החוכמות של דר – פוסט שוויץ

נכון שלא נמאס לכם משוויצים של הורים לילדים? אני מתאר לעצמי איך מרגישים החברים הרווקים/ות שלי (לא שיש לי הרבה), שצריכים לקרוא את הסטטוסים בפייסבוק על החוכמות של הילדים. איזה סבל. הורים דביקים וההתגאות שלהם בזאטוטים.

אז בכל זאת אביא כאן כמה מהזמן האחרון:

בבוקר, דר מתלבשת לגן. אני מושיט לה את הקרוקס הסגולים שלה כדי שתנעל אותם, והיא אומרת לי: "אבא, נתת לי קרוקס סגולים, אבל אין לי סגול בכלל בבגדים שבחרתי היום. יש לי כחול, אז אני צריכה את הקרוקס הכחולים".

ביום אחר, התגאתי בפני איריס שהצלחתי למצוא לדר חולצה ירוקה וחצאית ירוקה. ממש הישג לגבר למצוא התאמת צבעים. דר מסתכלת על החצאית ואומרת לי: "אבא, זה ירוק, אבל החצאית בצבע ירוק כהה והחולצה בירוק בהיר, אז זה לא כל כך מתאים".

דר מאוהבת במדריך השחיה שלה. בסיום אחד השיעורים היא אומרת לי "עובד המדריך עוד לא ראה את השמלה שלי". היא חזרה לבריכה, נעמדה על שפת הבריכה, נפנפה בשמלה שלה ואמרה "עובד, תראה את השמלה שלי, נכון שאני יפה?"

דר: אמא, למה לא לקחת אותי ללונדון עם סבתא?
איריס: כי מישהו היה צריך להשאר עם אבא ולשמור עליו.
דר: אמא, אבא כבר גדול, הוא יכול להסתדר לבד.

דר: אמא יש סלמון במקרר?
אמא: כן בטח, את רוצה לאכול סלמון?
דר: לא רק רציתי לבדוק.

לדר יש אהבה בלתי מוסברת לאכילת דגים. אנחנו בטוחים שהיא נולדה למשפחה איסלנדית בכלל והוחלפה בבית החולים. כשביקרנו במוזיאון הילדים בחולון, המדריך שאל את הילדים איזה מאכל הם הכי אוהבים. התשובות נעו בין שוקולד, גלידה ופיצה. דר ענתה: "סלמון".

ועוד ממוזיאון הילדים – המדריך הצביע על כדור הארץ ואמר "כולנו גרים בכדור הארץ". דר לחשה לי – "תגיד לו שאנחנו גרים באבן יהודה".

באחד הבקרים, בשעה 05:40. דר מתעוררת בזעקות שבר: "לקחו לי את הארטיקים".

אני עבדתי בגינה. דר הלכה איתי לזרוק גזם וקצת נעלמה לאיריס, שאמרה לה – "בפעם הבאה תגידי לי שאת הולכת". אז אחר כך כשהלכנו לזרוק עוד גזם היא צעקה לאיריס: "אמא אני הולכת עוד פעם לאיבוד!"

אנחנו מתכוננים לצאת לאכול ארוחת ערב אצל חברים. אני לובש מכנסיים קצרים וחולצת טריקו. דר מסתכלת עלי במבט עקום: אבא, ככה אתה הולך? אני עונה: כן, למה לא? היא עונה: כי אתה לא חגיג.

בדרך לגן אנו עוברים כל בוקר דרך שדות התותים בכניסה לקדימה. בסתיו עברנו ודר ראתה את החקלאים פורשים ניילונים על הקרקע. "מה זה הים הזה?" היא שאלה. "זה לא ים. הם עושים חיטוי קרקע לקראת הזריעה של התות". "אה", היא השיבה. אחרי כמה ימים דר נסעה עם איריס לגן ואמרה לה: "אמא תראי, הם עושים חיתול קרקע".

דר מתעקשת לקרוא לפליימוביל שלה "כליימוביל". נקטרינה היא "מרגרינה" ופסיפלורה היא "פסיטורה".

אתמול הקראתי לדר ספר חדש שנקרא "חרוזינגליש", שמלמד מילים בסיסיות באנגלית. מפתיע אותי לשמוע את התובנות שלה על המילים באנגלית, כמי שמסתכלת על השפה מבחוץ. לימדתי אותה שמברשת זה "brush" באנגלית. "אה, זה כמו להבריש", היא מיד עשתה את הקישור. ל-"idea", היא התעקשה לקרוא "איקאה". כשלמדה את המילה "clock", אמרה "זה כמו שהמחוגים עושים קליק-קלוק".

