגברת דעתנית. היא מאושרת בגן, אוהבת את החברים והחברות שלה ונהנית לרקוד ולשמוח. בשבוע שעבר חגגו בגן את חג הגינה (ככה זה חודש חשוון, אין חגים אז ממציאים), והיא התרגשה לרקוד ולשמוח:
דר וחברה רוקדות את ריקוד הירקות
שבוע לפני החגיגה היא כבר דיקלמה לי את כל השירים, לימדה אותי את התנועות ("אבא, כששרים לחתוך סלט אתה צריך לעשות ככה וככה"). היא התאמנה על השירים והתנועות עם המיקרופון שקניתי לה (ברור לי שאני מגדל כאן דיווה קטנה):
במסיבה בגן כמובן שידעתי את התנועות ואת הריקודים, ודר היתה מאושרת.
חוץ מזה, התחלתי לעשות רשימה בראש של הדברים שטובים לי בחיים. זה תרגיל מחשבתי מעניין, לנסות לחשוב על הדברים הטובים:
1. אני מוקף בהמון חברים טובים ובמשפחה אוהבת ותומכת.
2. דר ילדה נהדרת, בסך הכל כל כך קל לגדל אותה. ישנה לילות שלמים, נרדמת ב-19:00, ממושמעת, קל להסביר לה דברים והיא מבינה, יודעת שלא רצוי לאכול יותר מדי ממתקים. אוהבת לטעום מאכלים חדשים, אנינת טעם, פשוט חלום.
3. הבית רוב הזמן מסודר מאוד, ככה זה שיש שלטון יחיד ואין מי שמבלגן.
4. דר ואני נהנים להיות ביחד, לנסוע באוטו, אני מספר לה סיפורים והיא שואלת שאלות על כל דבר שרואה. זה מרתק לראות אותה גדלה. היא כבר יודעת לספר שהאקליפטוסים לא הצליחו ליבש את הביצות ומכירה את רכסי הכורכר וגבעות החמרה של השרון (ככה זה כשאבא היה מורה דרך).
5. יש לי הרבה זמן להקדיש לדר אחרי הצהרים. כיף לנו לבלות ביחד, רוכבים על האופניים, מרכיבים פאזלים, משחקים בגן שעשועים.
6. אני נהנה לראות את דר נהנית בחוג קרמיקה, יוצרת כלים ומנסה להידמות לאיריס. היא אפילו מחלקת את הכלים לבני משפחה וחברים, כמו שאמא היתה נותנת כלי קרמיקה כמתנות.
7. אני נהנה לראות את איריס בדר, בתנועות, בחיתוך הדיבור, בתחומי העניין, בפיינשמייקריות.
8. אנחנו נהנים להסתכל ביחד בתמונות, היא מבקשת שאספר לה איך היה כשהיתה קטנה, מה אמרה ומה עשתה.
9. בין הורים תמיד יש ויכוחים לגבי הטיפול בילדים. עכשיו יש שלטון יחיד, אין ויכוחים.
10. קורים לי דברים טובים בזמן האחרון, דברים שמחזירים לי את האמונה בטוב וגורמים לי להרגיש טוב באופן כללי.
אז הנה, מקווה שזה יצא אופטימי ולא קורע לב.
ולסיום נשמע כמה צלילים אופטימיים:
אב במשרה מלאה 
מקסים משמח ואופטימי
איזה כיף!
אהבתיאהבתי
תודה. באמת כיף להסתכל על חצי הכוס המלאה
אהבתיאהבתי
טוב לקרוא אותך ככה. מאחלת שהטוב ימשיך והשמש תאיר פנים לרוב.
אהבתיאהבתי
נקווה שהשמש אכן תאיר. קרניים ראשונות כבר מציצות בין העננים.
אהבתיאהבתי
כיף לקרוא אותך.
"הנה הם באים, ימים של שקט"
לכבוד לי להיות בסעיף הראשון של הרשימה שלך….;-)
אהבתיאהבתי
יש לך בהחלט מקום של כבוד שם. והלוואי שיהיה כבר שקט.
אהבתיאהבתי
קורע לב
… 🙂
אהבתיאהבתי
שימשיך להיות טוב
אהבתיאהבתי
התמונה עם הקצפת פשוט נהדרת וכל כך מתאימה ברשומה הזו.
משמח לקרוא אותך ככה.
וכהרגלי אני חייבת לשים איזה שיר 😀
אהבתיאהבתי
מותר להיות "נשפכת" רק לרגע קט -:)
אני מתה על השיר הזה
אהבתיאהבתי
גם אני מעולפת על השיר הזה!
שרה אותו עם נועם בגרסה העברית
אהבתיאהבתי
איזה פרץ של אופטימיות, תודה 😉
אהבתיאהבתי
and something with mittens
אהבתיאהבתי
לייק….
אהבתיאהבתי
הו ! שכחתי מזה… זה מהפרק הראשון. ענק.
