קראתי אתמול על השר לענייני דתות, יעקב מרגי, שהחליט שלא בא לו על הרבנים הנחמדים מארגון ״צהר״, שמחתנים זוגות חילוניים תוך נסיון לקרב אותם ליהדות. בצהר אומרים שהכל עניין של כסף, כי בגלל רבני צהר, הרבנים של הרבנות לא יכולים לחתן לקבל את הטיפ במעטפה בסיום החתונה, כאילו לא היו עובדי ציבור ומקבלים משכורת מהמדינה, ולכן הם מתנגדים לחתונות שעורכים רבני צהר.
כמו שאומרת עלמה זק: ״פיר, אני מזה מאוכזבת״. או שבעצם לא. כאדם חילוני לא התלהבתי מהעניין של צהר. עבורי זו היתה אותה גברת בשינוי אדרת, אותם רבנים חשוכים, רק כאן כאלה שבמתק שפתיים ובעברית (לא בארמית) מנצחים על טקס מכירת האשה לבעלה. מספיק לראות את התשובות ההלכתיות שנותנים רבני צהר בערוץ יהדות בטמקא כדי להבין שהם ממש לא רפורמים ולא מנסים לשנות הלכות.
רבים מחברי החילונים בחרו להתחתן עם רב של צהר, בהנחה שזה יחסוך להם את החוויה הלא נעימה ברבנות. הענין הוא, שכמו נישואי קפריסין, עדיין אותם זוגות שמתחתנים עם רבני צהר יאלצו לחזור לרבנות כשירצו לפרק את החבילה (כשהקלדתי את זה יצא לי ׳בחילה׳ במקום ׳חבילה׳, טעות פרוידיאנית).
חילונים שבאים להירשם ברבנות נאלצים לשקר, כמו בעניין הכתובת שלהם, חס וחלילה לתת כתובת משותפת, עוד ידעו שהם גרים יחד, לעבור הדרכת כלות משפילה, לשקר לגבי תאריך המחזור האחרון של האשה, כדי שהמועד שהזמינו באולם יתאים לרבנות מבחינת זמן הפריון של האשה ועוד דברים מבישים אחרים. מבחינתי זה נראה תמיד כמו נסיון נואש של החברה הדתית לכפות עלי מנהגים שהם זרים לי. כל מערכת הערכים היהודית זרה לי, בדיוק כמו ׳קול באשה ערווה׳ או ׳אשה פסולה לעדות׳ או ׳שבעה נקיים׳. הטקס היהודי נערך בין הבעל לבין הרב, ובו נמכרת האשה מאביה לבעלה. האשה אינה צד לטקס, גם אם הרב מרשה לה לקדש את הגבר (אין לכך משמעות הלכתית ומשפטית כלל).
כשאיריס ואני חשבנו למסד את יחסינו, היה לי ברור שאני לא הולך בדרך השקר הזו, המנוגדת לאמונותי. אנחנו בחרנו לערוך טקס פרטי, עם עורכת דין של ארגון ״משפחה חדשה״, בשילוב עם הסכם ממון שיבטיח את זכויות שני הצדדים מבחינה כלכלית. הטקס אינו מוכר במדינת ישראל, ומבחינת הרשויות אנו לא נחשבים נשואים. אנו חיים כידועים בציבור, ונהנים מ-99% מהזכויות שלהן זוכים הנשואים. עוד הרווחנו חתונה במחיר מוזל של גן האירום כי היא נערכה בספירת העומר…
אז למה הקביעה של מרגי טובה לנו? כי ככל שהרבנות תערים קשיים על הזוגות הנישאים, יבינו החילונים שממש לא צריך את הרבנות. לא כדי להנשא, לא כדי להיקבר ולא כדי להתגייר. הרבנות הפכה להיות מוסד חזק בעיקר בגלל הקונפורמיות החילונית ובגלל התחושה ש׳כך עושים כולם׳. ככל שנבין שיש דרכים אחרות לחיות, כחילונים שלא מתביישים בכך שהם לא דתיים, יחלש כוחה של הרבנות. מספיק כבר לחשוב על מה יחשבו ההורים ו׳אבא שלי ישב עלי שבעה אם לא אתחתן עם רב׳. אבא שלך יצטער יותר כשיראה מה מעביר אותך בית הדין הרבני כשתבואי להתגרש ובעלך המתעלל ימנע ממך את הגט.