פעם סבתא של דר קילחה אותה באמבטיה, ולאחר האמבטיה סבתא ניסתה לתלות את המגבת על הזכוכית מעל האמבטיה ללא הצלחה. "סבתא, את לא מצליחה לתלות את המגבת שם כי את זקנה…"

דר אוהבת לשחק ביום הולדת עם הבובות שלה. היא מסדרת אותן במעגל, מתחילה לשיר וצועקת "למחוק כפיים!"

יוצאים בבוקר מהחניה
דר אומרת: שיט!
אני שואל: דר, מאיפה למדת את המילה הזאת?
היא עונה: מאמא. כל פעם שהיא יוצאת מהחניה היא אומרת "שיט שכחתי משהו".

"טים טם טם
תירס חם
ונשלח את הפיפי לים!"
(דר מחברת שירים בזמן הישיבה על הישבנון)

"נר לי נר לי נר לי דליק"
(דר משכתבת את שירי חנוכה)

ארוחת ערב. "דר את רוצה עוד שניצל?" אני שואל. "לא, תארזו לי".

אבא, היום נדבקתי בחול
במה נדבקת?
– בחול
אז מה עשית?
– רחצתי ידיים.

דר: אמא, למה הורדת את המשקפיים?

אמא: כי אני שוכבת במיטה ואני לא צריכה את המשקפיים כרגע.
דר: אבל את צריכה לראות אותי טוב.

דר: אבא, תשמור לי את האורז.
אני: כן דר, אני אעטוף לך את הצלחת ואשמור במקרר.
דר: טוב, אני הולכת להביא מעטפה.

ועוד משהו שאמא של איריס הזכירה לי אחרי סגירת הגליון:
דר התארחה אצל סבתא שלה, והן הגיעו הביתה עם הרכב. לפני הכניסה דר אומרת לסבתא: סבתא אל תתשכחי לטרלל את האזקעה לפני שנכנסים…

פוסט זה פורסם בקטגוריה אבהות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על החוכמות של דר – פוסט שוויץ

  1. blue devil הגיב:

    בגלל רשומות כאלו התחלתי לקרוא את הבלוג שלך מלכתחילה.אני לא יודעת אם היתה זו תחילתו של הבלוג התפוזי אבל כשאני הצטרפתי לרשימתה קוראים הנאמנים, רב הפוסטים שלך היו על דר והמתיקות שלה ואני נכבשתי.
    ואין ספק שהיא ממשיכה בשיטה גם היום (הילדה עם שלל הקרוקסים הצבעוניים שרק לפי המראה שלה יש לחשוד שהיא שייכת למשפחה איסלנדית)
    קורעת הילדה הזו. מתוקה בטרוף

    אהבתי

  2. LioraG הגיב:

    מצויין!!
    גם אצלנו זה היה כליימוביל במשך חודשים
    וה"שיט" של איריס אכן מדבק.
    אחלה פנינים
    לדעתי גלי התחילה להגיד דר.. אבל אני לא בטוחה. נבדוק במפגש הבא 🙂

    אהבתי

  3. טלקש הגיב:

    מתוקונת חכמה ומבריקה!

    אהבתי

  4. Dror Lazar הגיב:

    ללא ספק הבת של ההורים שלה…

    אהבתי

  5. מורן הגיב:

    וואי אני פה על הרצפה …
    הפנינים האלה עושות כ"כ טוב על הלב…
    אכן מוצר משובח הילדה שלכם.
    המון נשיקות

    אהבתי

  6. חן הגיב:

    ללא ספק זה קטע שהורים מזדהים איתו יותר 🙂

    אבל היא חכמה ומבינה, וזה מצחיק כל כך, זה כייף לקרוא גם פוסטים כאלוץ

    אהבתי

  7. פולנייה -:) הגיב:

    אין ספק גאון של אבא ושל … אמא -:)

    אהבתי

  8. motior הגיב:

    יפה מאוד – וטוב שאתה מתעד 🙂
    במיוחד אהבתי את "חגיג" ואת "אני הולכת עוד פעם לאיבוד"

    אהבתי

  9. ליטל הגיב:

    איזו ילדה…איזה פנינים…תענוג.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s