אהבתיאהבתי
🙂
בוקר טוב
אהבתיאהבתי
😉
אהבתיאהבתי
מאחלת לכם רק ימים של שקט ואהבה
אהבתיאהבתי
לקרוא פולני בפוסט אופטימי… עשה לי את היום… (כמי שמכירה אותך, בעצם אני יודעת שיש בך מן האופטימיות… רק שלעיתים היא מסתתרת…)
אוהבת אותך, את הילדה שלך, ואת מה שקשרנו ביננו.
אהבתיאהבתי
פעם שלישית גלידה, דיצה (או קפה)
אהבתיאהבתי
נתחיל מפעם ראשונה?!
אהבתיאהבתי
דיצה היקרה. אנו קשורים בקשר חזק מאוד שקשרה ביננו הפיינשמקרית מלמעלה (זו שנסעה ללונדון או נופשת בפנחס וגסטון ועוד לא שבה). דבר לא יפריד ביננו.
אוהבתך
אהבתיאהבתי
מה יש לומר, אהבנו, אוהבים ונאהב אותך ( אתכם )!
ציני, אופטימי, עצוב, שמח, כל מה שיש בחיים האלו ויש!
אני מאלו שמאמינים שהאהבה מניעה את העולם -:)
אהבתיאהבתי
אוהב אותך, מלכה.
אהבתיאהבתי
פוסט אופטימי, מחייך ונושא עיניו לבאות. שימשיך ככה. רק שימחה ואושר.
אהבתיאהבתי
שמחה ואושר. עכשיו מתי יעל תביא לי את המשלוח של הגרנולה?
העם צמא לגרנולה! זו שעת חירום!
כבר הדרדרתי לגרנולה של דורסט…
אהבתיאהבתי
איזה יופי של פוסט.
שהטוב רק ילך ויתעצם.
אהבתיאהבתי
תודה!
אהבתיאהבתי
מונטי פייטון תמיד טוב לעשות את החיים מחוייכים יותר.
מאחלת לכם אושר גדול.
ושילטון יחיד… חכה שלא יתהפך הגלגל 😉
אהבתיאהבתי
את מתכוונת שהזאטוטה תעשה הפיכה?
אהבתיאהבתי
מוצאת חן בעיני, האופטימיות החדשה הזאת;-)
🙂
אהבתיאהבתי
אם דר לא היתה חולה הייתי מזמין אותך לברוח מהאזעקות לכאן.
אהבתיאהבתי
דרור, אני עוקבת אחר הבלוג הזה זמן רב…. גם אני "קורבן סרטן" ואיבדתי אמא לפני 9 חודשים. מזדהה עם המון המון דברים שכתובים כאן, החל מימי הגילוי, ימי הטיפולים, הימים האחרונים והימים שאחרי. הכתיבה שלך כל כך מחזקת ומעצימה. אני מאחלת לך ולדר המון אושר ושתמשיך להיות אדם כה מיוחד ומרגש.
אהבתיאהבתי
מאי, תודה. מרגש אותי לשמוע שאנשים עוקבים אחרי.
שיהיה לך רק טוב
אהבתיאהבתי
תודהאת מקסימה אופטימית המשיכי זה עושה טוב;-)
אהבתיאהבתי
דרור איזה כיף לקרוא
נראה לי שנתפסת ביום שבו אתה משחרר לעולם אהבה בלי ציניות.
מה צריך לעשות כדי לשמוע גם כמה מילות אהבה כאלה קרירות זה מקובל, של פולני לפולניה…
יאללה אוהבתך….
אהבתיאהבתי
נועה, תדרשי… זה בטוח יגיע… 🙂
אהבתיאהבתי
דיצוש, הצליח לי!!!
אהבתיאהבתי
תודה נועה, שולח לך אהבה ללא ציניות כל יום.
אהבתיאהבתי
🙂 איזה כיף…
אהבתיאהבתי
מקסים ואופטימי…..
אהבתיאהבתי
תודה, אורטל. נקווה שימשיך להיות טוב
אהבתיאהבתי
בהחלט פוסט מחוייך, חיובי ואופטימי
נהניתי לקרוא 🙂 (גם את הפוסטים האחרים גם אם לא הגבתי…)
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
מזדהה, כרגיל 🙂
רק תזהר לא להנות מדי ולהתרגל לשלטון היחיד, כמוני…
אהבתיאהבתי
אתם באמת זן נדיר.
תודה על שיתופי הלב בכלל והיום בפרט.
מרגש, כן, חד, רהוט ואופטימי 🙂
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
קראתי וישר חשבתי על מונטי פייטון, ואז על צלילי המוסיקה 🙂
שמחה לראות שהם קיבלו מקום של כבוד.
ולמרות שיש ימים קשים יותר יש גם שגרה טובה ומבורכת, ויש חיים בבית ואני רק מקווה שהערבוב הזה יהפוך לערבוב יותר ויותר שמח בעיקר בשבילך.
אתה ממש על זה, וכבר אמרתי לך, מגיע לך כל הטוב שבעולם עם תוספות.
אוהבת המון המון אתכם
אהבתיאהבתי
תודה חן, השגרה שלנו באמת נעימה וכיפית. נקווה שימשיך ככה
אהבתיאהבתי
חחחח…בהחלט אופטימי
אהבתיאהבתי