אה כן, ולכל אלה ששואלים אם הילדים נחשבים ממזרים, אז זהו שלא. ממזר על פי ההלכה נולד לאשה נשואה שהרתה מחוץ לנישואים. כשאשה לא נשואה יולדת אין שום קשקושי ממזרות. לא ברור איך רעיון כל כך שוביניסטי קנה תמיכה מחוץ לחוגים החרדיים ההזויים. הרי לגבר מותר להוליד ילדים מכמה נשים שיחפוץ. רק על האשה מטילים איסורים כחלק מהנסיון הגברי לשלוט באשה הנשואה, בדיוק כמו כיסוי הגוף והשיער.
׳אבל דר לא תוכל להתחתן ברבנות כי הוריה לא נשואים׳ אומרים לי. לא ברור לי מאיפה נולדה ההחמרה הרבנית הטפשית הזו, אבל אני אשמח מאוד אם היא לא תבחר להתחתן ברבנות.
אב במשרה מלאה 
אני כבר מאתמול מנסה לחשוב איך לנסח את דעתי על העצומה הזאת של צהר,
והנה בא דרור ומסביר הכל ברהיטות אופיינית לו.
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
מה שמעצבן, שלמרות שלפי הרבנות אתם לא נחשבים נשואים, לפי היהדות אתם כן נשואים (אפשר לקדש אשה בכסף, בשטר או בביאה – ויותר מאחד מאלה עשיתם). זה מצב של "ספק קידושין" ולכן, לפי הדין העברי, ידועים בציבור צריכים "גט מחומרא".
אז זוג של ידועים בציבור שערכו הסכם, ועכשיו הם רוצים להפרד, נאלצים לבצע גט ברבנות, כי ללא גירושין ברבנות כל ילד נוסף שהאשה תלד (לגבר אחר) יחשב ממזר.
מעצבן !
אהבתיאהבתי
למדתי דיני משפחה ואני מכיר את ההלכה הזו. בכל מקרה, זוג שאינו נשוי לא צריך לעבור ברבנות כי אין שום סטטוס שצריך לשנות. אנחנו עדיין רווקים.
אהבתיאהבתי
הלוואי שהבת שלך תזכה להתחתן בבד"ץ ירושלים עם חובש שטריימל עם שלושה עשר שפיצים ואתה עוד תתגעגע לרבנות בעוד אתה מוקף בעשרות לובשי פסים ממלמלים באידיש.
אהבתיאהבתי
תודה גם לך!
אהבתיאהבתי
אוקיי, אני בטוחה שלא תחשוד בי בחיבה יתירה לממסד הרבני, אבל בחייאת, דרור… זה קצת דמגוגי מה שכתבת.
נכון, לרבנות יש שפע שפעים של חסרונות ופגמים ודפיקויות. חבל להשתמש בסכימות השחוקות ולא נכונות שמקובלות בציבור, והאמת היא שדי מפתיע אותי שנפלת במלכודת הזאת גם אתה.
אני התחתנתי דרך הרבנות, ואפילו לא עם רב של צוהר. סתם רב אורתודוכסי מקסים, נעים, אדיב ונדיב, שהוא בן אדם, בנוסף על היותו איש חרדי וירא שמיים מאד. שלא ביקש כסף, ששמע את כל מה שהיה לנו להגיד, ובהחלט עשה שינויים והתאמות בהתאם לבקשותינו.
אבל, ובעיקר זו הנקודה שאני רוצה להעביר: את התיק שלנו פתחתנו ברבנות תל אביב – מסרנו שנינו את אותה כתובת, ומעולם לא שיקרתי לגבי תאריך המחזור שלי, כי אף אחד לא שאל, ויתירה מכך – אחד העדים שלי? היה עדה. ואף אחד אפילו לא הרים גבה בנושא.
ויותר מזה – יש לי לא מעט חברים שהתחתנו דרך הרבנות. אף אחד מהם לא נאלץ להתמודד עם הסוגיות האלה שהזכרת. לא רק בתל אביב, בכל הארץ.
מה שאני מנסה להגיד זה שהכללות, לשום כיוון, זה לא טוב.
