מי אני? דרור כהנוביץ', בן 41, עורך דין צעיר בהווה ומורה להסטוריה ואזרחות בעברי. לימדתי בתיכון ״דרור״ במועצה האזורית לב השרון, שימשתי גם כמחנך. ב-2005 לימור לבנת ורונית תירוש ״עזרו״ לי להחליט על שינוי מקצוע ואז התחלתי ללמוד משפטים במכללת ״שערי משפט״. כיום אני עובד כעו״ד במשרד לאה גולדמן העוסק בדיני תעבורה ופלילים. אב לדר, בת חמש.
הבלוג ״אב במשרה מלאה״ נפתח באפריל 2009 בבלוגיה באתר תפוז. האמת שלא היתה לי כוונה לכתוב בלוג, פתחתי את הבלוג די במקרה וכתבתי את הרשומה הראשונה שלי על תופעת מסיבות הקיץ בסביון שממררות לכולם את החיים. הרשומה פורסמה וקודמה ופתאום התחלתי לקבל תגובות מאנשים. התברר לי שאנשים ממש רוצים לקרוא את השטויות שאני כותב. המשכתי לכתוב, בעיקר על תופעות חברתיות בישראל, ביקורת התקשורת ועל רשמי כאב צעיר לילדה. ביולי 2010 אובחנה איריס, בת הזוג שלי, כחולה בסרטן, והדבר תפס חלק די גדול מהכתיבה בבלוג. שוב נוספו לבלוג מעגלי קוראים חדשים שהפתיעו אותי.
איריס נפטרה ביולי 2012 ומאז הבלוג מלווה אותי ואת דר, בתי, בהתמודדות שלנו עם מותה של איריס, ועם קשיי האבהות וההורות, הזוגיות החדשה עם ענת והנסיון להמשיך בחיים.
אב במשרה מלאה 
האם אוכל לפנות אליך במייל פרטי? אני כותבת עבודה אקדמית במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטה העברית על בלוגים בנושא הורות, ויש לי מספר שאלות (קצר מבטיחה).
אהבתיאהבתי
הבלוג האחרון שלך ריגש אותי מאוד…משתתפת בצערך, שלא תדעו עוד צער והשמחה תשוב לביתכם.
אהבתיאהבתי
דרור היקר
בעוד יום עבודה שיגרתי אני מציץ ב YNET ופוגש אותך מחדש אחרי כמעט 10 שנים.
בעולם האסורדי שלנו ששמחות ואסונות מצליחים לדלג גם על קילומטרים וימים.
לא נותר לי אלא לשלוח לך הרבה הרבה תנחומים והרבה הרבה חיזוקים להמשך.
ואתה מוזמן בחום אם תרצה יום אחד לקחת את הקטנה אחר כך ולבוא קצת לצ'כיה.
חזק ואמץ
ירון קרן
בית ברל
אהבתיאהבתי
לדרור משתתפת בצערך עברו הרבה שנים אני שולחת לך את תנחומיי ומקווה שתתחזק ממני קרן גולדפרב
אהבתיאהבתי
האזנתי לך בגלי צה"ל היום ואני קוראת את הבלוג שלך, ליבי איתך ועם בתך.אתגר ההתמודדות לא פשוט
מאחלת שתוכל להכילו. אמן.
אהבתיאהבתי
דרור היקר,
גם אני לא מכירה אותך אבל קראתי את הפרסום מהיום , התרגשתי ולא יכולתי לעצור את הדמעות. משתתפת בצערכם ומקווה שתזכו מעתה למעט נחת ושמחה בעתיד כי החיים ממשיכים קדימה
מכל הלב, אורית
אהבתיאהבתי
היי דרור,
היית מורה שלי בתיכון "דרור"..עכשיו אתה כבר עו"ד (וגם אני בקרוב…). ראיתי אותך בערוץ 10
לצערי בנסיבות נוראיות שכאלה… רציתי להשתתף בצערך הענק. ולהביע הערכתי לחוזק והאומץ שלך.
אלה תמר גלילי
אהבתיאהבתי
דרור,
אני יושבת מול הטלויזיה והדמעות זולגות. לא הכרתי את איריס, לא שמרנו על קשר לאורך השנים ולא הייתי מודעת כלל להתמודדות שלכם, אבל בכל זאת אני בוכה. אולי בגלל שהסיפור שלכם והדרך בה בחרתם לחלוק את ההתמודדות שלכם נגע בי עמוק בפנים, בחרדות העמוקות ביותר שלי כאם וכרעיה. משתתפת בצערכם העמוק ומלאת כבוד והערכה לדרך ההתמודדות שלכם עם המחלה ועם המוות. שאב כוחות מבתך וממעגל האנשים שמחבק אתכם ודואג לכם כל כך ומי ייתן שהרגעים הקטנים של האושר יחזרו ללות את דרככם.
אביטל אלישע (בולה)
אהבתיאהבתי
Dear Dror, I read your story today….I was very touched…..I am so very sorry for your loss and for your daughter's loss….your daughter was blessed to have such a special mother even though it was for a very short while) and you are doing an amzing job raising her….you are providing her with a loving and strong home which will make her a very confident, happy and productive young woman one day. I am a single parent too (for very different reasons) but I would like to offer you my firendship….if you ever need someone to write to or talk to I would like to be there for you….my family has know many hard times but has overcome with love and good friends….I live in Canada now but have many close friends in Israel. I am sending you a warm hug and strength….make sure that you also take care of yourself….as single parents we tend to forget ourselves at times…..shabat shlaom dear person….may your family never no anymore sorrow
אהבתיאהבתי
דרור יקר, גם אני שייכת לקומונת ההריוניות ומשתתפת בצערכם, זה מדהים בכמה אנשים איקיס הצליחה לגעת . רציתי לשתף אותך שהשבוע חיפשנו צימר ונזכרתי בהמלצה של איריס על צימר מצפה כנרת בעין אל אסד, דיברתי עם עמר בעל הצימר וסיפרתי לו שהגעתי דרך ההמלצה של איריס, הוא נזכר בה והיה המום ששמע שאיריס נפטרה, הוא רצה להשתתף בצערכם ולי לא היה מספר הטלפון שלך.
