איך הלוק החדש?

תשאלו מה רוצה חולה סרטן יותר מכל והוא יענה: להבריא. טוב, אז במקרה של סרטן גרורתי אין כזה דבר להבריא, אז מה רוצה חולה סרטן גרורתי: שלא יהיה יותר גרוע.

איריס שוחררה בשעה טובה מבית החולים לאחר שבוע של אשפוז. האמת היא שכבר ביום שישי שחררו אותה לחופשת סוף שבוע בבית וביום ראשון רק הגענו לאיכילוב להשתחרר סופית מהאשפוז. ספירות הדם עלו התייצבו (לפחות בינתיים), הנשימה השתפרה, למרות שעדיין צריך חמצן קבוע. החזרה הביתה היתה נהדרת. נהדר לחזור לשגרה, אין כמו בבית.

ביום חמישי שעבר איריס עברה את הטיפול השני בתרופת האירובולין, בינתיים ללא תופעות לוואי מציקות, למעט אבדן השיער שוב. איריס הצטערה על אבדן התלתלים, שגידלה בעמל רב במשך שנה ויותר, וביקשה ממני לגלח אותה שוב. היא טוענת שעכשיו קשה לה יותר לוותר על השיער מאשר בפעם הראשונה. טוב, אז הלך ניסים גרמה וחזרה שינאייד אוקונור. נסתדר. דר מאוד אהבה את הקרחת. היא בעיקר שמחה לקבל אליה את השמפו והמרכך היוקרתיים של איריס (שוורצקופף!).

ביום ראשון הגענו שוב לאיכילוב על מנת לקבל מנות דם. מסתבר שההמוגלובין של איריס היה בירידה מדאיגה והרופאים פסקו שעליה לקבל שתי מנות דם, ככה שיהיה מעניין. חזרנו ב-16:30 הביתה אחרי מנות הדם, ואיריס היתה עייפה והלכה מיד לישון. אחרי שעה וחצי התעורה עם צמרמורות, רעידות, בחילות קשות ובלבול שהתבטא בקושי להשלים משפטים. בדיקה מהירה בגוגל העלתה שיש לפעמים תופעות לוואי של תגובה לא טובה למנת דם, בגלל הכנסה של חלבונים זרים למחזור הדם. כדור פראמין להקלה בבחילות ואחרי שעה וחצי של נסיונות לדבר בצורה מבולבלת היא נרדמה וישנה עד הבוקר למחרת. בבוקר לפחות תופעות הלוואי נרגעו, למעט קצת בחילה שגם עברה. נו טוב, עברנו גם את זה.

מאז הכל שגרתי (כבר שלושה ימים, שגרה ארוכה, רק שלא נתרגל לטוב). נוהל בוקר – מקלחת, התלבשות, כדורים, עוברים מהמיטה לספה בפינת המשפחה, משהו לאכול, עיתוני בוקר. אחר כך ב-10:00 חברות מגיעות ואני הולך לעבודה. החברות של איריס הכינו לוח תורנוית השגחה עליה (יש אפילו גרסת גוגל-דוקס). מחר מתחילה לעבוד בבית בבקרים עובדת ששכרנו לסייע לאיריס בבוקר, כדי שאני אוכל להתפנות לעזרה לדר וקצת לדברים שלי בבוקר. הנשימה עדין קשה, ואיריס נעזרת במחולל חמצן או בבלוני חמצן כדי לנשום, אבל לפחות היא מצליחה לנשום עם המחולל. שגרה מבורכת, כבר אמרנו?

נקווה לטוב.