כן, יש רבנים מגעילים, כי יש בממסד הרבני מספיק זוועות וקטסטרופות וגועל נפש וצביעות ופלישה לפרטיות גם בלי לנסות ולהתעקש על דברים שבפועל, מה לעשות, לא קורים.
יש מספיק על מה לכסח את הממסד הרבני גם בלי זה, ובלי קשר לכלום, הבחירה לנטרל ממסד שמטרתו הראשונית היא קירוב ושותפות (גם אם לא בדיוק לרוחך….) – היא מכוערת, צרת אינטרסים וטיפשית, כיוון שכמו שאמרת – רוב הסיכויים שתשיג את המטרה ההפוכה.
רוצה מישהו להכנס בו? לא חסרים מוסדות רבניים מתאימים (אם תרצה לפתוח חזית, אני יכולה לספר לך את סיפור הקבורה של סבי הכוהן, ועל תאוות הבצע הדוחה של חברא קדישא).
אבל, באופן כללי, כשנובחים על עץ, כדאי לוודא שזה באמת עץ, ולא עמוד חשמל….
אהבתיאהבתי
רוני,
מסכים איתך שיש רבנים ויש רבנים. יש מחמירים בכוונה ויש כאלה שמבינים שמולם זוג חילונים.
עדיין לא הייתי מוכן להשתתף בטקס שמנוגד לאמונותי.
גם אם הרב מסביר את הדברים במתק שפתיים, עדיין מדובר על טקס חד צדדי (גם אם נותנים לאשה לקדש), עדיין האשה היא זו שתצטרך להתחנן לגט מבעלה. חוסר השוויוניות הזה הפריע לי ולאיריס ולכן בחרנו לקיים טקס אישי על פי בחירתנו (איך זה שלא היית בחתונה שלנו?)
אהבתיאהבתי
אין לי בעיה עם הבחירות שלך (אתה יודע…) (וכן, כל פעם מחדש זה הזוי לי שלא היינו בחתונות אחד של השני…)
יש לי בעיה כשהבחירות האלה מתורצות בכל מיני מניעים חשוכים שהם לא כל כך מבוססים, וחבל, כי במקרה שלה רבנות לא צריך להמציא לה מניעים – יש מספיק:-P
אהבתיאהבתי
אולי בתל אביב זה ככה. תנסי לעשות את אותו הדבר בנתניה או בכ"ס, ותיראי מה יקרה.
מסכים על מה שכתבת, שיש לכאן ולכאן, אבל הרוב לא ממש מרנין לב.
אגב, למה טקס רפורמי, שדומה מאוד (אם לא זהה לחלוטין) לטקס אורתו' אינו נחשב במדינה?
איך התחתנו בגולה בלי הרבנות האורתו' של ישראל?
הכל בגלל פוליטיקה וכסף.
אהבתיאהבתי
אני אומנם פתחתי תיק בת"א.
כמו שכתבתי, יש לי חברים רבים שהתחתנו ברבנות (בכל אופן, דתל"שית….), ואף לא אחד מהם נתקל בסיפורי האימה שהוזכרו כאן.
כן, היו כל מיני מדריכות כלה אימבציליות וסתומות
כן, היו כל מיני ענינים ביורקרטיים מייגעים (כמו, אגב, עם כל גוף ממשלתי..)
אבל לא שקרים על כתובות מגורים או תאריכי מחזור
והרבה מאד טקסים מרגשים מאד – גם בעיני מי שכבר מזמן אינו חלק, או שמעולם לא היה חלק, מהקהל החילוני.
אני מסכימה איתך, שיש צורך במסלול "עוקף רבנות" – בין אם בחתונה אזרחית, חילונית, או על פי זרמי היהדות האחרים. אין בכלל שאלה בנושא *הזה*. אני רק אומרת, שבפועל, יש מספיק מה לכתוב לרעת הרבנות באופן אובייקטיבי, לגופו של ענין….
אהבתיאהבתי
מצטרפת לכל מילה של רני. גם אנחנו התחתנו דרך הרבנות.
לא היינו צריכים לשקר על הכתובת ולא שאלו בכלל על תאריך המחזור.
הייתה הדרכת זוגות נעימה ואדיבה וממש לא הדרכת כלות משפילה.
הייתה חתונה עם טקס נפלא ומרגש שהרב ערך בשיתוף מלא שלנו ותוך שנתן לנו להוסיף דברים ולהקריא זה לזו מתחת לחופה ולחברה לברך אותנו.