תשמרו על עצמכם ותהיו חזקים
דיאנה
אהבתיאהבתי
שבוע טוב דרור,
אני מרגישה צורך לשתף אותך , שבסוף שבוע (עם הגעגועים לילדיי והציפייה שישובו אלי) קראתי את הפוסטים גם הישנים (ולחשוב שזו פעם ראשונה ). זה היה אינטנסיבי ואני מרגישה ,שאני מכירה אותך. ריתקת אותי כאדם …הדרך שבחרת להתמודד כל כך שונה ממה שהכרתי וחוויתי מבית אבא ובעקבות הבלוג שלך הפרספקטיבה שלי לגבי החיים השתנתה. יתרה מזו התחלתי סוף שבוע לנהל יומן (אומנם למגירה ואומנם בשבת…כמי שעד אז שמרה שבת לפחות בשנה וחצי האחרונות) וההרגשה נפלאה…
כתבתי לך תגובה בפוסט "חזרה לשגרה?" טעות שלי… התכוונתי להגיב בפוסט האחרון מערבולת של רגשות וחוץ מזה יש מספר טעויות קולמוס.סליחה.
בכל אופן אתה אדם מסקרן ודר מדהימה ומקווה שתיפול בחלקי הזכות להכיר אותך ואת דר מקרוב ולא וירטואלית. אני מתגוררת בצפון תל-אביב (מבטיחה שאני לא סנובית :-)) ובכל פעם שאתם באזור או בכלל אשמח לארח אותכם (יש לי גם נסיכה קטנה כך שלא ישעמם לה) .
אמשיך לקרוא וכפי שכתבתי בתגובתי שם אל תפסיק לכתוב.
שולחת חיבוק חם לדר.
קרן
אהבתיאהבתי
דרור יקר, רגשת אותי עד דמעות. מאחלת לכם תחילתה של תקופה חדשה וטובה! דר ברת מזל שיש לה אבא כמוך.
שנה טובה או ואהבה
!♪♫•*¨*•.¸¸ ♥¸¸.•*¨*•
(¸¸¸.•*¨`*•.•´*.¸.´* .´*¸¸.•*¨`*♥♥♥ Miracles of Light on your way ♥
שרון.
אהבתיאהבתי
As I enjoyed reading your blog, I enjoyed even more reading the comments from the (female) readers. “The body is still warm…?” Single women, like crows diving for the desirable piece of cheese, are not ashamed to throw themselves at you under the pretence of ‘sympathy, friendship, shoulder…you name it”. After all, you are an available single dad who is funny, sensitive, good looking (and a bonus, a lawyer!) with an adorable girl. But somehow I have a feeling that you will forever remember who is, and will forever be, the most important girl in your life.
Enjoy the journey of fatherhood!
Ronit
אהבתיאהבתי
הגעתי באיחור מה לבלוג שלך, מיד אתחיל מההתחלה…
אהבתיאהבתי
לדרור עכשיו קראתי על אביך ז"ל. מי יתן ואתה
בני משפחתך לא תדעו יותר צער אמן
רונית
אהבתיאהבתי
הגעתי לבלוג שלך בעקבות חיפוש תשובות לשאלות בני. בני בן ה-5 שואל ומתעניין במוות. לפני כשנה נפטרה סבתי ולו לקח בערך חצי שנה עד ששאל איפה סבתא, אם היא נפטרה אז איפה הגוף שלה? מי גר בבית שלה? אם נחפור בור גדול איפה שהקבר נוכל להוציא אותה ועוד שאלות דומות. השאלות קשות ומאד קונקרטיות ואני לא תמיד יודעת איך לענות. מקריאת הבלוג מצאתי גבר חזק שמתמודד בצורה מדהימה עם מצב מורכב וקשה. אני יושבת קוראת ובוכה חלק כהזדהות וחלק נראה לי מפחד. אמא של בעלי נפטרה מסרטן השד, גם כן בגיל צעיר וכך גם דודתו אז הילדים שלי נמצאים בקבוצת הסיכון.
תודה על בלוג מעניין, כואב, אנושי ואמיתי.
אהבתיאהבתי
דרור יצא לי לקרוא כמה פוסטים, רותקתי ואני מבטיחה שאקרא הכל, אבל הייתי חייבת להגיב ולחזק ידך, אתה אבא נפלא ועושה רושם של אדם חזק ומרתק.
אהבתיאהבתי
משתתפת בצערך.
אהבתיאהבתי
הי דרור.
התאלמנתי לפני שבועיים וחצי לאחר שליויתי את בעלי למעלה מ7 שנים במחלת הסרטן.
תחושת הבדידות וגודל ההפתעה שלי לנוכח מה שעובר עליי כרגע הביאו אותי לחפש באינטרנט חומר שיעזור לי להבין את עצמי, ואולי גם לאחרים להבין אותי. כך, לגמרי במקרה, הגעתי לבלוג שלך.
כשהתחלתי לקרוא התחלתי להרגיש קצת יותר נורמלית.
מודה לך ששיתפת.
אהבתיאהבתי