תא"ל אהרון חליווה, מפקד עוצבת האש, פתח את פיו בהרצאה לפני חיילי מילואים בבסיס אליקים, והודיע להם חגיגית: "בגלל ההפגנות, קיצצו את תקציב הביטחון, ועכשיו לא נוכל לירות טילים באימונים". אחר כך הוסיף כי היה מחליף חלק משכניו בצפון תל אביב.
חליווה, בהשראת מפקדיו ויו"ר ועד העובדים של צה"ל, אהוד ברק, שכח כנראה את מקומו, כמי שמשרת בצה"ל ואמור לשרת את הציבור ששלח אותו. אנחנו המעסיקים שלך, תא"ל חליווה, אנחנו משלמים במיסים שלנו את המשכורת המנופחת שלך, את כלי הרכב המפוארים שבהם אתה מתנייד, הכוללים בוודאי גם ג'יפ פאג'רו נוצץ ויוקרתי, את רכב הליסינג שלך והשתתפנו במימון התארים שלך באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטת חיפה (לפי הויקיפדיה). אנחנו מממנים את הלשכה היקרה שלך, את הנהגים והפקידות שלך, את תנאי השירות והשכר המופרזים שלהם אתה זוכה. לפי הנתונים האלה מ-2006, עלות השכר החודשית שלך עומדת על 34 אלף ש"ח. אני משער שמאז 2006 זכית לקצת העלאות שכר.
מר חליווה היקר, הבטחון שלנו לא נמדד ברובים, טנקים וטילים, מר חליווה. בלי בטחון חברתי ובלי מעמד ביניים יציב, שעתידו המקצועי והכלכלי בטוח, לא ישארו לך חיילים לגייס, לא רק טילים לירות באימונים. בלי סטודנטים שיוכלו לממן את התואר, בלי זוגות צעירים שיגיעו לרגע הנכסף שבו יוכלו להרשות לעצמם לקנות דירה לא יהיו לך חיילים נאמנים. בלי אנשים עובדים, יצרניים, שלא חוששים כל רגע לפיטורים לא יהיה לך בשר תותחים למלחמה הבאה ואז אולי תאלץ להסתער על האויב עם הלשכה שלך, הפקידות והפקידים, הנהגים, הרל"ש והעוזרים.
מר חליווה, מעיון בויקיפדיה אני רואה שיש לך הסטוריה צבאית מפוארת בצנחנים, לא באתי לזלזל בתרומתך למדינה, אולם לדפני ליף, סתיו שפיר, רגב קונטס ואחרים יזכרו בתולדות המדינה הזו כמי שעשו שינוי בקיץ 2011, שינוי חברתי אדיר שאת תוצאתיו עדיין לא ניתן לחזות. שינוי שהוא משמעותי יותר מכל הפעולות שעשית בגדוד 202 או בסיירת.
חוץ מזה, קראתי שלמרות המחאה החברתית, השיגו לכם אנשי ועד העובדים של צה"ל תוספת תקציבית של משהו כמו ארבעה מליון ש"ח. אז כמו שמישהו שואל "איפה הכסף?". מדוע מערכת הבטחון מתנהגת כמו ילד מפונק, שבוכה וצורח, וכל ממתק שניתן לו יגביר את תאבונו לממתקים נוספים? מדוע מהלכים עלינו אימים בביטול תרגילים, ביטול כיפת ברזל וחוסר מוכנות לקראת האיום האיראני?
מר חליווה היקר, האיום האיראני המדומה מדאיג פחות את מעמד הביניים מאשר האיום של יוקר המחיה, המינוס בבנק וחוסר הבטחון התעסוקתי המתמיד. אבל בכל סתיו-חורף, כשמתחילים הדיונים על התקציב, דואגים אנשי צה"ל להדליף ידיעות לעיתונות על איומים במעגל הרחוק ובמעגל הקרוב, העיתונים מתמלאים בקשתות ארטילריות שמתארות את טווח הטילים שמאיימים עלינו, כאילו שרק אם נקצץ בבטחון, לא יהיה מענה לאיומים. ואז הקיצוץ נמנע, אתם זוכים בתוספת תקציב וכולכם חוגגים עם השכר המופרז והתנאים המופלגים שלכם.
תקציב הבטחון מתנהל בחוסר שקיפות כלפי האוצר והכנסת, וידוע שרוב התקציב מיועד לתשלום משכורות לאנשי הקבע. בשנה האחרונה עמדו אנשי משרד הבטחון על הרגליים האחוריות כדי למנוע את קיצוץ התקציב ולמנוע בעיקר את התכנית להעלאת גיל הפרישה מצה"ל, תכנית שהיתה אמורה לחסוך למשק מיליארדים. אולי בזכות המיליארדים האלה היינו יכולים לממן דיור בר השגה, חינוך חינם מגיל 3, מיטות בבתי חולים וסבסוד גדול יותר של שכר הלימוד באוניברסיטאות. אה, אבל שכחתי, אתה קיבלת את רוב הדברים האלה מצה"ל כחלק מתנאי השירות שלך.