וכמה וכמה מחברנו התחתנו עם אותו רב ונהנו מאותו יחס מכבד כמו שאנחנו קיבלנו.
לא הייתה לנו בעיה להתחתן לא דרך הרבנות אבל היו בני משפחה קרובים לנו שלהם זה היה חשוב מאד והחלטנו שמאחר וזה לא כזה נורא לכבד את בקשתם.
ובאמת שלא היה נורא. ואפילו מרגש. אני מאז מחכה לשחזור חתונה….
ואם כבר להיכנס במשהו למה לא בברית מילה?
שלמשל אין שום תקן להכשרה הנדרשת למוהלים כדי לבצע אותה?
רק משלמים כסף והופכים למוהל רשום.
למה אין פרסום רשמי של מספר ניתוחי תיקון בארץ? של מוהלים שפישלו?
כמו שרני אמרה לא חסרים נושאים שהם בנפשנו [ולמשל בנושא ברית מילה אף משאירים נזקים פיסיים לשנים…]
אהבתיאהבתי
אל תתחילי איתי עם ברית המילה.
גם על זה יש לי הרבה מה להגיד
אהבתיאהבתי
לגבי מוהלים, זה לא לגמרי מדויק.
יש מערכת הסמכה למוהלים ומי שרוצה יתעקש על מוהל מוסמך.
(אם כי כנראה יש פירצה שמאפשרת גם למי שלא הוסמך להציג עצמו כמוהל).
אהבתיאהבתי
ורק לדייק- אני התחתנתי ברבנות. באנו עם ת"ז ולא המצאנו שום כתובת לא משותפת. הדרכת הכלות היתה מזעזעת אבל היה לה ולי ברור שאני לא תולה וגרה עם בעלי לעתיד כבר 3 שנים ביחד. לאף אחד זה לא ממש הפריע ולא עשו לנו שום בעיה
אהבתיאהבתי
לא תולה?
אז בסוף שמרת שבעה נקיים או לא?
אהבתיאהבתי
מסכים עם כל מילה שכתבת.
אהבתיאהבתי
בדיוק בגלל זה אני והאיש שלי בחרנו שלא להנשא ברבנות.
אנחנו נישאנו בארה"ב (ב deadwood דרום דקוטה) ולאחר מכן ערכנו חתונה קונסרבטיבית למישפוח'ה בה גם אני שברתי כוס.
נמאס המונופול של הרבנות על הנישואין (ועל עוד כמה תחומים).
אני מקווה שבבואם של ילדיי להנשא- או שמונופול הרבנות כבר לא יהיה רלוונטי או שיבחרו בדרך בה אני ובן זוגי בחרנו.
אהבתיאהבתי
אח, הפריבילגיות של אזרחי חו״ל…
אהבתיאהבתי
אנחנו לא אזרחי חו"ל…הלוואי…זו פשוט היתה הבחירה שלנו (בחירה יקרה מאוד אבל משתלמת)
אהבתיאהבתי
דרור שלום,
שמחנו למצוא את הבלוג שלך, הכתיבה רהוטה, עניינית וקולעת.
אנחנו באמת נתקלים בחשש גדול מצד זוגות חילוניים המיועדים להתחתן, שמא יאבדו משהו מיהדותם אם לא יעברו דרך הרבנות.
נפרסם מאוחר יותר פוסט בבלוג שלנו בדיוק על הסוגיה הזו, ובינתיים ברשותך מידע על נושא הזוגיות אצלנו – בהמשך לסוגיית סגירת מיזם הנישואים של צהר:
http://www.newfamily.org.il/2633/tzhoar-alternative/
אהבתיאהבתי
תודה לכם. אני תמיד שמח לקדם את ענייני משפחה חדשה.
אהבתיאהבתי
אחלה פוסט, מסכימה עם כל מילה.
