נגמרו לי תרופות לאלרגיה, ובסוף השבוע סבלתי מאלרגיה קשה. ממש נראיתי כמו פריחת ההדרים ביום אביבי. בלילה בכלל התנפחו השפתיים וכמעט לא ישנתי. הבוקר התקשרנו למרפאה כדי לקבוע תור לרופא המשפחה ב"כללית". "יש היום שביתה של רופאי הכללית", מסרה לנו המזכירה. "תתקשרו לכוכבית 2700, תשאלו שם".
התקשרתי לכוכבית 2700. "אין רופאים", אומרת המוקדנית. טוב, את זה אני יודע.
"נפנה אותך לרופא עצמאי, אני בודקת לך".
"אני לא יכולה להפנות אותך לרופא עצמאי, כי התיק שלך לא נמצא אצלו". נו, חוכמה גדולה.
"תתקשר למלר"ם, תזמין רופא הביתה בתשלום".
מתקשר למלר"ם. "שלום אני צריך רופא לאבן יהודה".
"זה יעלה לך 200 ש"ח והוא יגיע תוך 4 – 5 שעות". לא ידעתי שאבן יהודה זה בפריפריה.
"אם אזמין את הרופא למקום אחר, זה יקח פחות זמן?"
"לאן אתה רוצה אותו?"
"לקריית אונו".
"מה זה בקרית אונו?"
"זה המשרד שלי"
"אנחנו לא באים למקומות עבודה, לא באים למקומות ציבוריים"
"אז זה לא מקום עבודה, תרשמי שאני גר שם"
"טוב בסדר, הוא יכול להיות שם תוך חצי שעה"
"טוב, שיהיה ב-9, אני מגיע לשם ב-9".
ב-9 מתקשרים אלי, הם הגיעו. גם אני במשרד. מגיעים שניים. אחד רופא (לא חשוב מאיזו תפוצה, זה די ברור), ואחד נהג/גובה כסף.
"מה הבעיה?"
"יש לי אלרגיה חמורה, צריך מרשם לכדורים והרופאים של הכללית בשביתה".
"טוב, הנה המרשם. זה יעלה 200 שקל"
"אפשר בכרטיס אשראי?"
"כן".
חייבו אותי בטלפון בכרטיס אשראי, מילאו דוח והלכו.
כנראה שזה חזון הרפואה הציבורית מבית מדרשם של ביבי ושות'. רפואה יעילה, מופרטת, זולה ומהירה עד הבית. רק שמרשם יעלה 200 ש"ח. העיקר שזה לא יהיה במקום העבודה, כי הם לא באים למקום העבודה.