תא"ל חליווה היקר, בגלל אנשי קבע מיותרים ומנגנון מנופח אין כסף לטילים, לא בגלל סתיו שפיר. כדאי שבפעם הבאה שתחליט לתקוף את המחאה החברתית תספור עד 10 ותחשוב טוב יותר על דבריך.
אב במשרה מלאה 
תודה דרור
תמשיך להגג במילים רהוטות את מה שעובר לי בראש..
אהבתיאהבתי
אני לא מהגג, אני סתם מלהג.
אהבתיאהבתי
אתה באמת מלהג ולא יותר מדמגוגיה זולה שמכפישה את האנשים שלא היית מתחלף איתם. לא בשבתות, לא בתורנויות, לא בויתור על חיי המשפחה ולא בכלום. סתם ראייה צרה של איש
מתוסכל שלא מבין איפה הוא חי.
אהבתיאהבתי
לא מסכים איתך. לא חושב שמפקד בצה"ל מקריב יותר מאשר בכיר בחברה פרטית. גם מנכ"ל חברה אחראי על חיים של אנשים – טעויות עסקיות יגרמו להפסדים ולפיטורים, טעויות הנדסיות יגרמו לתאונות וכו'.
אני לא מתפעל מאנשים שנשארים בצבא ועושים קריירה בצבא, בטח לא חושב שצריך להודות להם כל בוקר על השירות שלהם. הם בחרו את זה, גם בגלל הבטחון הכלכלי והתנאים הטובים להם ולמשפחתם. הקריירה הצבאית משמשמת אותם כקרש קפיצה לתפקיד ניהולי בחברות הגדולות לאחר הפרישה.
אם התפקיד היה כל כך גרוע, לא היו כל כך הרבה מתמודדים על כל מינוי של סא"ל/אל"מ/תא"ל/אלוף.
אהבתיאהבתי
מסכים.
אהבתיאהבתי
הריטואל הזה חוזר כל שנה – רק הסיבות שונות. כל פעם שרוצים לקצץ בתקציב הבטחון צה"ל מיד מקצץ בדברים שברור לכולם שהם חיוניים – טילים באימונים, אימונים בכלל, הסעות לחיילים… אף פעם לא מקצצים בשמנת – כל המערך הביורוקרטי העצום.
אהבתיאהבתי
מסכים. וכמובן שאנשי הצבא טוענים שהם צריכים לקצץ בדברים שהכי רגישים לאוכלוסיה (כמו כיפת ברזל). חס וחלילה שייגעו להם בג'יפים או במה שזה לא יהיה.
בנוסף למה שכתבת, זה לא רק שלא יהיו להם חיילים, אם לא יהיה ביטחון חברתי, אז גם אנשים ישלמו פחות מיסים -> פחות כסף למ"מ -> פחות כסף (גם) לצבא.
אהבתיאהבתי
ניסחת ברהיטות ובדיוק את מה שאני חושבת. תודה.
אהבתיאהבתי
מסכימה עם כל מילה.
הלוואי ומשהו אי שם במעלה הדרגות היה קורא אותך.
ומיישם….
אהבתיאהבתי
מסכים עם כל מילה . וכתשובה לתגובתו של רון – במושבות הגליל התחתון בימים שלפני קום המדינה היו אומרים : "מי שלא רוצה ללכת אחר הביסוק (סוג של מחרשה הנגררת אחר הסוס וההולך אחריה היה צריך לאחוז בה ולאזן אותה – בקיצור עבודה קשה ומפרכת) היה הולך לביטחון "
אהבתיאהבתי
קוראים לזה "שיטת צ'יץ'".
כל פעם שחרב הקיצוצים היתה מונפת של תקציב העירייה, היה יוצא מר צ'יץ' עם צוות חדשות למעון יום לקשישים בדרות ת"א והיה מצהיר חגיגית שהמשמעות של הקיצוץ תהייה סגירת מעון היום.
חס וחלילה שלא יגעו במשכורות המנופחות של המנהלים וועד העובדים….
במילה אחת קוראים לזה:"תיעדוף"
אהבתיאהבתי
שלום דרור,
אני מסכים עם מה שאתה כותב, אבל אתה מסתמך על גירסה "ערוכה" של דברי חליווה. אני נכחתי בשיחה הזו (כאחד מאנשי המילואים בקהל). הוא אכן אמר את הדברים, אבל הוא הוסיף גם שהוא תומך במהלך הזה, והיה מקצץ עוד באימונים, אם היה יודע שהכסף הזה ילך לחינוך (הוא גם רמז שהוא לא מאמין שרוב הקיצוץ אכן יעבור למטרות כאלו).
הדברים נאמרו בהקשר של ביקורת של חיילים לגבי בעיות הנובעות מחוסר הקצאת משאבים ביחידה.
אהבתיאהבתי