אני מתחתנת עם בחיר לבי בעוד 3.5 חודשים, ורוב הסיכויים שיהיה טקס חילוני (או זה או רפורמי, אבל נוטים לכיוון החילוני). גם אנחנו שקלנו את האפשרות של לוותר על נישואין בחו"ל ופשוט לחתום על הסכם ממון ולהיחשב ידועים בציבור, אבל לפי שעה נראה שכן נתחתן בפראג. אני יודעת שנישואין אזרחיים בחו"ל אינם פוטרים ב-100% מעונשה של הרבנות, אבל אני מעדיפה לא להסתבך יותר מדי בחוקים ולא ליצור קשיים אפשרים בעתיד, וכן להיחשב נשואה על פי המדינה. אם הייתי מרגישה יותר בטוחה בהבנה שלי את המצב הנוכחי (ואולי זה היתרון שלך כעו"ד), אולי הייתי מחליטה כן לוותר על הרישום במשרד הפנים. אתה יכול לקרוא לזה עצלנות 🙂
אני גם מסכימה איתך בעניין שאולי אם יותר זוגות חילוניים יבחרו באופציה של נישואין לא אורתודוכסיים, אולי ייחלש כוחה של רבנות ויום אחד גם יאפשרו נישואין אזרחיים בישראל (שאולי רק הנכדים שלנו יוכלו ליהנות מהם…). אני בהלם בכל פעם שאני שומעת את התגובות של אנשים חילוניים (ואפילו אתאיסטים) למשמע כוונתי להינשא בטקס חילוני: "אבל מה, זה לא יהודי מספיק!", "למה את סתם אנטי דת ואנטי חרדים? יש הרבה רבנים נוראאא נחמדים", "אבל אתם לא תיחשבו נשואים!", "אבל הילד שלכם יהיה ממזר!", "אבל לילד שלכם יעשו בעיות כשהוא ירצה להתחתן" וכך הלאה וכך הלאה… מבדר משהו. יש פה צורך בחינוך מחדש.
אהבתיאהבתי
חן, בבקשה אל תסעי להנשא בפראג, חסכי את הכסף ואת הזמן. (אם נוסעים לכיף אז סבבה) אבל אם להנשא אז למה בכלל ליסוע להתחתן בפראג? לא הבנתי על אילו קשיים עתידיים את מדברת, אם יש עניין חוקתי שאת לא מבינה את מוזמנת לשאול אני בטוח שמספיק אנשים יענו לך כאן. אין קשיים עתידיים ואין הסתבכות בחוקים. פשוט אין. יש לך ולבן זוגך ולידלים את כל הזכויות של זוג נשוי.
כל זוג שנוסע להתחתן בפראג זה זוג שהמערכה נגד הרבנות מפסידה, זה אומר למדינה שאנחנו מוכנים לעשות קומבינות ולעקוף את הדרך ושאנחנו משחקים במשחק. האמירה של לא להנשא ברבנות כי זה מנוגד לדרך חייך מאבדת את כל המשמעות ברגע שנסעת לפראג, האמירה למדינה צריכה להיות ברורה – אנחנו רוצים להנשא בארצנו שבה גדלנו ואותה שרתנו (לא רק בצבא וכו') ולא בשום מדינה אחרת ואנחנו רוצים לעשות את זה בהתאם להשקפת עולמנו וזו זכותנו. ליסוע לפראג זה פשוט להכנע לתכתיבים הקיימים ולא להתנגד להם.
נסיעה לפראג נובעת בדיוק מאותם הפחדים שמישהו זרה בציבור החילוני, אנחנו בורים לגבי החוק והזכויות שלנו באותה מידה שאנחנו בורים לגבי ההלכה היהודית, ומישהו השתמש בחוסר הידע הזה שלנו כדי לכפות עלינו דרך חיים לא שלנו. אפשר להפסיק עם זה. חתונה שלא ברבנות זה חצי צעד, להרשם כידוע בציבור ולא ליסוע לחו"ל זה החצי השני.
יש לך עוד זמן עד החתונה, אם את מרגישה שאת לא יודעת מספיק, פנקי אותך ואת בן זוגך בסדנת כלולות של הויה (לא אני לא עובד שם ולא מקושר אליהם), אנחנו הקדשנו יום ללימוד מודרך של הטקס, לשיחה עם עורכת דין שמתמחה בנושא, למפגש מהנה עם עוד זוגות שבאותה הסירה ולשמוע רעיונות לעיצוב הטקס. מה שעשה את הטקס שלנו לחלק החשוב והמרגש ביותר בחתונה ומלא משמעות, ולא איזה משהו שכולם רוצים לעבור כבר עד האוכל.
אהבתיאהבתי
מצטרף לדברים. גם עבורנו נישואים בחו״ל נחשבו עקיפה של הבעיה במקום להתמודד איתה. החיים כידועים בציבור לא כל כך קשים. מלבד כמה דברים לא קריטיים כמו הצהרת אבהות לאחר הלידה וביקור במשרד הפנים לרשום את הילודה החדשה, וחובה ששני ההורים יתייצבו במשרד הפנים כדי להוציא דרכון לילדה, לא נתקלנו בשום בעיה. חשוב לדעת – שום זכות של הילד לא נובעת מהיות הוריו נשואים. ובכל חוקי מדינת ישראל הוסיפו את המילים לרבות ידועים בציבור׳ ליד המילים ׳בני זוג נשואים׳.
אז להתחתן בפראג בגלל עצלנות מחשבתית? נראה לי הסיבה הלא נכונה לעשות זאת. מה גם שאם תרצו לפרק את החבילה (מה לעשות, יש 30% סיכוי שזה יקרה), עדיין ידרשו מכם לעבור גט לחומרא בבית הדין הרבני.
אהבתיאהבתי
דווקא עברנו עם הרב על הטקס, ומה שרוב האנשים אולי לא מודעים לו זה שיש פסק הלכה: "אין האישה מתקדשת אלא לרצונה". כשהרב שאל אותי אם אני רוצה גם לקדש, אמרתי (אני מאוד לא מהפכנית: מסוגלת לכופף את הכללים ב-180 מעלות, אבל לא לשבור אותם) שלא, אבל אני רוצה שההודעה הברורה שזה לרצוני תהיה חלק מהטקס. אז לפני שהתחילו הקידושין והברכות הוא שאל את השאלה (הרטורית, כמובן), והטקס לא התחיל בלי רשותי.
חוקי, הלכתי, ואולטרא-פמיניסטי, כי כל השאר מדקלמים את הטקסט הקבוע, ואני היחידה שיש לה אמירה משלה.
לגבי הגט אני דווקא לא דואגת. בחרתי בעל שיהיה בן-אדם גם בגירושין.
אהבתיאהבתי
עדיין, הכל קוסמטיקה. עדיין לפי הדת היהודית עברת תמורת כסף לרשות בעלך.
וגבי הגירושין, יש לי חברה שאומרת שצריך לדעת ממי להתגרש (חשוב יותר מלדעת עם מי להתחתן).
אהבתיאהבתי
שלום עליכם אמר שלביבות בחלום הם בכל זאת חלום ולא לביבות. ואני אומר שחתונה דתית בכפיה אבל עם חיוך, היא בכל זאת חתונה דתית בכפיה, ולא חיוך. יכול להיות שיחסית לרבנות, מוסד רקוב ומושחת שיש לו מונופול על עניין הנישואין, צהר היא השוטר הטוב, אבל אני לא כל כך בטוח שאני רוצה שוטרים בחתונה שלי, ולא משנה אם טובים או רעים.
חתונות של חילוניים שמתחמקים מהטקס המסורתי, מלמדות כמה הטקס הזה הופך למשמעותי ברגע שהרבנות יוצאת מהתמונה. כמה יצירה וכמה מחשבה מושקעים פתאום בכל מרכיב שלו, ואיך פתאום החתן והכלה מתעניינים בעוד כמה דברים חוץ מצבע המפיות וגודל הצ'קים. אגב רוק הטקסים האלה נעשים בזיקה ישירה לחתונה המסורתית. אבל אני מבין היטב את הדתיים שמתנגדים לזה: אף מונופול לא מתנדב להישבר. בדיוק בגלל זה צריך לעשות את זה.
"בזכות" הרבנות חברים שלי מנסים להתחתן בפראג. לא כל כך מסובך, רק מרגיז מאוד לנסוע לחו"ל בשביל להתחתן. רחוק מהבית, בלי משפחה ובלי חברים, ובעיקר עם שלט גדול למאכרים הצ'כים והישראלים: נצלו אותי – אין לי אלטרנטיבה.
אני אשמח אם צהר לא יוכלו לחתן. אולי זה יאיץ בעוד כמה אנשים להתחתן בחו"ל, או להיות ידועים בציבור. אגב, אם יהיו מספיק כאלה, אני סומך על הממסד שהוא ידע להתמודד גם עם גירושים אזרחיים. (אגב, אחד הפתרונות הוא שהרבנות לא תכיר בנישואים אזרחיים ולכן לא יהיה צורך בגירושים). בכל מקרה, אם יהודים מצאו דרך לעבוד בשבת ולהרוויח על זה כסף, הם ימצאו את הדרך לפתור גם את הבעיה הזו. ועד אז? מי שמחייך אלי רק בגלל שהוא יודע שאני חייב להכניס אותו אלי הביתה, יואיל בטובו לשמור את החיוך שלו לעצמו, ובעיקר – להשאר בחוץ.
אהבתיאהבתי
לא פלא שזוגות חילוניים מעדיפים לבוא בברית הנישואים בחוץ לארץ. הרי ממסד הרבנות עדיין חי בתקופת האבן על כל מגרעותיו: סירוב מתן גט לאישה, מגורים משותפים וכל היוצא בזה. מעניין מתי יחוקק חוק שיאפשר נישואים אזרחיים בישראל והרבנים ייאלצו לחפש מקורות פרנסה אחרים?
אהבתיאהבתי
כתבת שאתה וזוגתך נהנים מ- 99% מהזכויות של נשואים, האם תוכל לפרט מהו אותו 1% של זכויות/הטבות/יתרונות אקסלוסיביים שמקנים נישואים, ובאופן ספציפי הנישואים ברבנות? תודה.
אהבתיאהבתי
בת הזוג שלי אמנם נפטרה, אבל אפרט לך.
היום לאחר הפטירה, אני מקבל את כל הזכויות של בן זוג אלמן – קצבת שארים, ירושה, אפוטרופסות וכו'.
אימוץ ופונדקאות בישראל – החוק מאפשר רק לזוגות נשואים לאמץ ילד בישראל, כמו כן פונדקאות – הסכם לנשיאת עוברים בישראל אפשר לעשות רק אם נשואים. בג"צ לא ביטל את האפליה הזו. ניתן, בעלות של מאות אלפי דולרים, לאמץ או לעבור תהליך פונדקאות בחו"ל.
למעט ענין זה, לדעתי ניתנות כל הזכויות, אולי שכחתי עוד משהו. לעיתים יש נוהל בירוקרטי שונה לידועים בציבור, כמו במקרה של הוצאת דרכון לילד – שני ההורים צריכים להתייצב במשרד הפנים לשם הוצאת הדרכון. זהו נוהל שזהה גם להורים גרושים, הוא מופעל בכל מקרה שההורים אינם רשומים כנשואים.
נישואים ברבנות לעומת נישואים אזרחיים – מי שהתחתן בחו"ל בנישואים אזרחיים ונרשם בישראל כנשוי נהנה מכל הזכויות של בני זוג נשואים. אפילו הרבנות מכירה בנישואים האלה, ולראיה – במקרה של גירושים דורשים מבני הזוג לערוך טקס גט לחומרא בבית הדין הרבני.
אהבתיאהבתי
לא אתעערב בבחירות שלך.
אבל מידע צריך להיות מדויק.
על פי ההלכה היהודית לא 'מוכרים את האישה לבעלה'.
אישה איננה שפחה להימכר !
הנישואין ההלכתיים הם הסכם בין שני אנשים חופשיים שנשארים חופשיים גם לאחר מכן.
אהבתיאהבתי
העגונות החילוניות חייבות להרבות בתידת ממזרים!
כן ירבו ממזרים בישראל!
אהבתיאהבתי
כל מסורבות הגט החילוניות צריכות לשים פס על בתי הדין ועל הגט,וחלדת ילדים עם בני זוג חדשים!
" ממזר" זה מושג דתיי מפגר ודימיוני,ולא צריך להתייחס אליו בכלל!
כן יירבו " ממזרים" בישראל!
אהבתיאהבתי
לא צריך לחכות לשום גט הילכתי אלא להמשיך לחיות עם בני זוג חדשים וללדת איחם " ממזרים"!
כן ירבו " ממזרים" בישראל!
אהבתיאהבתי
כת מסירבות הגט החילונעות חייבות להמשיך בחייהח עם בני זוג חדשים ללא גט- ולהציף את המדינה באלפי " ממזרים"!
כן ירבו " ממזרים" בישראל!!!
אהבתיאהבתי